מקצה לקצה *__* עונה 2 פרק 24 + 25

' אבל דוקטור, היא קיבלה את הנוגדן ' אמרתי לדוקטור
' כן, הנוגדן הסיר לה את רעל, אבל הוא עלול לפגוע לה באזור של הזיכרון במוח, תוך שבוע הזיכרון יחזור אליה, היא תזכור את ההורים שלה או דברים שקרו לה, אבל יהיה לה קשה לזכור מישהו שהיא אוהבת, בשבוע הזה אסור לך להזכיר לה את השם שלה ואת השם שלך, המוח שלה צריך לנוח, תמציא לה שם או משהו בשבוע הזה, היום יום שני, יום שני הבא היא תתחיל להיזכר .. עד אז תנסה לעזור לה ' הוא אמר וכתב משהו בלוח שהיה לו ביד
' אפשר לראות אותה ? ' שאלתי
' כן, היא בחדר הזה ' הוא השיב והצביע על חדר שהיה קרוב אליו
' תודה ' חייכתי ורצתי לשם
' נסיכ –' באתי להגיד ונזכרתי במה שהרופא אמר
' מי .. מי אתה ? ' היא שאלה מבולבלת והתרוממה קצת
' וואי, אני לא זוכרת כלום .. איפה חבר שלי ? ' היא המשיכה ונגעה בראש
' מה קרה לי ? '
' בטעות שתית משהו והוא פגע לך בזיכרון .. '
' הא, נזכרתי, כן, רגע, איפה חבר שלי ? '
' אני .. אני חבר שלו, קוראים לי זאק, את זוכרת אותו ? '
' לא ….'
' קוראים לו – קוראים לו תום ' המצאתי
' איפה הוא ? '
' הוא היה חייב לנסוע, הוא ביקש ממני שאני ישמור עלייך בזמן הזה '
' איך הוא נסע בלי להגיד לי ..'
' הוא לא היה יכול ',חייכתי והתקרבתי אליה קצת והתיישבתי על כיסא שהיה מונח ליד המיטה, ' אבל הוא ביקש שאני ימסור לך שהוא אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם, והוא גם מאוד מאוד מתגעגע אלייך . חוץ מזה, איך את זוכרת אותו ? הרופאים אמרו שאת לא תיזכרי מישהו שאת אוהבת ..'
' אי אפשר לשכוח אהבה כזאת .. ' היא אמרה והיה לה מבט מאוהב בעיניים
' יש לכם מזל, זה לא פשוט למצוא מישהו שאתה באמת באמת אוהב '
' כן .. מהרגע הראשון שראיתי אותו התאהבתי בו, לא יכולתי לדמיין את החיים שלי בלעדיו ', היא התחילה להגיד, ' כל פעם שהוא רק היה נוגע לי ביד הייתה עוברת בי צמרמורת נעימה, הוא הבן אדם הכי מדהים שאני מכירה, טוב, מה אני מדברת עליי, מה איתך ? '
' לי …… לי אין חברה '
' משתתפת בצערך .. '
' למה צער ? '
' כי להיות מאוהב זאת ההרגשה הכי טובה בעולם, אתה מרגיש שהבן\ת זוג שלך הוא הבן אדם היחיד שאתה יכול לסמוך עליו, זאת הרגשה שגורמת לך לחייך כשאתה עצוב, להתגעגע למישהו ברמות שבחיים לא חשבת עליהם, כאילו הוא\היא כל העולם שלך, שעם אין לך אותו אתה מת '
' לא ידעתי שאהבה מרגישה ככה ' שיקרתי, הרי אני מכיר את כל התחושות האלה, ג'ייד גרמה לי לדעת מה היא אהבה אמיתית, אהבה שלא תלויה בשום דבר, לאהוב עם כל הלב, להשתגע כשאני לא איתה ..
