מקצה לקצה *__* פרק 6

טוב, עד כמה שאני מאושרת אני חייבת להתרכז היום בשיעור בשביל לא לעשות לעצמי יותר מידי פדיחות עוד פעם, איך שנכנסתי לכיתה כמה ילדים התחילו לקרוא לי מופרעת ומושעת, ניסיתי כמה שיותר להתעלם מהם, זה לא כ"כ הצליח …, אבל עם אני אספר למורה ייצא לי שם של חנפנית ותינוקת, האמת היא שהשמות האלו עכשיו קצת פחות מציקים לי אבל עדיין אני נפגעתי מאח שלי, ומהן, מהילדות הפאקצות האלו שכל מה שיש להם בחיים זה ורוד, ורוד, וורוד .
היה לנו שיעור ספרות, כל השיעור השתדלתי להוציא את נייל קצת מהראש, לא שזה כ"כ הצליח, אבל עבר סבבה, השתתפתי יותר …
המורה ניגשה אלי בסוף השיעור וביקשה לדבר איתי על משהו …., התיישבתי על הכיסא שלי והיא על השולחן ממולי, היא די צעירה, בת 30 + …
" השיעור השתתפת קצת יותר, קרה משהו מיוחד שאת כ"כ מאושרת היום ? " שאלה .
"אממ…, לא, לא משהו מיוחד " אמרתי מסמיקה ומחייכת .
" באמת ? תני לי לנחש, זה קשור לבנים ? " שאלה בשובבות .
התחילה להיווצר אווירה של שיחה בין שני חברות טובות ….
" אפשר להגיד … " אמרתי מחייכת ובוהה בתקרה .
" אני מבינה אותך, גם לי היה סיפור דומה כשהייתי יותר צעירה …, זאת התחושה הכי טובה בעולם להיות מאוהבת, את מרגישה שכל החיים שלך זה הוא, תני לי לייעץ לך, בנים יכולים להיות הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים והם יכולים גם להיות הדבר שהורס לך את החיים, תני לאהבה שלך להיות הדבר שיאיר לך את החיים, שיעשה לך אותם מאושרים ושמחים, גם עם את חושבת שזה אבוד, תמיד תמשיכי לנסות, את אף פעם לא יכולה לדעת מה יקרה, בעולם הזה הכל יכול להשתנות מקצה לקצה " אמרה בחיוך .
"תודה " אמרתי ויצאנו שנינו מהכיתה, ישר הלכתי ל"מקום " שלי ושל נייל .
הוא שכב שם על הגב ובהה בשמיים במבט קצת חולמני .
" היי " כשהוא ראה אותי הוא ישר התיישב ונשען על הקיר,
"הי" השבתי והתייבתי לידו בישיבה מזרחית .
" איך היה השיעור ? " שאל בסקרנות .
"האא, סבבה, קצת יותר טוב מהקודמים " אמרתי והתקרבתי אליו קצת יותר ..
" איך היה לך ? "
" משעמם, קצת חופר, המורה צעקה על הכיתה שלנו כי היו הרבה שלא הכינו פרויקט 'חשוב', אממ, סביר " אמר בציניות
" חח, ברצינות ? עד כדי כך ? " צחקקתי
"כע, רגע, לא רצינו לדבר על עצמנו ? עוד מעט נגמרת ההפסקה… "
"כן, קדימה, תתחיל " אמרתי והתמקמתי על הדשא .