dana123
חזרתי לעניינים בנותתתתתתתתתתתתתתתתתת! ♥♥

אזזז הנה כדי שלא תגידו שנטשנו את הארי ואלה! פרק דיי ארוךך והשקעתי חברים אז לא לכעוס עלי אם אני לא אעלה הרבה זמן הקרוב ! אוהבתתת ותהיו סבלנים אל תדאגו אני לא נוטשת את האתר ♥ לכתוב את הסיפורים האלה זה באמת הכיף שלי ואני תמיד חושבת על עלילות בערך כל דקה שאני יכולה!

מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 74

dana123 04/09/2013 1283 צפיות 8 תגובות
חזרתי לעניינים בנותתתתתתתתתתתתתתתתתת! ♥♥

אזזז הנה כדי שלא תגידו שנטשנו את הארי ואלה! פרק דיי ארוךך והשקעתי חברים אז לא לכעוס עלי אם אני לא אעלה הרבה זמן הקרוב ! אוהבתתת ותהיו סבלנים אל תדאגו אני לא נוטשת את האתר ♥ לכתוב את הסיפורים האלה זה באמת הכיף שלי ואני תמיד חושבת על עלילות בערך כל דקה שאני יכולה!

~~~נקודת המבט של אלה~~~

ישבתי על הספה כשהרגליים הקטנות של דארסי עומדות על היריכיים שלי והרגשתי את כל היד שלה תופסת לי באגודל. היא נראתה כל כך חמודה שהיא ניסתה לעמוד והייתי מופתעת שהיא רק בת שבוע ומשהו אבל עדיין יודעת לתפוס בי חזק יותר כשהיא מרגישה שהיא עומדת ליפול אחורה. אבל עדיין לא סמכתי עליה והחזקתי לה ביד שמחזיקה לי באגודל. לא יכולתי להפסיק להסתכל לתוך העיניים שלה, זה כאילו להסתכל לעיניים של הארי… הן היו ירוקות אבל בכל זאת היו להן מרקם אפור תכלת יפה, עוד אין לה הרבה שיער אבל אפשר לראות איזה צבע חום עדין ויפה יהיה לו… כל פעם שהיא התקרבה אלי נתתי לה נשיקה קטנה על האף ושמעתי אותה צוחקת. אין לי מושג איך זה מצחיק אותה בכלל אבל ככה זה תינוקות ומרוב שזה טיפשי ולא מצחיק זה גרם לי לצחוק גם. "אלה, בואי לכאן רגע!" שמעתי את הארי קורא לי מכיוון המטבח. החזקתי בדארסי וקמתי מהספה כשהיא בזרועותיי. הלכתי לכיוון המטבח וראיתי את הארי יושב ליד השולחן עם הלפטופ ומסתכל עלי כנכנסתי. "את חייבת לראות את זה" הוא אמרה לי והלכתי להתיישב לידו. כשישבתי על הכיסא שילדו ודארסי ישבה עלי הרגשתי את הארי בטבעיות לוקח אותה ומושיב אותה עליו כדי שאני אוכל להסתכל על מה שזה לא יהיה שהארי רצה שאני אראה. הסתכלתי על הלפטופ עם הטוויטר שלו פתוח ולא הבנתי מה הוא רוצה. "על מה אני מסתכלת שוב..?" לא הבנתי ממש מה הוא רוצה. "תקראי מה רשום" הוא הסביר לי והסתכלתי שוב על המסך הפעם קוראת את מה שמולי.

