-מרד נעורים- וואן דיירקשן- מרתון פרקים 9-13

״אולי הבאד בוי של בית ספר הוא לא תמיד האהבה ממבט ראשון….. ואולי כן…״

הגעתי ברבע לשבע למרכז וראיתי את פרי מרחוק!, היא נופפה לי ונופפתי לה חזרה!
היי!, היא אמרה מחבקת אותי! מה קורה?, שאלתי ״עד שלא תגידי לי מה קרה שום דבר לא בסדר!״ היא אמרה וצחקקה, צחקתי איתה והתקדמנו אל עבר ספסל שהיה לא רחוק!
אוקיי אז ככה, התחלתי את השיחה- את זוכרת את ברנדון? שאלתי למרות שידעתי שהיא יודעת, נו, ברור שאני זוכרת!, היא ענתה, אז ככה, הוא שלח לי הודעה ו….. אוף אני פשוט הראה לך אותה, אמרתי בחפיזות והוצאתי את הטלפון שלי מהתיק!, הראתי לה את ההודעה!, לאחר שהיא קראה אותה, היא שמה לב לעוד משהו, למשהו שאני לא שמתי לב אליו- זה היה… זה היה עוד הודעה מזאיין, הפעם אחת שעוד לא ראיתי, פתחנו אותה ו:
היי כריס, אני מצטער אבל נראה לי שזה
לא ילך בינינו יותר, הלב שלי שייך
לליליאן- אני מצטער.

מי זאת ליליאן?! שאלתי, ״ זאת הילדה החדשה מהכיתה המקבילה״ פרי ענתה, דמעות הציפו את עייני…״מה?!, איך זה יכול להיות… הוא ביקש ממני לפגוש אותי היום!״ , הדמעות המשיכו לזלוג…
פרי הסתכלה עליי במבט מרחם… ״ליאן תעזבי את זה… הוא התבלבל הוא התכוון לשלוח את ההודעה לכריס… אבל…״ היא ניסתה להמשיך אבל קטעתי אותה..״ תפסיקי את זה… משהו לא בסדר כאן אני יודעת את זה, הוא לא סתאם שלח את ההודעה אליי… היה לו בטח קשה להגיד לי שהוא מאוהב בליליאן אז הוא עשה את כל זה בכוונה, זה מה שהוא רצה להגיד לי מתחת לעץ״, אני בטוחה…

חזרתי הביתה בסביבות השעה 01:00, כולם ישנו… הייתי עצבנית… לא ידעתי מה לעשות עם עצמי!, נכנסתי הביתה והאבא החורג שלי (שאני לא סובלת) התחיל לחקור אותי!
*********************
לפני כמה שנים ההורים שלי התגרשו… הם עדיין חברים טובים, אבל לאמא שלי יש בעל חדש, הם מאורסים אבל עדיין לא הייתה חתונה, קוראים לו דניס, הוא ממש מעצבן- כשאני וזאיין היינו ביחד הוא כל הזמן היה מתנגד לזה, אבל אנחנו התעלמנו…

*********************
נכנסי הביתה ו…
דניס:ליאן זה את?
אני:מי חשבת שזה?
דניס:מה השעה?
אני:איזו שעה את חושב שעכשיו?
דניס:אכלנו את הארוחת ערב המועדפת עלייך הערב! אכלת בחוץ?
אני:זה משנה בכלל?
דניס:תגידי לי… מה אנשים עושים בשעה 01:00 בבוקר?
אני:אתה לא זוכר מה אנשים עושים בשעה כזאת?
דניס:כן. ראית את זאיין הערב?
אני:הוא התקשר?
דניס:אני אמרתי שהוא התקשר?!
אני:הוא התקשר או לא?
דניס:לא הוא לא, אבל ברנדון כן!
אני:מה?!… מה הוא רצה?
דניס:הוא לא אמר… החזרת את באותו שלך לחניה?
אני:זה מה שאני עושה כל הזמן, לא?

באותו רגע התקדמתי אל עבר החדר שלי… רציתי להתקלח ולהעביר את כל הכעס שלי… אבל השיחה עם דניס נמשכה גם מעבר לדלת…!

דניס:יש לך מגבת?
אני:יש תמיד, לא?
דניס:מתי תפסיקי לקחת דברים כמובנים מאליו?
אני:מתי עשיתי את זה?
דניס:ליאן, אני כבר אמרתי לך להיות בבית בשמונה יום רביעי הבא? את זוכרת שזה יום ההולדת של סבתא?!
אני:למה אתה שואל, מה לא זכרת את זה?!
דניס:יש לך מים חמים שם באמבטיה?
אני:למה שלא יהיה?
דניס:כבר ממש מאוחר!, את רוצה שאני אעיר אותך יותר מאוחר מחר בבוקר?
אני:מה זה מאוחר בשבילך?
דניס:לילוש-טובוש (לילה טוב) ליאנוש!
אני:אתה רציני!?

ואז דניס הלך….
עכשיו אתם מבינים למה הוא מעצבן!!!!!!!!!!!!!?????

קמתי בבוקר בשעה שש וחצי, כולם ישנו, ירדתי למטבח וראיתי את……

וראיתי את זאיין, הוא הסתכל לי בעיניים, פתחתי את המקרר, הוצאתי בקבוק מים וחזרתי לחדר שלי…. כעבור כמה דקות שמעתי דפיקות בדלת, ״אני יכול להכנס?״ זה היה זאיין, ״אני לא חושבת שיש לך משהו חשוב לעשות כאן!״ עניתי לו ״אני רוצה תדבר איתך!" הוא ענה לי בהיסוס, ״תכנס!״ עניתי לאחר כמה דקות של חשיבה על מה כבר יכול לצאת מהשיחה הזאת!!!!

זאיין התיישב לידי על המיטה…
אני:מה?
זאיין:למה לא באת אתמול?
אני:לאן?, עשיתי כאילו אני לא יודעת!
זאיין:לספסל!
אני:מה הטעם?
זאיין:היה לי כל כך הרבה דברים חשובים להגיד לך!
אני:מה למשל?
זאיין:את יודעת…. דברים!
אני:אם זה היה ״דברים״ כל כך חשובים, לא היית מפחד להגיד לי… עכשיו אם לא אכפת לך!!!…. רימזתי לו לצאת, אבל כמובן ׳שהוא לא הבין את הרמז׳