מקצה לקצה *__* פרק 43 חלק שני

' וגם יש לי משהו בשבילך ' היא אמרה ולקחה אותי לחדר שלה ושל אבא שלי
' תראי את זה ' היא אמרה בחיוך ושלפה מהארון בגדים שלה שמלה מהמממממת ( http://www.amazon.com/Metallic-Peacock-Embroidered-Holiday-Junior/dp/B007Q51KZ6/ref=sr_1_15?s=apparel&ie=UTF8&qid=1387564273&sr=1-15&keywords=dresses+for+teens )
' וואוו … תגידי לי שאני לא הולכת ללבוש את זה'
' את ככן '
' ובכל מקרה, מאיפה יש לך את זה ? '
' מהנשף שלי '
' איך שמרת על זה … '
' פעם זה היה אחד מהשמלות היקרות שהיו, שמרתי, עכשיו יהיה לזה שימוש '
' למה ? עכשיו זה לא נחשב ליקר ? '
' פעם לאנשים היה יותר ערך לכסף, היום זה יותר מידי מובן מאליו, השמלה הזאת פעם עלתה לי 70 דולר, וזה היה מ ל א כסף, היום 70 דולר לאנשים זה כלום, הם לאט לאט מאבדים את הערך לכסף ..'
' הם מפסידים ' אמרתי בגיחוך
' מאוד, עכשיו, מאיפה לנו לדעת עם זה בכלל במידה שלך ?? תמדדי ' היא אמרה בחיוך והביאה לי
' חח, אני שנייה באה ' אמרתי ולקחתי את השמלה ונכנסתי לחדר שלי להחליף בגדים
אחרי כמה דקות חזרתי לחדר שלה
' ווואוו, מהממם ' היא ישר אמרה בהתלהבות
' עד כדי כך ? ' שאלתי מגחכת
' כן ' היא ענתה
' מחר בבית ספר המורה שלי אמורה להגיד לנו על המשמרות של המכירה, מחר אני גם מוכרת ' אמרתי באנחה
' טוב, אז מחר כשתחזרי מהבית ספר תכיני את העוגה, זה לא בעיה, יש מתכון ממש פשוט על השקית של הקמח, וחוץ מזה, זאת לא אמורה להיות בעיה בשבילך ' היא אמרה בחיוך
' חח, נכון ' אמרתי והלכתי לחדר שלי, החזרתי בחזרה את הבגדים שלי ושמתי את השמלה בארון
' אוופ, אני מתגעגעת אלייך ' מלמלתי לעצמי בתקווה שנייל ידע את זה, לקחתי את הטלפון שלי ונשכבתי על המיטה, פתחתי את הווטסאפ ונכנסתי לצ'אט שלי עם נייל, ראיתי את כל ההתכתבויות שלנו, באמצע הלילה כשלא הצלחנו להירדם, בבוקר כשקמנו, אחרי הבית ספר … כל כך אהבנו אחד את השנייה, מה קרה פתאום … ? מה עשיתי ? אני פגעתי בו … ? אני העלבתי אותו … ?
אחר כך ראיתי את כל התמונות שהוא שלח לי אחרי שהוא התקלח, חיוך קטן עלה על שפתיי, נזכרתי בתחושה החמימה הזאת שעוטפת אותי כל פעם שאני איתו ..
" אני מתגעגעת אלייך .. אני לא מצפה שתענה אותו דבר, אבל .. אני תמיד אהבתי אותך ואני תמיד יאהב .. " אני פשוט מפגרת, מה אני כותבת לו את זה ?! מה אני חושבת לעצמי ?!?!
~נקודת המבט של נייל~
מאז שנאלצתי להיפרד מג'ייד כווולן רודפות אחרי בלי סוף, בטוויטר, באינסטגרם, איפה לא ?! אני לא יכול לצאת לקניון או לסופר בלי שמאה בנות ירדפו אחרי ..
" אני מתגעגעת אלייך .. אני לא מצפה שתענה אותו דבר, אבל … אני תמיד אהבתי אותך ואני תמיד יאהב .. " קיבלתי הודעה מג'ייד, ישר נהייתי מאושר, כמעט באתי לשלוח לה : " גם אני, אני מאוהב בך קשוות, אני מצטער שאמרתי לך שאני לא, רן הכריח אותי, הוא איים עליי, אני אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך ואני אף פעם לא יפסיק, בבקשה תסלחי לי !! אני אוהב אותך, מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד 3> " אבל נזכרתי ברן, באיומים שלו, לא הבנתי איך אני ככה מקשיב לאיזה זבל .. אבל לא רציתי לקחת סיכון שיקרה לג'ייד משהו .. אני הייתי ככה >< הייתי קרוב לשלוח לה את זה, כ"כ התגעגעתי אליה ..