היו שם המון ברכות ממעריצים שגילו לא מזמן על התינוקת. לא יכולתי שלא לחייך כשקראתי את כל אלה. כולם ביקשו לראות תמונות שלה ותמונות שלה איתנו, זה פשוט העלה חיוך. הם כאלה מתוקים, זאת הייתי פעם ראשונה שקראתי מלא ציוצים בלי לראות ציוצי שנאה, המעריצים לא יכולים לשנוא כשזה נוגע לילדים קטנים… "וואו.." אמרתי עם חיוך לא מורידה את העיניים מהמסך. "אמרתי לך שהם אוהבים אותך" יכולתי להרגיש את הארי מסתכל עלי. "הם רשמו דברים כאלה יפים" חייכתי כשהמשכתי לקרוא. "איך הם גילו שכבר ילדתי?" שאלתי מבולבלת למרות שלא היה לי ממש אכפת כי זה לא דבר רע… "אין לי מושג, בטח תקשורות וכאלה, אבל לפחות עכשיו את יודעת שאת לא צריכה לדאוג לצאת איתה החוצה" הרגשתי את היד שלו על הירך שלי מלטפת אותה והסתכלתי עליו וחייכתי. "זה כבר טוב…" אמרתי מחייכת והוא צחק טיפה. "אהה ו.. לא אמרתי לך, אבל המשפחה שלי מגיעה היום" הוא אמר גורם לי להיות מופתעת טיפה, אבל ממש טיפה. "אם זה בסדר מבחינתך זתומרת…" הוא מיהר להוסיף והמבט שלי התרכך טיפה והנהנתי. "אבל.. אתה בטוח שאתה רוצה לעשות את זה כאן..? זתומרת אני יודעת שהבית הזה גדול יחסית אבל אנחנו נמצאים כאן בערך שמונה אנשים, אתה לא חושב שיהיה טיפה צפוף?" שאלתי. "כבר חשבתי על זה, ודאגתי להוציא את כולם מהבית, לואי ודניאל נסעו לחופשת סקי לכמה ימים, אביה וזאיין מטפלים בכל העיניין הזה של אבא שלה ואני מקווה שאחת ולתמיד, ליאם נוסע לבקר את ההורים שלו לכבוד החג ו… טוב האמת שאני לא ממש יודע מה לעשות עם נייל" הוא אמר צוחק טיפה בסוף. קודם כל אני ממש שמחה שדניאל ולואי חזרו להיות ביחד. סוף סוף! כשהם הודיעו לנו את זה אתמול ממש שמחנו בשבילם, למרות שהם ישר ברחו לנסוע לאנשיהו ביחד ולא נותנים לנו להיזכר בכמה חמודים הם היו ביחד. אני רק מקווה שלואי ידע לשמור עליה סוף סוף במקום להרחיק אותה. אני יכולה לראות כמה הם מאוהבים זה פשוט שקוף.

מה שכן הצטערתי לשמוע זה על כל העניין עם אביה… אבא שלה גורם לה כל כך הרבה בעיות, אני לא מאמינה שאביה בעצמה צריכה להכניס את אבא שלה לכלא, אפילו שאין לי אבא אני יכולה לנחש כמה קשה זה יהיה… אבל לפחות היא לא לבד, אני יודעת שזאיין לא ייתן לשום דבר רע לקרות לה, אני מכירה את זאיין מספיק טוב ואני יודעת שהוא בדיוק מה שאביה צריכה איתה…
