-מרד נעורים- וואן דיירקשן- פרק 7

״אולי הבאד בוי של בית ספר הוא לא תמיד האהבה ממבט ראשון….. ואולי כן…״

הסתובבתי אל עבר הכיסא של זאיין, הוא בכלל לא היה שם… איך הוא הספיק לצאת כל כך מהר?… החלטתי לחפש אותו בבית ספר, קודם כל הלכתי לחפש בספסל שהיה אמור להיות שלנו, אבל במקום זאת מצאתי עוד מישהו… או יותר נכון מישהי…רגע… זאת לא כריס!, ממתי כריס בלונדינית?! מי זאת?, שאלתי את עצמי!, החלטתי לדבר עם זאיין, הכל היה יכול להסתדר אם… אם הבלונדינית הזאת לא הייתה נדחפת!!!

חזרתי לכיתה, דמעות התמלאו בעיני, אני לא יודעת למה!, אבל הרגשתי טיפשה… בזבזתי משהו… פספסתי אהבה אמיתית, זאיין לא היה האהבה הזאת, בזבזתי את השנתיים האלה עם זאיין בהן יכולתי למצוא את האחד שייתן לי הרגשה אמיתית ולא מה שהוא נתן לי, כי זאיין נתן לי הרגשה שהרגישה אמיתית אבל הייתה מזוייפת….. לא פלא שאומרים שהאהבה עיוורת…

את שאר היום העברתי במשהו שאולי יישמע לכם טיפשי… אבל… חקרתי כל בן שאני מכירה, ודמיינתי לי בראש איך היינו יכולים להיות ביחד כזוג… אבל מתישהו זה היה נשמע לי ממש טיפשי, כל יום אני מקבלת 53639383 הצעות חברות מבנים מהשכבה, ותאמינו או לא… פעמיים ילד מהכיתה של אח שלי ניסה להתחיל איתי….״הלוווו, יש לנו שנתיים הבדל אולי״, ככה הייתי אומרת להם, אבל הם ידעו איך לענות לי ״לאהבה אין גיל, כשאוהבים באמת… שום דבר לא קיים חוץ מהאהבה״ בואו נודה שדברים כאלה ממיסים אותי… לפעמים כשבנים אומרים לי דברים מהסוג הזה… אני פשוט נמסה, שום דבר לא יעצור את זה… חוץ מדבר אחד… ז-א-י-י-ן, תמיד הוא היה מוצא דרך להיפטר מה״מזיקים״ כך הוא היה קורא להם… אני קוראת להם ״המחזרים״ זה נשמע יותר טוב…

חזרתי הביתה במצב רוח קצת יותר טוב… אחריי ששלושת הבנים הכי נחשקים של השכבה שאלו אותי אם אני מחפשת חבר!!! ״ לא, אני לא מחפשת חבר, כבר די נשבר לי מהעם הדפוק העונה לשם ׳בנים׳״
אבל ההצעה היא לא מה ששמחה אותי… אלא הפרצוף של זאיין כשהוא שמע את הבנות מתלחששות על זה בהפסקה…

״הקנאה אוכלת אותו"

עליתי לחדר לחדר שלי וקיבלתי הודעה:
אני מצטער על הכל,
אני לא יודע מה עבר עליי,
ואני מצטער על מה שעבר עלייך,
אני כבר איבדתי את עצמי… ואותך.
אני יודע שעבר זמן-אבל תמיד היית ותמיד תהיי בלב שלי,
בבקשה תחזרי אליי כשאת קוראים את ההודעה-
ממני באהבה וגעגוע…

המשך יבוא…