משולש אהבה – פאנפיק על הארי סטיילס ולואי טומלינסון – פרק 9

אני לא האמנתי שלואי שלח לי הודעה ועוד אחרי שבוע שלא דיברנו
-אני בסדר ואתה? הוא החבר הכי טוב שלך-
-גם אני בסדר עם זה, גם ככה הוא חוזר אחרי חודשים-
לא עניתי לו אחרי זה, הלכתי לסלון וראיתי את אמא שלי

"מה את עושה פה בשעה כזאת" חשבתי שהיא אמורה להיות בעבודה
"יש לי יום חופשי" היא אמרה בהתלהבות
"אהה יפה" התיישבתי בספה
"אמא!" עמית צעק כשהוא יורד במדרגות
"היי!" היא אמרה וחיבקה אותו
"מתי אני מקבל את דמי הכיס שלי?" הוא ישר שאל, כן זה האח שלי
"אולי תפסיק לחשוב על כסף?!" מעיין צעקה עליו
"אמא איפה אבא?" מאי שאלה בתמימות
"ילדים תקשיבו, לא רציתי לספר לכם את זה היום אבל תוך כדי נסיעה אבא עבר תאונה קטנה"
"מה?!" כולנו צעקנו
"אל תדאגו, הוא בידיים טובות" היא ניסתה להרגיע אותנו
"את אומרת לי שאבא בבית חולים ואת לא רצית לספר לנו?!" מעיין צעקה כועסת
"כן, רציתי לטובתכם אתם סתם נלחצים!" היא אמרה לנו
"מה קרה לו בדיוק" עמית שאל
"כלום חמור, הכל יהיה טוב" היא אמרה.

אחרי עשר דקות כשהיא ראתה שנרגענו היא קראה לי ולמעיין, היינו בצד והיא התחילה לבכות לנו. לא הבנו מה קרה! כי אבא במצב טוב ולא קרה כלום
"בנות, אני לא יכולתי להגיד את זה ליד הקטנים, אבא במצב קשה"
כשהיא אמרה את זה אני ומעיין התחלנו לבכות
"אל תדאגו אבא שלכם חזק והוא ישרוד" היא בכתה
כולנו בכינו, אנחנו התאפסנו על עצמנו ואז נכנסנו כדי שמאי ועמית לא יחשדו במשהו
הייתי חייבת לקרוא למשי לספר לה!
-את חייבת לבוא עכשיו, נוי-
-אני בדרך XOXO-

היא הגיעה ועלתה לחדר שלי, סיפרתי לה כל מה שקרה ועבר עלי השבוע והתחבקנו
"או מיי גאד …אני לא מאמינה שכל זה קרה לך בשבוע אחד!" היא אמרה מופתעת
"כן, מה לעשות!? אבא שלי במצב קשה בבית חולים והחבר שלי עוזב את העיר לחודשיים!"
"לכי ליוגה" היא אמרה
"יוגה?"
"יוגה! זה מרגיע"
"אני לא הולכת ליוגה!" התעצבנתי
"אוקי! אני רק אומרת שאת צריכה, טוב אני צריכה ללכת מאוחר" היא אמרה ויצאה לי מהחדר
"ביי" אמרתי אבל היא לא שמעה

נקודת מבט מעיין:

ישבתי בסלון וצלצל הפעמון בדלת. בדקתי מי זה בעינית וראיתי שזה לואי, אני יודעת שנוי לא מעוניינת בו אז רציתי לנסות.
"היי" אמרתי בחושניות
"היי"
"רוצה לשבת?"
"אממ…לא,באתי לנוי"
"נוי לא במצב של לדבר עכשיו" אמרתי
"למה?" הוא שאל לא מבין
הוא לא שם לב אלי!אז החלטתי לקבל תשומת לב
"כואב לי הראש" אמרתי מחזיקה את הראש
"את בסדר?"
"לא…" התיישבתי על הרצפה
הוא הרים אותי לחדר שלי והסתכלתי עליו בלי להפסיק הוא עמד ללכת
"אל תלך" אמרתי מנסה להישמע תמימה
"למה"
"אני רוצה שמישהו יהיה איתי …"
"אה, אז אני יקרא לנוי"
וכרגיל לא הצליח לי . טוב, בשביל זה יש פעם הבאה

נקודת מבט לואי:

נכנסתי לחדר של נוי וראיתי את נוי ישנה, היא הייתה כל כך חמודה אז לא רציתי להעיר אותה, הסתכלתי עליה כמה דקות ואז היא התחילה להתעורר אז רציתי ליד הדלת כיאילו רק נכנסתי
"נוי?"
"מ-מה? היא שאלה עייפה
"אני יכול לדבר איתך?"
"לואי? מי הכניס אותך?" היא קפצה
"אחותך מעיין, אה והיא טיפה חולה אז כדאי שתיבדקו אותה…"
"לואי אני לא במצב של לדבר"
"זה דחוף!" אמרתי לה
"מה?"
"אני יודע שאת לא תאמיני לי ואפילו תכעסי עלי! אבל שבזמן שהארי לא יהיה פה יש מצב שהוא יבגוד בך"
"למה אתה חושב ככה?!" היא התעצבנה
"כי הוא בגד בכמעט כל חברה שהייתה לו!"
"למה שאני יקשיב לך !? גם אתה בוגד בכל אחת שעוברת בדרך שלך" היא אמרה בעצבים
"אני רציני נוי אני יודע מי זה הארי!" צעקתי
"לך כבר! אני אוהבת את הארי ואני סומכת עליו"
"תעשי מה שבאלך…יודעת מה? אני לא מבין למה באתי בכלל!" אמרתי והלכתי