"אל תשכח שגם קרוליין כאן… הייתי שולחת אותה לאנשיהו אבל לונדון עדיין חדשה לה, אני לא יכולה לשלוח אותה לבד… אני לא סומכת על זה מספיק" אמרתי לא מוכנה לתת לילדה בת 17 להסתובב לבד ברחבי לונדון או ברחבי כל מקום אחר שזה לא הבית שלה… "אז שנייל והיא ילכו ביחד!" הארי הציע פתאום שמח מעצמו שהוא הצליח לחשוב על זה. הרמתי גבות קצת מבולבלת מההצעה שלו.. "קדימה אלה תחשבי על זה, נייל מספיק אחראי כדי לשמור עליה, הם בסך הכל ישנו איפשהו בחוץ…" הוא אמר אבל עדיין הייתי דיי מודאגת מזה, קרוליין ונייל..? לבד במקום אקראי…. לא יודעת…
"אני לא יודעת הארי… היא רק ב–" . "אלה את יודעת שזה רעיון טוב וחוץ מזה קרוליין כבר ילדה גדולה ואת יודעת את זה. תסמכי עליה טיפה, היא לא בת 14 יותר" הארי אמר מנסה להרגיע אותי. חשבתי על זה טיפה ולמרות שלא הייתי ממש מאושרת מזה הסכמתי. בדיוק נייל נכנס בדלת והכניס קור לדירה מבחוץ, כבר ממש שכחתי מחג המולד שמתקרב… "היי" הוא אמר כשחלף על פנינו "רגע נייל בואו רגע" הארי קרה לו גרום לנייל עצור ולהכנס למטבח. "מה קורה?" הוא שאל כשהרים את דארסי אליו. אין אחד שלא נכנס הביתה בלי לתת לה יחס. הם ממש אוהבים אותה האמת. הארי לא התנגד ונתן לו את דארסי שעכשיו בזרועות של נייל כשהוא נתן לה נשיקה על הלחי וחייך אליה. "אנחנו צריכים שתוציא את קרוליין היום… תלכו לשיון איפשהו, אני מביא את המשפחה שלי לחג" הארי ביקש ונייל נראה טיפה מופתע בהתחלה.. אבל זה עבר לו מהר. "זתומרת אם אין לך שום תוכניות להיום" הוספתי מקווה טיפה שדווקא כן יהיו לו תוכניות. "אהה.. האמת שלא ממש…" הוא אמר מסתכל על דארסי מדי פעם. "אז אתה מסכים?" הארי שאל עם חיוך. "אני חושב שכן… לא בטוח מה קרוליין תגיד על זה אבל…" הוא אמר מחזיר להארי את דארסי. "היא תתמודד" אמרתי גורמת לנייל לצחוק טיפה לפני שהוא התחיל ללכת משם ומיהרתי ללכת אחריו רק כדי להזכיר לו כמה דברים. "רגע נייל.." עצרתי אותו יחסית רחוק מהארי כדי שהוא לא ישמע אותי וישפוט אותי על זה…

נייל הסתכל עלי מבולבל מחכה לשמוע מה רציתי. "אני באמת סומכת עלייך שלא תחשוב אחרת… רק כמה דברים שחשבתי שחשוב שאני אזכיר… בבקשה אל תיקח אותה לכל המסיבות מפורסמים האלה שלכם או כל מסיבה אחרת…. ולא לתת לה לשתות! נייל אני רצינית היא רק בת 17 והיא לא אמורה לשתות! בטח לא בערב חג המולד… תתקשר אלי אם כל דבר קטן קורה, אני סומכת עלייך נייל" אמרתי עם חיוך מתנצל גורמת לו לצחקק טיפה. "את מודעת לזה שקרוליין בת 17, נכון?" הוא שאל צוחק טיםה גורם לי להאנח. "אני יודעת… זה פשוט ש… לא יודעת היא תמיד תהיה בשבילי האחות הקטנה שצריכה את העזרה שלי…" אמרתי והוא הנהן טיפה. "אני מבין… אל תדאגי אלה אני אשמור עליה, מבטיח" הוא אמר גורם לי לחייך ולהנהן לפני שהוא הלך בטח להודיע לקרוליין את החדשות.

