מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 50

~~~נקודת המבט של אביה~~~

"בואי אביה, אנחנו כולנו הולכים לשבת בחדר של אלה והארי" זאיין אמר לי לפני שהלך לכיוון הדלת והלכתי אחריו. כולנו ישבנו משועממים בחדר שלנו ולא יכולנו לצאת בגלל הסופה. הייתה אמורה להיות לבנים איזה פגישה אבל בגלל הסופה הכבדה זה לא יקרה. בגלל זה החלטנו שכולנו נלך לחדר של אלה והארי לראות אם אנחנו יכולים לעשות משהו מעניין. זאיין ואני עמדנו בכניסה של החדר שלהם דופקים בדלת ובדיוק שחיכינו שהם יפתחו גם דניאל וליאם הגיעו ביחד. "איפה נייל?" שאלתי כי ידעתי שהם באותו חדר. "הוא יבוא עוד מעט, מדבר עם ההורים שלו בפלאפון" ליאם הסביר ובדיוק הדלת נפתחה. הארי עמד בכניסה ונתן לנו להיכנס. לואי ואוליב כבר היו בפנים יושבים על פינת הכורסאות והספות שהיו לצד הטלווזיה בתוך החדר והגענו לשבת ליידם. לא עבר הרבה זמן וגם נייל נכנס לתוך החדר. "אני שונאת את המזג אוויר הזה. זתומרת… הרגע היינו בברזיל והיה כל כך חם! איך זה בכלל הגיוני??" דניאל שאלה עצבנית. "זה שני מקומות שונים בעולם דניאל… ככה זה עם המרחק" לואי הסביר לה אבל נראלי שזאת הייתה שאלה רטורית. "שיקפוץ לי המרחק!" היא אמרה עצבנית וצחקנו. "אז מה כבר אפשר לעשות במזג אוויר הזה?" הארי שאל משועמם. "בואו נשחק משהו" אוליב הציעה וזה לא היה נשמע כזה רע. "כמו מה?" אלה שאלה אותה. "אממ… הא אני יודעת! בואו נשחק ביר-פונג!" היא אמרה מתרגשת והארי התלהב אחריה "הוו יסססס!!" הוא הרים יידים כניצחון והסכים לגמרי. "תזכירו לי?" נייל שאל מבולבל. "נוו זה שזורקים כדול פינג פונג על שולחן וזה צריך להיכנס לכוס עם הבירה ומי שזה נכנס לכוס של השני אז הוא שותה…. אז משתכרים למוות?" זאיין הזכיר לו. "לא אנחנו לא הולכים לשחק את זה! דבר ראשון עכשיו פאקינג שבע בבוקר. אנחנו לא עומדים להשתכר בשבע בבוקר, אפילו שחשוך בחוץ בגלל העננים זה לא אומר כלום. ודבר שני אלה בהריון והיא לא יכולה לשתות אלכוהול" הוא הזכיר לכולנו. "פארטי פופר" הארי אמר לאלה בביאוס והיא נתנה לו מבט מוות. "בצחוק בצחוק! את יודעת שאני אוהב אותך יותר מכל דבר בעולם" הארי אמר לה עם חיוך כשנמרח עליה בספה ונתן לה מלא נשיקות על הפה וכולנו פשוט צפינו בהם נגעלים. "וואו וואו היי! זה שזה החדר שלכם לא אומר שאתם יכולים לעשות כאן מה שאתם רוצים בזמן שאנחנו כאן!" לואי אמר וכולנו הסכמנו איתו.

"אז בואו נשחק את המשחק הזה שהיינו משחקים בילדות תמיד… נו זה שמסובבים בקבוק ויש שואל ו–" אוליב המשיכה לתת רעיונות. "אמת או חובה?" הארי עצר אותה עם גבה מורמת כשהיא לא זכרה את השם. "כן!" היא התרגשה להיזכר איך קוראים לזה. "לא!" ליאם אמר וכולנו הסתכלנו עליו מבולבלים. "למה לא? זה לא כאילו יש לנו משהו יותר טוב לעשות…" אמרתי וכולם הסכימו איתי. "כי זה ייגמר רע, זוכרים מה קרה בפעם הקודמת בגלל זה?" ליאם הזהיר אבל כרגיל הוא סתם דואג יותר מדי אז פשוט העלמנו ממנו והלכנו לשבת במעגל על הריצפה כשהארי הביא איזה בקבוק ריק שהוא מצא. זה מוזר לשחק את המשחק הזה כשאנחנו לא שיכורים… אבל שיהיה כי שוב -זה לא שיש לנו לעשות משהו יותר טוב-. ליאם התייאש והגיע לשבת ליידנו מסביב למעגל.

