מקצה לקצה *__* פרק 7

"אוקיי…, אז ככה, לי קוראים נייל ג'יימס הורן, נולדתי במולינגור מחוז וסמית' באירלנד בתאריך 13.9.1996 . אני שנה שנייה בתיכון הזה .
ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 7 ועכשיו אני גר אצל אבא שלי עם אח שלי הגדול, לאח שלי קוראים גרג והוא גדול ממני בשנתיים .
אני מאוד אוהב לאכול ולישון ואני מנגן בגיטרה .
הצבע האהוב עלי הוא כחול ואני אוהב בנות שאוכלות כמוני "
אמר ועשה מבט מסתורי במשפט האחרון ..
"אוקי, אז אני ג'ייד וויליאם מארק נולדתי במולינגור, אירלנד בתאריך 14.5.1998 וזאת השנה הראשונה שלי בתיכון הזה .
יש לי אח קטן בכיתה ו' . וההורים שלי חיים ביחד … .
אני גם מאוד אוהבת לאכול ולשיר "
אמרתי בביטחון .
" אז יש לנו כמה דברים משותפים " אמר ומבט די מופתע על פניו וחיוך על שפתיו .
הוא התקרב אלי קצת והצמיד את שפתיו לשלי, לאט וברכות, אני כמובן לא עצרתי אותו, כל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה, איך ששפתיו נגעו בשלי עברה בי צמרמורת כזאת, נעימה, את הנשיקה שלנו לא תיארתי ככה, תיארתי לעצמי אותה קצת אחרת, פחות טובה מזאת, אבל היא הייתה מדהימה ! הרגשתי בגן עדן ! זה היה מדהים !
~נקודת מבט של נייל~
התקרבתי אליה והצמדתי את שפתינו, לאט, בלי להבהיל אותה, זה היה ממדדההייםם ! עפתי לשמיים כאילו שיגרו אותי ברוגטקה ! עפו לי פרפרים בבטן מרוב אושר ! הנשיקה ארכה כמה דקות, עד שפתאום נשמע צלצול, התעלמנו ממנו, חצי דקה אחרי הצלצול התנתקנו ושתינו טסנו לכיתה בלי להגיד דבר אחד לשני .
~נקודת מבט של ג'ייד~
הצלצול המעצבן הזה ! למה הוא היה חייב להגיעעע ?!??!?! הייתי יכולה להמשיך בנשיקה הזאת שעותת ! טוב, יאללה, שיעור אחרון, אני חייבת לחזור לריכוז ולא לחיות בחלומות, אבל זה קשה מידי ! איך אפשר להפסיק לחשוב על היצור הכי מושלם בעולםם ?! בסוף איך שהגעתי לכיתה סיכמתי עם עצמי שבשיעור הזה אני אתרכז, זה לא כ"כ הצליח …., כל השיעור חשבתי עלי ועל נייל, לא הצלחתי להפסיק, לא הצלחתי להפסיק להיזכר בנשיקה הזאת, הנשיקה שלקחה אותי לגן עדן, פתאום נשמע צלצול, לא האמנתי על עצמי שכל השיעור ( 45 דקות ) רק חשבתי על נייל, חשבתי שאני חושבת עליו חמש דקות, עשר גג, כנראה אני באמת מאוהבת^