*************************************************************************
*********************************
************************************************

לא יכולתי שלא לצחוק כשהסתכלתי על הארי מבשל… הוא פשוט לא נתן לי לעזור לו בכלום או להתקרב בכלל למטבח. "ברצינות הארי אני בטוחה שהם לא מצפים לארוחה" אמרתי משחקת על לוקס שיושבת עלי. "כואב לך לראות אותי נהנה??" הוא שאל אפילו לא מסתכל עלי כל כך מרוכז בבישול שלו, וגורם לי לצחוק חזק. "אף פעם לא הכרתי את הצד הזה שבך… אז מעכשיו אתה תכין את האוכל בבית ולא אנחנו" אמרתי אנחנו כשהתכוונתי לבנות, אני דניאל ואביה, אנחנו תמיד מכינות לבנים את האוכל והם פשוט לא עושים כלום, כמו ילדים קטנים. "אוקיי, לא. זה לעולם לא הולך לקרות" הוא אמר גורם לי לצחוק. לקחתי את הפלאפון של הארי ולא יכולתי שלא לצלם אותו. ברצינות היה לו קמח על כל הפנים והסינר המתוק הזה שהוא לבש הרג אותי… "תני לי לנחש, את מעלה את זה לאנשיהו…" הוא אמר מצחקק טיפה ואני רק צחקתי והנהנתי. "מאוד בוגר" הוא אמר בשקט אבל יכולתי לשמוע אותו צוחק טיפה. פתחתי את האינסטגרם שלו והעלתי את התמונה אחרי שעיצבתי אותה טיפה. אני אוהבת לעצב את התמונות באינסטגרם למרות שיש כל כך הרבה אפשרויות וקצת כזה לבחור. זאת הייתה תמונה כזאת חמודה של הארי…. הוא כולו מחייך את החיוך הילדותי שלו למסך כשהוא עומד ליד הסירים במטבח עם מצקת ביד. הייתי חייבת להעלות את זה לאנשיהו! אי אפשר לעמוד בפיתוי הזה…
'כשהארי מבשל ארוחת חג לא צריך לדאוג יותר… או לפחות ככה אני מקווה' רשמתי עם סמיילי קורץ בתקווה שהם יבינו שזאת אני כתבתי, או לפחות מישהו אחר כי זה טיפה לא הגיוני שהם יחשבו שהארי ירשום דבר כזה על עצמו… נכון? לחצתי על אישור ואפילו דאגתי שזה יעלה אוטומתית לטוויטר, וזה העלה… אני חושבת שזה פעם ראשונה שהארי ואני לבד בבית הזה עם התינוקת. קרוליין ונייל כבר יצאו וכל השאר מתחתחילה לא היו כאן. עמדתי נשענת על השיש ליד הארי כשהוא בישל ודארסי ביידים שלי. גורמת להארי לעשות לה פרצופים מצחיקים שגרמו לה לצחוק את הצחוק החמוד שלה. זה לא פייר שהיא קיבלה את הגומות החמודות של הארי, עכשיו לשניהם יש גומות ורק אני יוצאת דופן… הלוואי והיו לי גומות…

"מתי הם צריכים להגיע?" שאלתי. "עוד רבע שעה אני חושב… זה רק אמא שלי, רובין וג'מה, שום דבר מיוחד" הוא אמר מחייך אלי חיוך קטן. "מה עם אבא שלך?" שאלתי לא בטוחה כמה הם בקשר. "ממש קיוויתי שהוא יוכל לבוא, אבל הוא לא יכול. הוא אמר שהוא מבטיח לבוא לבקר. אבל זה בסדר גם ככה אני לא בטוח כמה מביך זה יהיה כשהוא שם עם אמא שלי ובעלה החדש… לכי תדעי אולי גם לו יש מישהי בינתיים וכל העניין יהפוך לפשוט מוזר.." אז הוא כן בקשר עם אבא שלו, לפחות זה טוב לשמוע. כבר פחדתי שקרה משהו. ציחקקתי בשקט טיפה כשהסכמתי עם הארי שחייך. זה באמת יכול להיות טיפה מוזר, אבל לפחות לא מוזר כמו מה שקורה אצלי במשפחה… כאילו ברצינות? אמא מתה, אבא אפילו לא אבא שעזב אותי בגיל קטן, זה מה שהופך אותי ליתומה… אחותי ואני נשארנו רק עם סבתא אחת בגלל שלאמא אין אחים וגם סבא כבר לא קיים… כן דיי מוזר אבל האמת שאני דיי בטוחה שאם אמא שלי הייתה שומעת שאני בהריון מהארי בגיל 19 היא הייתה שוחטת את שנינו על המקום. וואו אני אפילו לא יכולה לדמיין כמה היא הייתה כועסת עלינו על זה. היא בטח לא הייתה מדברת איתי לתקופה של איזה חודש ורק אז מכריחה אותי לעשות הפלה… טוב אולי לא הפלה, אמא שלי לא כזאת נוראית. היא הייתה מתגברת על זה, אני יודעת שהיא מתגברת על זה ממש עכשיו.. לא..?
