מקצה לקצה *__* פרק 30 חלק שני
~נקודת המבט של ג'ייד ~
' יאו פיגור אתם, פיגור ' אמרתי להם והוצאנו אותם מהחדר והם לא הפסיקו לצחוק
' כל השיער שלי מלא בביצים ובקמח איייככסס ' נייל אמר עם פרצוף נגעל
' גם שלי ' אמרתי והסתכלתי על השיער שלי
' יותר אני לא מספרת לדניאל כלוווום ' ישר אמרתי
' למה ? ' הוא שאל לא מבין
' כי אני לימדתי אותה לעשות אמבוש ישראלי והיא עשתה אותו לייי ' אמרתי בציניות
' חח, לא נורא, גם כשאת מלאה בקמח וביצים את מהממת ומושלמת ויפה ׳ הוא אמר בחיוך ונישק אותי
' אני אוהבת אותך ' אמרתי בין נשיקה לנשיקה וחיבקתי אותו
' בואי, נלך לנקות את הגועל הזה ' הוא אמר בחיוך והלכנו למקלחת,
התקלחתי והוא נכנס אחרי
' אייכ, זה לא יוצאאא ' הוא צעק מהמקלחת
' חח, חיימשלי תשים שמפו ומרכך ביחד ' אמרתי לו וצחקקתי
' עם זה לא יורד אני ישים להם צבע ירוק לשיער בשמפו ' הוא אמר
' זה יהיה מעניין .. ' מילמלתי וסירקתי את השיער שלי שלאט לאט חזר לעצמו ונייל יצא
' עזר לך ? ' שאלתי כשהוא ניגב את השיער
' כן ' הוא ענה והתיישב על המיטה והושיב אותי עליו
' אתה יודע, אומרים שביצה זה מאוד בריא לשיער ' אמרתי לו בגיחוך וחיבקתי אותו
' אנחנו הולכים מה זה להחזיר להם … ' הוא אמר ושיחק לי בשיער
' יש לי רעיון ! ' ישר קפצתי
' תראה ' אמרתי והוצאתי מאחד התיקים שלי בקבוקון קטנטן
' מה זה ? ' הוא שאל
' חומר משלשל ' אמרתי במבט מסתורי
' הם הולכים לא לצאת מהחדר שלהם היום .. ' הוא מילמל עם חיוך שובב וקמנו מהמיטה
' נלך איתם לחדר אוכל ואני או אתה נלך להביא שתייה, נמזוג להם מים או מיץ ונשים כמה טיפות בכוסות ' אמרתי
' אבל רגעע, מאיפה יש לך את זה ? ' הוא שאל
' בוא נגיד שאת אחד באפריל אני לוקחת רחוק .. ' אמרתי
' חח, אז כנראה שעדיף לא לעצבן אותך באחד באפריל ' הוא אמר בגיחוך
' אכן ' אמרתי בחיוך
' עם אנחנו רוצים שהם יאמינו לנו אנחנו חייבים ללכת אליהם עכשיו ' אמרתי
' נכון ' הוא אישר ובדיוק פרי נכנסה
' אממ.., ג'ייד, נייל, רציתי להגיד לכם שלא הייתי מעורבת במה שהם עשו לכם.., האמת גם ניסיתי לעצור אותם אבל הם לא הקשיבו לי … ' היא אמרה בשקט
' רק רציתי להגיד את זה בשביל שאחר לא תכעסו גם עלי .. ' היא אמרה
' לא, זה בסדר ' אמרתי בחיוך והיא יצאה,
' תודה, ביצים וקמח, בול מה שהיה חסר לי ' אמרתי כשנכנסנו לחדר של ליאם ודניאל, כולם היו שם ..