"אווווקייי" הארי אמר כשהתחיל לסובב את הבקבוק. הפקק יצא לכיוון זאיין והתחתית לכיוון לואי. "אתה מכיר את החוקים" זאיין אמר לו וחיכה שהוא יבחר אמת או חובה. "חובה" לואי אמר רוצה רק לגמור עם זה וזה גרם לי קצת לצחוק. "אוקיי יש לי אחת." זאיין התחיל עם חיוך שובב. "ליאם כאן, עומד לאפר אותך מאווד יפה, תוך כדי שאנחנו מצלמים את זה בטוויטקאם" זאיין אמר וליאם כבר חייך רק מלחשוב על זה וכולנו צחקנו. "אתה מרושע אתה יודע את זה?" לואי אמר לו. "כן וזה גם כולל לק. אבל אל תדאג אתה בוחר את הצבע" זאיין אמר וכאן בכלל כולנו צחקנו. הארי הפעיל את המצלמה שבלפטופ שלו והארי לואי וליאם עמדנו ברקע. "הייי חברה, תקשיבו, אני והבנים משחקים כאן משחק קטן, כן מזג האוויר לא ממש מאפשר לנו לעשות משהו, תושבי צרפת יבינו אותנו" הארי התחיל להסביר. "אז זאיין כאן נתן ללואי חובה – ליאם הולך לאפשר אותו עם כישורי האופנה המדהימים שלו ואתם הולכים לצפות בהכל" הארי אמר והביא את זאיין לתוך המצלמה רק כדי שיראו את החיוך השטני שלו. זה גרם לי קצת לצחוק אבל ניסיתי להישאר שקטנה. לא עבר הרבה זמן וליאם כבר התחיל לאפר את לואי והוא כבר כמעט נראה כמו בחורה רגילה. "לואי תפסיק לזוז אתה מורח את האודם!" ליאם אמר תוך כדי שמרח לו את האודם וזה גרם לכולנו ממש לצחוק. אחר כך הוא הכריח אותו לבחור לעצמו צבע לק וזה היה ממש מצחיק. הכי מצחיק היה שליאם הסביר על כל כלי איפור מהו ומאיזה חברה ואיפה כדאי לקנות. זה היה נראה כאילו הוא ממש עושה פרסומת וזה גרם לי לצחוק ממש. כשהוא סיים הוא הציג את לואי למראה וזה היה ממש מצחיק. "אוקיי ליאה את יכולה ללכת להוריד את האיפור עכשיו" הארי צחק עליו ועכשיו כולנו בכלל התפוצצנו מצחוק כי לואי הגיב לשם ליאה בצורה ממש מצחיקה ונתן להארי אגרוף על הזרוע והלך להוריד את האיפור, לא לפני שצילמנו אותו כמה תמונות.