"טוב אני הולכת לקלח אותה, תקרא לי אם אתה צריך משהו" אמרתי לא בטוחה כמה הארי יודע באמת לבשל. הוא צחק טיפה והנהן לפני שנתן לי נשיקה נעימה על השפתיים. לא יכולתי שלהתעלם מהנשיכה הקטנה שהוא השאיר לי על השפתיים כשהורחקנו אחד מהשנייה וזה גרם לי לצחוק טיפה לפני שעליתי למעלה. נכנסתי לאמבטיה ולוקחת את כיסא המקלחת הקטן הזה של דארסי ומושיבה אותו באמבטיה. אלוהים אין לי מושג איך אנשים היו מקלחים את הצינוקות שלהם בלי זה… הורדתי ממנה את הבגדים כשהושבתי אותה על השיש של הכיור בעדינות. אני לא יכולה איתה היא פשוט כזאת חמודה! השכבתי אותה כל הססל הזה שבמקלחת והפעלתי את המים, בודקת קודם שהם לא קרים או חמים מדי בשבילה ולאט לאט הרטבתי אותה. הרגשתי את עצמי יושבת על הברכיים מול האמבטיה מקלחת אותה בעדינות. הכל אצלה כל כך עדין, הראש, האצבעות, היידים. הכל כל כך קטן וחמוד.
"למה את כל כך חמודה…?" שאלתי בעיקר את עצמי כי אני יודעת שהיא לא מבינה והיא גם לא תענ הלי בחזרה.

"היא קיבלה את זה ממני" הסתובבתי כדי לראות את הארי עומד בכניסה מחייך. לא יכולתי שלא לצחוק טיפה אבל חזרתי להתעסק בדארסי. הרגשתי אותו מתקרב אלי ומתיישב לידי מול האמבטיה. הוא לקח את השמפו של התינוקות ושם לעצמו על היד לפני שמרח אותו בעדינות עליה. "היא כזאת שקטה.. אני זוכרת שאמא שלי סיפרה לי שכשאני הייתי בגיל הזה והיא קילחה אותי לא הפסקתי לבכות ולצרוח" אמרתי צוחקת והארי צחק ביחד איתי. "זה בטח בגלל שהיא נהנת להיות ערומה" הארי אמר צוחק. "אני באמת תוהה ממי -את זה- היא קיבלה" אמרתי מסתכלת על הארי עם גבות מורמות גורמת לו לצחוק. "אני תוהה בדיוק כמוך!" הוא אמר עדיין צוחק והפעם היה תורי לצחוק.