**יום למחרת**
הלכתי בלי חשק לבית ספר, לא היה לי כח לכלום, העובדה שנייל לא שם עליי יותר ריסקה אותי .. הוא כל מה שיש לי .. והוא פשוט הלך ..
הגעתי ראשונה לכיתה, לא היה אף אחד, שמתי את התיק שלי והתיישבתי, אחרי כמה דקות התחילו להגיע לאט לאט ילדים, ביניהם גם דניאל, כמובן ..
' מה קרה שאת ככה מבואסת ? ' הוא שאל והתיישב
' כלום .. זאת אומרת, עזוב .. סיפור ארוך, סתם ישעמם אותך, לא יעניין אותך יותר סתם להסתכל על כוכבי לכת ? ' שאלתי באנחה וניסיתי לשנות נושא
' נו, לא אכפת לי, דברי '
' עם אני יביא לך קצת מהחביתה שלי היום, אתה תפסיק לחפור ? '
' כןכןכןכןןכןכןכןכןכן '
' יופי ' אמרתי והיה צלצול, השיעור היה מ ש ע מ ם, היא לא הפסיקה לחפור, היא ממש עושה לנו חפירות ארכיאולוגיות , זה לא חוקייי
**בשעה האחרונה**
' אוקיי, כמו שכבר הודעתי לכם, אתם תמכרו לילדי החטיבה מזון, והכסף שתרוויחו יהיה חלק מהכסף למסיבת סיום, אני אתמול חילקתי קבוצות של ילדים שימכרו בשעות מסוימות, בכיתות י' האחרות הם הצליחו להסתדר לבד בקבוצות בלי בלאגן ו- ' היא עוד לא סיימה וכולם ישר התפרצו ואמרו שהם רוצים שנתחלק לבד
' שקט !, אתם מבטיחים שלא יהיה בלגן ? ' היא שאלה וכולם הנהנו
' בסדר, אז אני ישאל כל אחד עם מי הוא רוצה להיות ונחלק קבוצות, כל קבוצה 4 ילדים, לא יותר ולא פחות ' היא אמרה והוציאה דף, היא פנתה לילד אחד והוא אמר 3 ילדים, אחר כך היא שאלה עוד מישהי והיא אמרה גם וכשהיא הגיעה לאחת מהחברות שלי, היא ישר אמרה את כל החברות האחרות שלי והם אפילו לא הסתכלו עליי, ככה כולן, החזקתי בפנים לא לבכות, הם אפילו לא חשבו לשנייה עליי, אני כלום בעיניהן ..
היה ילד אחד שביקש להחליף כי בקבוצה ששייכו אותו הוא לא מסתדר כ"כ עם מישהו ..
בסוף נשארו רק אני, שי ונוי, שי ונוי הן שני בנות ממש שקטות שאף פעם לא רוצות לדבר בכיתה ובנוסף לזה הן מעצבנות, מאוד, ותמיד הן צוחקות מדברים ביניהן, היא אמרה שאנחנו ניהיה כקבוצה ואני התנגדתי
' נשארו רק שי, ג'ייד ונופית, זה בסדר שתהיו כקבוצה ?' היא שאלה וכתבה משהו בדף
' אפשר בבקשה להיות עם מישהו אחר ? אני לא רוצה לפגוע או משהו, אבל אנחנו לא כ"כ מסתדרות .. אפשר להחליף .. ? ' שאלתי
' אני חושבת שזה ממש לא יפה להגיד דבר כזה, ועוד מול כל הכיתה, להיפך, זאת הזדמנות ממש טובה להתחבר ' היא אמרה,
' אבל כבר ניסינו לעבוד ביחד וזה לא הצליח ' אמרתי מנסה לגרום לה להסתכל על זה מהצד שלי, גיא, ילד שיש לו איזושהיא בעיה, זאת אומרת, הוא לא אוטיסט או משהו, הוא פשוט קצת מדבר לא מובן והוא רגיש, הוא גם קצת תמים, הוא גם די יותר "מלא", הוא היה בקבוצה של 3 בנות שהוא בקשר די טוב איתן ( הבנות האלו שהם החננות של הכיתה ), הוא הציע לי שאני יחליף איתו בקבוצה והוא יהיה עם שי ונוי, לא רציתי להרוס לו, לא שהייתה לי בעיה להיות בקבוצה שלו, אני בקשר טוב עם הבנות של הקבוצה שלו, לא רציתי להרוס לו ושהוא יתקע איתן, אז אמרתי לו שלא צריך, המורה שאלה עם יש מישהו שמוכן להחליף עם אחת מאיתנו ואך אחד לא ענה, בסוף היא שאלה אותי את מי אני רוצה לצרף לקבוצה וישר עניתי שאת לורן, אני חברה ממש טובה שלה והיא היחידה שרצתה להוסיף אותי לקבוצה שלה, אני לא רציתי כי היא בחרה ילדה שאני שונאת, אז חשבתי שלחברות שלי כן אכפת ממני, אחר כך גיליתי שלא ..