חזרנו לשבת ועשינו עוד כמה סבבים עם הבקבוק. יצא שלואי שואל את אלה. "חובה" אלה חייכה והארי כבר נראה מודאג. אבל אני חושבת שזה היה חמוד. "אוווקיי.." לואי אמר שחשב על משהו. "אוקיי בכל סבב את, אביה, אוליב ודניאל צריכות להחליף בינכן חולצות לפי כיוון השעון של מיקומי הישיבה שלכן. לואי חייך חיוך נהנה וככה גם הבנים. "לואי!" אמרתי לו עצבנית וככה גם שאר הבנות הסתכלו עליו. "חובה זה חובה!" הוא אמר והבנים הסכימו איתו. יופי ממש חבורה של בוגרים…. גילגלנו אליהם עיניים כשהסמכנו. בסבב הראשון אלה החליפה איתי חולצה כי לפי הסדר אני הייתי הראשונה שישבה ליידה. שתינו הורדנו מאיתנו את החולצות וראיתי כמה שהבנים נאבקו כדי להשארי את המבט על הפנים שלנו. "אתם כל כך קלים" אלה אמרה עם חיוך והם לא הבינו למה היא מתכוונת. "מה זה אמור להביע?" נייל שאל אותה. עדיין נאבק שלא להסתכל לה על החזה וזה לגמרי גרם לי לדניאל אלה ואוליב לצחוק. "תראו באיזה קלות אנחנו יכולות לפתות אותכם, אתם חלשי אופי" היא אמרה כשלקחנו אחת מהשנייה את החולצות. רק אז הארי התעורר מהבהייה שלו והבין את המצב. "ווא וואוו! כולם להוריד את העיניים ממנה, אין כאן מה לראות!" הארי אמר שמיהר לשים לאלה את החולצה וזה גרם לי ממש לצחוק וככה גם לכולם. "רעיון מעולה לואי!" הארי אמר -כמובן לגמרי בצניות- עם מבט עצבני על העיניים לפני שנתן לו מכה על הזרוע ולא יכולתי שלהפסיק לצחוק. המשכנו להחליף חולצות ביננו ואם להגיד את האמת ראיתי איך שלואי בהה בדניאל למרות שהוא ניסה להסתיר את זה והאמת שזה היה קצת מוזר כי הוא בהה בה לא רק שאני והיא החלפנו חולצות, אלה שגם היא ואוליב החליפו חולצות וזה קצת מוזר כי אוליב היא חברה שלו והיא זאת שהוא אמור להימשך אליה.

המשכנו לשחק ואז היה התור של הארי להגיד לנייל חובה. "אוקיי דניאל תורידי חולצה" הוא אמר לה והיא הרימה גבות. "תסלח לי?" היא אמרה מופתעת. "את תראי" הארי אמר שהלך להביא קערת ענבים וכולנו הינו מבולבים בזמן שדניאל לאט הורידה חולצה בהיסוס. "אוקיי נייל צריך להעביר את כל הענבים שיש בקערה לפה של דניאל והוא יכול לעשות את זה רק דרך הפה" הוא אמר את החלק האחרון לאט עם חיוך ואני כבר ראיתי את לואי מתחמם. וואו אלוהים כמה שהוא שקוף, אבל למזלו רק אני ראיתי את זה, ואולי הארי שעשה את זה בכוונה בגלל זה. "אבל למה דווקא אני? ומה זה קשור להורדת החולצה??" דניאל שאלה. "כי את הרווקה היחידה כאן וחוץ מזה בלי החולצה זה יותר מעניין וכבר הורדת אז תפסיקי לשאול שאלות!" הארי אמר וזה גרם לנו לצחוק חוץ מדניאל שגילגלה עיניים ולואי שנראה טיפה מעוצבן.
נייל לקח ענב בפה והתקרב לאט לדניאל. הוא קירב את הפה שלו לשלה וזאת הייתה נשיקה לכל דבר! זתומרת נו באמת איך אפשר שהענב יעבור לפה שלה בלי שהלשונות שלהם ייפגשו. זה גרם לכולנו לצחוק תוך כדי שהם עושים את זה כולל לדניאל ונייל שנהנו מזה רק כי זה היה ממש מצחיק. אני לא חושבת שלדניאל ולנייל יהיה משהו חוץ מחברים טובים. הם באמת נראלי כמו אחים כאלה.

הוא העביר את היידים שלו ללחיים שלה כש'נישק' אותה אפשר לקרוא לזה ככה, כנראה כי זה ייצב אותם טוב יותר אבל מה שבטוח שזה היה נראה לגמרי סקסי וזה התאים לנייל ודניאל כמו כפכפה אל יד. במיוחד כשהיא הייתה בלי חולצה וזה היה ממש מצחיק.

היחיד שלא נהנה מכל העניין היה… אתם בטח כבר מנחשים מי זה היה. אבל ככל שזה לא היה לו נעים ככה הוא הסתכל יותר, זה כאילו שהוא מכאיב לעצמו בכוונה. במקומו הייתי פשוט מסתכלת לכל מקום אחר ומחכה שזה ייגמר.