כשסיימתי לשטוף את כל הסבון ממנה סגרתי את המים והרמתי אותה. הארי כבר חיכה עם מגבת ביד שלו, מחכה שאני אביא את דארסי אליו וככה עשיתי. הוא ליפף את דארסי הרטובה בתוך המגבת ולקח אותה לחדר שלה כדי להלביש אותה. לעולם לא חשבתי לעצמי שהארי יהיה אבא כזה טוב. הוא פשוט מדהים ונסיך אני לא יכולה להאמין שיש לי כל כך הרבה מזל. הייתי יכולה להיכנס מהריון מכל אחד, בטח גם כל אחד שהיה עוזב אותי ובורח… אבל הארי באמת אוהב אותה, ממש כאילו שתכננו להביא תינוקת כל הזמן הזה…

ירדתי למטה רואה שהארי אשכרה ערך את כל השולחן וזה גרם לי לצחוק. הוא פשוט כזה מסודר אני לא יכולה לנשום… זה כל כך ההפך ממני! לא עבר הרבה זמן עד ששמעתי דפיקות בדלת, השעה כבר הייתה שמונה בערב, ציפיתי שהם יבואו. הארי בדיוק ילד כשדארסי בידיים שלו, לבושה ומקולחת. כזאת קטנה וחמודה. הוא נתן לי להחזיק אותה לפני שהלך לפתוח את הדלת. "היי!" הוא אמר מכניס את כולם ונותן להם חיבוק, חוץ מלג'מה. "איפה היא! אני רוצה לראות אותה קודם!" יכולנו להבין שהיא מדברת על דארסי וזה גרם לנו לצחוק. היא מיהרה לבוא אלי עם חיוך ופרצוף של 'אואואוואוווווו' ולא חשבתי פעמיים בכלל לפני שנתתי לה להחזיק אותה. "הייי דארסי. מי כזאת יפה??" היא אמרה לה בקול שמדברים לתינוקות. דארסי לא נראתה סובלת בכלל וג'מה פשוט כל כך שמחה מלהחזיק אותה. היא דיברה אליה ונתנה לה נשיקות זה היה כל כך חמוד. "אלה.." הסתובבתי כששמעתי את אן מאחוריי, מחכה לחיבוק שלי. חיבקתי אותה והרגשתי אוה מחבקת אותי בחזרה לפני שנתתי חיבוק אחד גם לרובין. "מה קורה?" אן שאלה אותי כשיכולתי להרגיש את הארי מלפף את היד שלו בצידי הגוף שלי כשנעמד ליידי. "הכל בסדר כמו שאתם רואים…" הארי אמר עם חיוך גורם לי להרגיש לא נעים כשהוא משאיר אותי צמודה אליו ככה לידם. "היא כזאת יפייפיה" ג'מה אמרה מתרגשת מהתינוקת. "הוווו תני לי לראות אותה!" אן אמרה נזכרת בתינוקת וג'מה לאט מסרה אותה אליה. "אוו היא כזאת נסיכה.." אן אמרה בשקט מסתכלת למטה אל דארסי. "אני לא מאמינה שיש לכם תינוקת" היא אמרה עדיין בשקט ועדיין לא מורידה את העיניים ממנה. יכולתי להרגיש את עצמי מחייכת ויכולתי לנחש שבטח גם הארי מחייך. היא פתאום הסתכלה עלינו מופתעת כאילו ניזכרה במשהו מפתיע. "אני סבתא!" היא אמרה מתרגשת מעצמה. טוב זה יהיה דיי מוזר לקרוא לה סבתא כי היא ממש לא נראת כמו אחת… היא יחסית צעירה כדי להיות סבתא האמת… "יש לי נכדה אני לא מאמינה!" היא אמרה גורמת לרובין לצחוקומיד אחר כך צחקנו כולנו. "ואני דודה! סוף סוף, אני אהיה הדודה הכי טובה שיש וואי היא תאהב אותי כל כך" ג'מה אמרה מתרגשת וגומרת לנו לצחוק אםילו חזק יותר. "זה גם מה שלואי אמר…" הארי אמר לה גורם לה להשעיף פנים. "לואי יכול להמשיך לרצות. שום דבר לא משתווה לקשר דם" ג'מה אמרה גורמת לנו להמשיך לצחוק.

הארוחה עברה ממש בסדר, צחקנו ודיברנו כל הזמן וגיליתי שאני היחידה שהייתה מופתעת שהארי מבשל כל כך טוב. הם כבר בטח רגילים לזה ויודעים את זה… כשסיימנו פשוט נשארנו לשבת ליד השלוחן ודיברנו, הארי הלך באמצע להשכיב לישון את דארסי כי זה כבר היה לה ממש מאוחר ונשארתי לשבת לדבר בסלון עם ג'מה. "לא ידעתי שהארי אוהב לבשל כל כך" אמרתי צוחקת וג'מה צחקה ביחד איתי. "כן… נכון הוא תמיד כזה מסודר ונכון שהוא לא נת–" "נתן לי לעזור לו בכלום! כן!" השלמתי אותה ושתינו צחקנו חזק. "הוא תמיד אוהב לעשות הכל לבד כי הוא מפחד שנהרוס לו את מה שהוא הכין, הוא כזה נקבה לפעמים שאני אפילו נתתי לו לסדר לי את החדר כמה פעמים" ג'מה אמרה גורמת לי לצחוק.