החזקתי את הדמעות כ"כ חזק בפנים, כל כך נעלבתי מהן, העיקר חשבתי שיש לי חברות אמתיות שלא יזניחו אותי ככה, לא נורא, כל דבר טוב בחיים נגמר מתישהוא, וזה הוכח לי כבר כמה פעמים, גם נייל, גם הן .. החיים שלי בזבל
אחרי שנייה הגיע הצלצול שכל כך חיכיתי לו, כולם ישר התחילו לארוז את הדברים שלהם ולצאת מהכיתה,
' ג'ייייד, הצלת אותי, לא רציתי להיות עם גיא ' היא ישר אמרה לי
' למה בחרת את קים ?? את הרי יודעת איזה מפגרת היא .. ' אמרתי לה
' אני יודעעעתתת, היא ישבה ממולי והיא ישר עלתה לי בראש, לא יכולתי לשנות אחרי זה .. '
' טוב, העיקר שאני לא לבד עם שי ונוי, אני מתערבת איתך על מיליון שקל שהיום הן לא יעשו כלום ואנחנו נצטרך למכור לבד '
' מה נעשה .. ' היא אמרה באנחה
' טוב, בואי נלך, אני חייבת להספיק להכין היום את העוגה ! המשמרת שלנו היא הראשונה ' אמרתי ויצאנו מהבית ספר, הלכתי הביתה ואחרי כמה דקות אלכס הגיע
' אלכס, תקשיב, אני חייבת להכין עוגה, עכשיוו, תבקש מהשכנה כוס קקאו, נגמר בבית ואני חייבת ' ישר אמרתי לו והייתי בלחץ של זמן, זה היה הדבר היחיד שחסר לי מהמתכון והוא נאנח ויצא לשכנה ממול
' קחי ' הוא אמר והביא לי אחרי שהוא חזר
' אפשר לעזור לללךך ? ' הוא שאל
' חח, כן ' אמרתי ותוך חמש דקות זה כבר היה בתנור
' יופי, יש לי חצי שעה להתארגן ואז אני ייצא ' אמרתי ועליתי להתלבש
לבשתי את זה — http://www.amazon.com/Allegra-Flouncing-Collar-Elastic-Summer/dp/B008G51XA2/ref=sr_1_3/190-7790519-3463268?s=apparel&ie=UTF8&qid=1387567958&sr=1-3&keywords=dresses+for+teens
והלכתי לתנור, העוגה הייתה מוכנה, שמתי אותה בתבנית ויצאתי לבית ספר, הוועד הורים של השכבה שלנו הכין שולחנות בלובי והם סידרו את האוכל על השולחנות, לורן גם הגיעה וגם נוי ושי, הם כמובן סתם עמדו בצד ולא עשו כלום
' אמרתי לך ' לחשתי בגיחוך ללורן באוזן, לאט לאט הם התחילו להגיע, הבנות שם כ"כ הגעילו אותי שהיה בא לי להקיא
' אלוהים ישמור .. מה זה ? ' לורן שאלה אותי
' זה נקרא פאקצות, מהדרגה הגבוהה ' עניתי לה
' תראי איך הן לבושות, ואיך שהן מתנהגות, יאווו, אין דברים כאלה ' היא אמרה לי והיא צודקת, הן באו כל אחת עם שורט יותר קצר משל השנייה, כל שנייה הצטלמו והעלו לפייסבוק או לאינסטגרם, כל שנייה התכתבו בווטסאפ ולא הפסיקו להגיד על כל דבר OMG
' כן, מה את רוצה ?' שאלתי את אחת מהן שבאה לשני הדוכנים שאני, לורן, שי ונוי היינו אמורות למכור בהן, אני ולורן מכרנו בשני הדוכנים הענקיים האלו לבד, שי ונוי לא התקרבו לזה, רצנו מקצה לקצה של השולחנות כל פעם בשביל מישהו אחר שרצה משהו, היו שם גם ילדים שאכלו נקניקיות עם משהו חלבי ביחד ורציתי להקיא, אני הרי שמורת כשרות, בחיים שלי לא אכלתי משהו לא כשר, זה כ"כ הגעיל אותי .. >__<
אחרי שעה בערך נגמרה המשמרת שלנו והרווחנו מ ל א כסף, כמעט 500 שקל ..
חזרתי הביתה ועליתי לישון, הייתי מותשת ..