' אז כדאי לך לנסות, אין לך שום דבר להפסיד '
' האמת שכן, מה עם תהיה לי חברה, והיא תישבר לי את הלב ? '
' אז זה אומר שהיא אף פעם לא אהבה אותך באמת, עם היא באמת הייתה אוהבת אותך היא בחיים לא הייתה עוזבת אותך .. '
' אולי ' חייכתי
' טוב, מתי הרופא אמר שאני יכולה להשתחרר ? '
' הם עוד מעט יעשו לך בדיקה קצרה ואחרונה ואז את תוכלי להשתחרר '
' סבבה, כבר נמאס עליי האוכל של הבית חולים, אני מתה מרעב וכל מה שיש פה זה סלטים שעשועים מירקות מגעילים ' היא אמרה ושתינו צחקקנו
' יש לי מקום פנוי במלון שבו אני וכמה חברים של הלהקה שלי והבנות זוג שלהם מתארחים בו, יש לך לאן ללכת או שתבואי איתי ? '
' אממ …… הא .. ' היא הרהרה
' האמת היא שאין לי לאן ללכת .. לפי מה שאני זוכרת, כן ?, אתה בטוח שאני לא יעיק או משהו כזה ? '
' במיליון אחוז ' חייכתי, אחרי דקה בערך נכנסה לחדר אחות, היא נעמדה ליד ג'ייד והפעילה איזה שהוא מכשיר שהיה מחובר ליד של ג'ייד, והוא התחיל לצפצף קצת
' הכל בסדר ? ' ג'ייד שאלה אותה
' כן, הכל מעולה,' היא חייכה, ' הכל תקין, אתם משוחררים '
' תודה ' ישר קמתי ואמרתי לאחות והיא יצאה
' בואי, דרך אגב, היום אנחנו יוצאים לסיבוב הופעות, ואל תדאגי, תום הביא לי מזוודה עם בגדים בשבילך ' חייכתי בזמן שהיא קמה לאט לאט מהמיטה ושתתה מים
' מתי הוא הספיק ? ' היא גיחכה
' את רואה, הוא דואג לך . טוב, בואי ניצא מפה ' אמרתי בזמן שהיא שמה נעליים
' כן ' היא ענתה ויצאנו מהחדר, הלכנו לקבלה והאישה שעמדה מאחורי הדלפק סימנה משהו בתוך קלסר ושחררה אותנו
נכנסנו לרכב שלי ונסענו למלון

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~פרק 25 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
הגענו ונכנסנו פנימה, עלינו לקומה שלנו וכולם ישבו בחדר של לואי ואלינור, שמתי את הדברים שלי ושל ג'ייד בחדר שלנו והתקדמנו לשם,
' אתם מבינים, אז עם סיימון היה אומר לנו ש-, נייל ! טוב שבאת ' לואי אמר בזמן שנכנסנו וג'ייד התקרבה לדלת לאט לאט
' ג'ייייייד !! ' פרי קראה וקפצה על ג'ייד
' מי זאת ג'ייד ? ' היא שאלה מבולבלת ופרי עשתה פרצוף לא מבין
' האא .. תני לנו שנייה ' אמרתי לג'ייד בחיוך והיא הלכה לחדר שלנו
' מה קרה לה ? ' פרי שאלה
' תקשיבו, הנוגדן לרעל שרן הביא לה מחק לה חלק מהזיכרון, תזרמו איתי . יש לה חבר שקוראים לו תום והוא היה צריך לנסוע לאן שהוא ואני חבר שלו והוא ביקש ממני לשמור עליה, וקוראים לה רייצ'ל '
' טוב … ' הם מלמלו
' עכשיו, אני צריך ללכת לדבר איתה ' אמרתי להם והלכתי לחדר שלנו
' מי זאת ג'ייד ? ' היא שאלה בזמן שהתיישבה על המיטה
' היא התבלבלה עם מישהי אחרת, הרי קוראים לך רייצ'ל ' חייכתי
' וואלה ? '
' כן חח '
' טוווב .. אני יראה מה תום הביא לי ' היא אמרה
' הינה המזוודה פה ' הגשתי לה אותה והיא בחנה את הבגדים
~נקודת המבט של ג'ייד~
' הינה, המזוודה פה ' זאק הגיש לי אותה בחיוך
' תודה ' השבתי ופתחתי אותה על המיטה
' אני נכנס להתקלח רגע ' הוא אמר בזמן שנכנס למקלחת
הסתכלתי בבגדים שהיו בפנים, תום ידע בדיוק מה אני אוהבת
' נסיך שלי, אני מתגעגעת אלייך .. ' נאנחתי בזמן שהתיישבתי על המיטה וחיבקתי את אחד הסוודרים
' הלוואי שתהיה איתי עכשיו .. ' המשכתי וחזרתי למזוודה
מצאתי שם צעיף אחד, הוא לא שלי ..
' שלי מי זה ? ' שאלתי את עצמי,
איכשהוא ייצא שאני מריחה את הצעיף חחחח לא יודעת למה
' הריח הזה מוכר לי …… ' מלמלתי, היה לו ריח של בושם מתוק
' נייל ' אמרתי בקול קצת רם ואז שמתי לב שזאק בדיוק ייצא מהמקלחת והוא היה נראה די מופתע
' מי .. מי זה נייל ?' הוא שאל
' לא יודעת, הרחתי את הצעיף הזה ופתאום השם נייל עלה לי לראש ' אמרתי לו והראתי לו את הצעיף
~נקודת המבט של נייל~
באתי לצאת מהמקלחת ופתאום שמעתי את ג'ייד אומרת ' נייל '