"אפילו אני זוכרת את הארי בגיל קטן. תמיד אהב להסתובב ערום בבית. אפילו חיתול הוא לא הסכים שנשים לו" אן אמרה גומרת לי לצחוק חזק וככה גם ג'מה ורובין.
"אוקיי אני חושב שהעברתם עלי מספיק מידע להיום!" הארי נכנס לסלון גורם לנו לעמוד. "אף פעם זה לא מספיק כדי להעביר עלייך מידע מצחיק" ג'מה אמרה גורמת להארי לגלגל עיניים. "טוב האמת שכבר ממש מאוחר… הגיע הזמן שנלך" רובין אמר גורם לנו להנהן. "אוקיי אבל שנייה אני רוצה לראות אותה פעם אחרונה לפני שנלך" ג'מה אמרה לוקחת אותי איתה למעלה ונכנסנו לחדר שלה. היה חושך ודארסי ישנה בשקט במיטה שלה. "היא כזאת נסיכה קטנה" ג'מה לחשה בשקט כשהסתכלנו עליה מלמעלה. אני פשוט הנהנתי וחייכתי. היא ניפרדה ממנה ושתינו ירדנו למטה, רואים שבדיוק כולם נפרדים אחד מהשני. ג'מה נתנה לי חיבוק גדול וככה גם רובין ואן לפני שנפרדו גם מהארי. "אתם באמת אחראיים הארי, אבל אם תצטרכו כל דבר תתקשרו אלינו" רובין אמר מחיך אל שנינו וגורם לנו להנהן. "ותבואו לבקר אצלנו הרבה!" אן אמרה גורמת לנו לצחוק ולהנהן שוב ונפרדנו מהם כשהם יצאו מהדלת. משאירים את הבית שקט וריק. הארי ואני פינינו את כל האוכל מהמטבח ביחד. "הם באמת מדהימים הארי, אני אוהבת אותם" אמרתי לו ויכולתי לשמוע אותו מחייך. "אני יודע שהם אוהבים אותך גם" הסמקתי למה שהוא אומר אבל לפחות הוא לא יכל לראות כי הלכנו הלוך ושוב לכיור ולשולחן האוכל.
כשהכנסתי כמה צלחות למטבח יכולתי להרגיש את זוג הזרועות שלו מחבקות אותי מאחורה והרגשתי אותו נותן לי נשיקות על הצוואר כששתפתי את הצלחות. לא יכולתי שלא לחייך ולנסות להתנגד כי הוא דיגדג אותי מאוד. "הארי תפסיק!" אמרתי צוחק והסתובבתי אליו מקווה שככה הוא לא יוכל לנשק אותי יותר אבל כמובן שטעיתי, הוא קירב אותי אליו ונתן לי מלא נשיקות. "את יודעת שיש לנו עדיין עץ שעוד לא עשינו איתו כלום" הוא אמר מזכיר לי את עץ חג הממולד שהיה עדיין ריק מהקישוטים הרגשתי את הארי מושיב אותי על השיש ומפנה את הגב אלי כשהתכופף, גורם לי להתיישב לו על הכפתיים והוא התרומם נותן לי להרגיש ממש גבוה. הוא סחב אותי ככה לכיוון הסלון, איפה שהעץ היה, ממש ליד האח הנעים. הוא הוציא כל מיני קישוטים ומסר לי אותם כדי שאני אתלה אותם גבוה על העץ. צחקנו מלא תוך כדי כשהוא נתן לי מלא קישוטים מפגרים שאין לי מושג מאיפה הוא הביא אותם. מה קשור מנורה בצורת צב לעץ חג המולד?? "הארי! תמצא משהו יפה יותר ותפסיק לבחור כל מיני דברים שנראים בצורת בננה!" אמרתי גורמת לו לצחוק. "אבל בננה יוסיף