מציאות מדומה 1D – פרק 16

"אז… את נשארת??" נייל שאל אותי כשישבנו כולנו בסלון עם כמה בקבוקי בירה וראינו טלוויזיה.
"המ…" חשבתי לעצמי עם חיוך והסתכלתי על הארי שחייך אלי חיוך גדול ומהפנט. "אני חושבת שכן.." אמרתי כשהסתכלתי וחייכתי להארי. "יש!!" כל אחד בזתמון שלו ואני לא יכולתי שלא לצחוק.
"אהה לא סיפרתי לכם" לואי פתאום נזכר במשהו. "אני עושה בעוד יומיים מסיבת חנוכת בית… אתם מוזמנים מן הסתם.. אהה.. ועוד משהו. שכחתי לספר לכם שירשתי יאכטה, ומחר נחנוך אותה כמו שצריך" הוא חייך אילנו וכולנו התלהבנו. אני אוהבת ספינות, במיוחד יאכטות, הרוח והמים הכחולים תמיד עושים לי נעים. קבענו שמחר בבוקר לואי יאסוף את כולם וייקח אותנו לנמל איפה ששם נשוט.
למחרת בבוקר אני ואביה קמנו והתארגנו, היא השאילה לי בגד ים ובגדים, לא היו לי מין הסתם…
לבשתי את הבגד ים וחיפשתי את אביה שתקשור לי, יצאתי החוצה מהחדר וחיפשתי אותה, פתאום ראיתי את זאיין עומד מולי צוחק עלי. "צריכה עזרה" הוא חייך ואני הסמקתי כמו פדחנית… אלוהים איזה פדיחה.
חייכתי והנהנתי, הוא התקרב אלי והסתובבתי עם הגב אליו, הרגשתי את האצבעות שלו שקושרות לי את החוטים, עשו לי צמרמורת. השתיקה הייתה מביכה מדי, אז הייתי חייבת להעלות איזה נושא.
"לא ידעתי שאתה ואביה הייתם חברים הכי טובים לפני" אמרתי ופחדתי שאולי זה לא הרעיון הכי טוב להעלות את הנושא הזה. הוא עצר לשניה את הקשירה ושתק.
"כן… איך את יודעת?" הוא שאל אולי והמשיך לקשור. "סתם, היא סיפרה לי… לא ממש דיברנו על זה" אמרתי והוא שתק. "אתה באמת ממש אוהב אותה.. הא זאיין?" המשכתי להתעניין למרות שניסיתי להפסיק את עצמי. "כן, אני מאוד אוהב אותה" יכולתי לשמוע אותו מחייך מאחורי העורף שלי.
הוא סיים לקשור והסתובבתי אליו, הוא הסתכל עלי ושתקנו, היינו קרובים מדי, ורציתי להתרחק, אבל הריח הטוב שלו לא נתן לי. לא הרגשתי אליו שום משיכה, וגם לא רציתי להרגיש, אביה חברה שלי אני לעולם לא יעשה לה את זה… אבל פשוט לא רציתי להרחק ממנו.
"אז כדאי לך להגיד לה את זה בכל יום" לחשתי בשקט, הסתכלתי על העיינים שלו, ראיתי שהוא מסתכל על השפתיים שלי, הוא לא אמר כלום, רק הרגשתי את הנשיפות שלו על השפה העליונה שלי.
"אלה חיפשתי אותך בכל מקום, איפה את? אני צריכה שתקשרי לי את הבגד ים" שמעתי את אביה ומיד התרחקתי מזאיין והלב שלי דפק מהר בגלל שנבהלתי ממנה. "חיפשתי אותך גם, הייתי צריכה אותו דבר ממך, זאיין עזר לי." אמרתי בשקט והלב שלי עוד דפק.
"אהה.. מעולה זאיין אני צריכה עזרה" היא התקרבה אליו והסתובבה עם הגב אליו כדי שהוא יקשור לה.
הוא חייך חיוך גדול "לא ידעתי שפתחנו פה בית אחווה לשפנפנות" הוא צחק מאושר מעצמו תוך כדי שקשר לה. הצחיק אותי שהוא היה מאושר מהעובדה שהוא נמצא בבית עם שתי בחורות בבגד ים.
"שתוק ותקשור לי כבר" היא אמרה לו ואני צחקתי עליהם.
הוא סיים לקשור לה את הבגד ים וחיבק אותי מאחור ונתן לה נשיקה על הצוואר. חייכתי אליהם, הם היו כל כך חמודים ביחד. מה שעצר אותנו הייתה צפירה מבחוץ. "זה בטח לואי" אמרתי, לבשנו בגדים מעל הבגד ים ויצאנו למכונית, כולם כבר היו בפנים. הגענו לנמל, הוא היה יפייפה, היו שחקים בכל מקום והמים נראו רגועים, השמש הייתה נעימה וזה היה בדיוק יום מתאים לשייט. ניסיתי כל הזמן הזה להתרחק כמה שיותר מזאיין… אני לא יודעת למה אבל הרגשתי משהו דיי מוזר לגביו, ולא הייתי רוצה שטעות לא מכוונת תקרה בטעות…
לואי הוביל אותנו ליאכטה, היא הייתה מדהימה ויפה, בדיוק כמו שאני אוהבת, צבע לבן וחלק. נכנסנו כולנו לפנים ולואי התחיל להשיט אותה. "אתה בטוח שאתה יודע איך להשיט את הדבר הזה?" נייל שאל אותו מודאג. "לא" לואי אמר בכינות וצחק. נייל שתק לכמה שניות "שיהיה… העיקר שיש אוכל על הדבר הזה" הוא ישר הלך לאכול. ברגע שהגענו למקום יחסית עמוק במים, הורדנו לבגדי ים וקפצנו למים. הם היו נעימים ויפים. הרגשתי מישהו נוגע בי מאחור, נבהלתי והסתובבתי "הארי הבהלת אותי" אמרתי והוא צחק עלי. הוא תפס לי במותניים ונישק אותי. הרגליים שלי הסתובבו מאחורי הגב שלו והחזקתי אותו בצוואר, הרגשתי מדהים בתוך הזרועות שלו.
"היי.. מה קורה איתך ועם זאיין.. העיניינים נראים דיי מוזר בין שניכם" הוא שאל אותי כשעוד הייתי עליו, לא הייתי מוכנה לעזוב אותו, והוא לא אותי.
"אני לא יודעת… אני…. אני חושבת שהוא ניסה לנשק אותי היום" אמרתי בשקט וקיווצתי את העיינים, פחדתי שאולי הגזמתי קצת עם המחשבות שלי. "אתה חושב שאני אולי סתם מגזימה?.." שאלתי ורציתי להיות בטוחה שאני לא סתם לוקחת דברים ברצינות מדי.
"לא ממש…." הוא אמר והייתי מופתעת מהתשובה. לא ממש?? מזותאומרת? זה לא משהו שקורה כל יום שאת חושבת שחבר של חברה שלך מנסה לנשק אותך.
"לא ממש?.." שאלתי והייתי מבולבלת.
"כן… כאילו לא… תשמעי.. אני לא מופתע כל כך, כי.. איך אני יגיד לך את זה…. את ממש דומה לחברה הקודמת שלו, אתן נראות אותו דבר… אבל ממש אותו דבר" הוא אמר.
מה?? אני?? לאותה אחת ששברה לו את הלב… זה לא יכול להיות, הוא היה אומר על זה משהו, ואביה, מישהו… למה אף אחד לא אמר לי שום דבר?? אני בטוחה שאם זאיין והארי שמו לב אז גם השאר.
למה כולם שתקו.