נייל ישב והושיב אותי עליו
' מה נעשה, לפעמים צריך להיות עירניים ' דניאל אמרה
' אתם הולכים להיות מה זה עירניים ' נייל לחש לי באוזן
' לקח לי שעה להוציא את הבצק הזה מהשיער ' הוא אמר להם והעביר יד בשיער שלו
' לא נורא, ביצים זה טוב לשיער ' זאין אמר בקול של מומחה
' רגע, מי הציע את זה ? ' שאלתי
' זאין ' כולם ענו
' חכה חכה ' אמרתי לו
' טוב, אני רעבה, רוצים ללכת לחדר אוכל ? ' אלינור שאלה
' כן ' כולנו ענינו ויצאנו מהחדר של ליאם ודניאל למסדרון, בדרך נכסנתי לחדר שלי ושל נייל ושמתי בכיס את הבקבוקון
' לקחת אותו ? ' נייל שאל אותי באוזן כשנכסנו איתם למעלית
' כן ' עניתי לו
נכנסנו והתיישבנו
' רוצים לשתות ? ' שאלתי אותם אחרי שכל אחד לקח לעצמו לאכול
' כככעע ' כולם ענו וקמתי
' נייל, בוא תעזור לי להביא הכל ' אמרתי לו ומשכתי אותו מהכיסא, הלכנו ומזגנו לכל אחד מיץ תפוזים ובכל כוס שמנו חמש טיפות, חוץ מפרי שהבאתי לה מים בלי כלום
' חחחחחח, הם הולכים לאכול אותה ' נייל אמר בגיחוך כשהתקדמנו לשולחן
הבאתי לכל אחד כוס והם שתו ולא חשדו בכלום
סיימנו לאכול ולואי התחיל להגיד שכואבת לו קצת הבטן, גם דניאל וזאין
אני ונייל חייכנו לעצמנו ועלינו לחדרים, לאט לאט לכולם התחיל לכאוב הבטן …
' חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, אתם גדולייםםם, הם בחיים לא יתעסקו איתכם שוב ' פרי ישר קרה כשנכנסה לחדר שלנו
' זאין כבר חצי שעה לא יוצא מהשירותיים ' היא אמרה ולא הפסיקה לצחוק
' מה נעשה, ביצים וקמח ולא עושים לנו את זה ' נייל אמר בגיחוך
' יחס גורר יחס ' אמרתי בגאווה צינית
' חחחחח, עוד כמה זמן זה יעבור להם ? ' היא שאלה מגכחת
' עוד שעה בערך .. ' אמרתי ופתאום שמענו מהשירותים של דניאל וליאם קול מוזר
' אני מקווה שיש לכם מטהרי אוויר בחדר ' נייל אמר
' אין לנו, אני יתקשר לקבלה לבקש מהם כמה מטהרי אוויר ' היא אמרה בגיחוך ויצאה
' העבודה הושלמה ' קבעתי בחיוך וחיבקתי את נייל
הלכתי לדלת ונעלתי אותה, בגרתי את החלונות והדלתות ובאתי לנייל
' עכשיו אפשר לישון בשקט ' אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו חזק, הוא הלך אחורה ונפלנו על המיטה,
' אני אוהב אותך ' הוא אמר לי
' גם אני אותך ' אמרתי לו והוא נישק אותי,
נרדמנו מחובקים עד הערב, בערב נייל עזר לי עם השיר לאקס פאקטור והבגדים ובלהבלהבלהבלהבלהבלהבלה
' כבר חשבת על שיר ? ' נייל שאל בזמן שהוא חיפש כל מיני שירים ביוטיוב
' כן, הללויה, אבל אני לא בטוחה .. ' אמרתי
' תשירי לייייי ' הוא אמר בקול ילדותי
' טוב ' אמרתי ושמתי קריוקי והתחלתי לשיר
' את שרה מהמם ואין מצב בעולם שאת לא עוברת ' הוא אמר לי אחרי שסיימתי
' אני מקווה …, ודרך אגב, כמה זמן חיכית בתור שם ? ' שאלתי
' שעתיים בערך ' הוא ענה
' מה אני יעשה שם שעתיים ?? ' אמרתי באנחה
' תיהי איתי ' הוא אמר וחיבק אותי
' אבל עם תצטרך ללכת עוד פעם ? ' שאלתי והסתכלתי עליו
' אז אני ישתדל כמה שיותר לדחות את זה ' הוא אמר בחיוך ונתן לי נשיקה קטנה
שמתי עליו ראש ונרדמתי, לפי מה שהבנתי הוא נשאר ער ..
תגובות (3)
תמשיכי
תמשיכי
אעאעאעאע תממשיכיי