לזה!" הוא אמר צוחק. פתאום שמענו את דארסי מתחילה לבכות והארי הוריד אותי מהכפתיים שלו. "אני אלך אליה, תמשיך לתלות בינתיים. והארי רק קישוטים יפים!" אמרתי מזהירה אותו והוא צחק והנהן. עליתי למעלה ולקחתי את דארסי למטה איתי והיא סוף סוף נרגעה כשהייתה בחברת שנינו. הארי חייך אליה כשהבחין בה והנחתי אותה על הכפתיים של הארי, בדיוק איפה שאני ישבתי קודם. "קדימה דארסי שימי את הכוכב!" נתתי לה את הכוכב הזהוב ביד, זה הקישוט האהוב עלי בעץ. למרות שהעץ כבר מלא בקישוטים המטופשים שהארי תלה למרות שאמרתי לו לא. אבל זה גרם לי לצחוק מכל מקרה. לקחתי פלאפון וצילמתי את הארי ודארסי ביחד כשהיא מחזיקה את הכוכב מנסה לתלות אותו למעלה, אבל היא רק בת שבוע ומשהו, לא ממש מבינה מה לעשות. אבל אחרי כמה דקות היא הצליחה לתלות אותו יפה. גורמת לנו להריע לה ולמחוא כפיים.
הארי הוריד את דארסי ונותן לי אותה. ברגע שהחזקתי אותה הרגשתי את היידים של הארי מסביבי מקרבות אותי אליו וגורמות לדארסי להיות צמודה ביננו. הפנים שלנו היו ממש קרובים והרגשתי את השפתיים של הארי על שלי. מנשקות אותי ממש בנעימות. "חג מולד שמח אהבה שלי" הוא אמר כשמשך קצת אחורה אבל עדיין המשיך לנשק אותי בעדינות. יכולתי להרגיש את החיוך שלי בכל הנשיקה, ולא יכולתי להוריד אותו מהשפתיים שלי.


תגובות (8)

אני פשוט נמסה כאןןןן זה כזה חמודדדדדדדדדד אני מאוהבת באלה הארי ודארסייייי זה כזה חמודד יאוווו אין לי מילים לתאר כמה אני אוהבת תסיפור!!! הוא פשוט מושלםםםם
שנה טובה וחג שמח אוהבת המוןןןןןן
תמשיכי מהררר

04/09/2013 06:40

חחחחחחחחחחחחחח הרי כלכך מתוק!! ונייל השובב שלא יעשה כלום עם קרוליין! ;) וגמה ממש מצחיקה אותי!! תמשיכי יותר מהר מפעם שעברה!!!

04/09/2013 06:41

זה פאקייייייינגגגגגג מושלםםםםםםםםם!!!!
את חייבת להמשיך את הדבר המדהים הזהההה!!!!
חחחחחחחחחחחח הרגת אותי בקטע של היא אוהבת להיות ערומה ׳לא הפסקתיייי לצחוק!!
פרקקק מושלםםםםם סייייפור מווושלם!;)
שתיהיה לךך שנהה טוובבה ומתוקה לאבבבב יו ❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

04/09/2013 06:45

עאעאעא מושלםםםםםםםםםםם דיי אי אפשר את זה ביותר מושלם? תמשיכייי

04/09/2013 06:54

תמשיכייייי

04/09/2013 06:57

אוי זה הכי מושלם שיש בעולם!!!!!
תמשיכי בזה הרגע!!!

04/09/2013 08:01

תמשיכי שנה טובה

04/09/2013 08:20

תמממשיייכייי!!!
ושנה טובה ומתוקה!!!!

05/09/2013 00:25
31 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך