מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 49

~~~נקודת המבט של לואי~~~

האוטובוס החנה ליד המלון וכבר היה שש בבוקר. אבל סופת הרעמים לא הפסיקה ועדיין היה דיי חשוך בגלל שהעננים השחורים הסתירו את השמש. כולם התחילו לצאת מהאוטובוס, כל אחד מנסה לעזור לשני לא להירטב או לעוף ברוח או משהו כזה… סתם צוחק, אבל זאת שופת רעמים מטורפת. "קדימה לואי" אוליב מיהרה אותי כשחיפשתי את הנעל השנייה שלי. זתומרת… לא באמת חיפשתי אותה. אני שונא להודות בזה אבל פשוט עשיתי את עצמי מחפש אותה כי רציתי לוודא שדניאל יוצאת מהאוטובוס הזה בליווי של מישהו. אני יודע שהיא שונאת ומפחדים מסופות כאלה ופשוט לא רציתי שהיא תישאר האחרונה לצאת לסופה הזאת או שבסוף היא בכלל תישאר באוטובוס מהפחד. ומן הסתם אני לא יכול להיות האחד שידאג שהיא תגיע בשלום למלון אז רק בדקתי את זה בסתר. "אני לא מוצא אותה" שיקרתי כשעשיתי את עצמי מחפש מתחת לספות. סוף סוף נייל שיכנע את דניאל לצאת מהאוטובוס כשגרר איתו מטרייה. אני לא יכול לשקר, ה רגשתי צביטה מעצבנת בלב כשראיתי אותו מחבק אותה מתחת למטריה כשהם מיהרו להיכנס למלון. כל הזמן הזה הארי ונייל דיי עלו עלי. כל הזמן התנשקתי עם אוליב מול דניאל בכוונה. לא רציתי 'להכאיב' לה בכוונה, אני רק רוצה לגרום לה לקנא, אני רוצה להוכיח לה שיש לה רגשות אלי יותר מסתם חברים טובים. אבל אני ממשיך להכחיש את זה, זה כבר לא משנה כי קראתי בטוויטר שכל המעריצות מדברות על אוליב ועל הזוגיות החדשה שלנו אז כולם כבר יודעים. אז כן הצעתי לאוליב להיצטרף איתי לסיבוב הופעות כי אני יודע שאם היא לא שם אני לא כול לגרום לדניאל לקנא… זה לא בסדר אני יודע, חלקית…

אני עוד מתוסכל לגמרי ממה שקרה היום באוטובוס. החלטתי שלגרום לדניאל לקנא זה לא מספיק ואני מנסה 'לפתות' אותה… אני מנסה לגרום לה לראות שיש לה את הדחף הזה לנשק אותי, אבל במקום זה זה ממש הפוך. היום כשנימרחתי עליה כש'לקחתי את הפלאפון' בכוונה התקרבתי אליה כל כך כי רציתי שהיא תרצה לנשק אותי, אבל במקום זה עוד שנייה אני התנפלתי עלייה. אני לא מבין למה אני פשוט לא יכול לשלוט על עצמי לידה. זה באמת מעצבן אבל בסך הכל אני רוצה לזכות בה בחזרה, אני רוצה להוכיח לה שהיא רוצה אותי גם. כי היא רוצה אותי! אני יודע את זה! היא לא סתם נישקה אותי באותו היום. אני בטוח שיש לה עוד משהו אלי חוץ מסתם חברים. פתחתי את המטרייה כשנתתי לאוליב להיכנס מתחתיה יחד איתי ורצנו למלון ועמדנו בקבלה ליד שאר החברה. "אוקיי אז אנחנו מתפצלים בחדרים, קומה מספר 13 היא כולה בשבילנו." נייל אמר כשהתחיל לחלק את המפתחות לחדרים שההנהלה סידרה לנו. "אביה וזאיין אתם בחדר 54" הוא הביא להם מפתח. "אלה והארי אתם 55, לואי ואוליב אתם 45 ואני דניאל וליאם ביחד בחדר 46, זה בשורה ממול להארי אלה אביה וזאיין" נייל הסביר כשחילק לכולנו את המפתחות ועלינו למעלה לקומה 13 לחדרים שלנו. למה דניאל חייבת להיות עם שני בנים בחדר שלה?
-שניים-. זתומרת למה היא פשוט לא יכולה להיות עם אלה או משהו ושהארי יהיה עם נייל וליאם, מי אמר שזה צריך להיות לפי זוגות?? טוב לפחות היא בחדר ליידי זה כבר משהו מרגיע.

נכנסנו לחדרים שלנו והתארגנו עם כל המזוודות. "אז… מתי?" אוליב פתאום שאלה שאלה לא קשורה או צפויה. "הא?" שאלתי והסתכלתי עליה מבולבל. "מתי אתה מתכוון לספר לי על מה קרה בינך ובין דניאל?" היא גרמה לגבות שלי לקפוץ למעלה. דבר ראשון מאיפה היא יודעת ודבר שני למה היא רוצה לדעת? יכול להיות שהיא ראתה אותי 'מפתה' את דניאל היום באוטובוס? התחלתי להילחץ קצת ללחץ אבל ניסיתי שלא להראות את זה. "איך את יודעת?" שאלתי אותה. "ליאם סיפר לי, זתומרת. זה מסובך הוא לא בדיוק בא ואמר לי, פשוט דיברנו על העבר של כל אחד ממכם וזה נפלט." היא הסבירה לי. "אווקיי… אוליב זה היה בעבר זה באמת כבר לא חשוב" הסברתי לה והאמת שזה היה דיי שקר, רק טיפה. "אני יודעת…" היא אמרה בטוחה בעצמה ולא הבנתי, אם היא יודעת אז מה אכפת לה מה קרה? "אז למה אכפת לך?" שאלתי אותה מוציא כמה דברים מהמזוודה שלי. "כי אני ממש מתחילה להתחבר עם דניאל ואני לא ארגיש בנוח אם אני לא אדע מה קרה ביניכם… זתומרת אני ממש חושבת שזאת התחלה של חברות טובה, אתה יודע כמו החברות האלה שאתה לא רוצה לאבד ואתה מרגיש כאילו אתם מכירים מאז הגן… ככה הרגשתי עם דניאל פחות או יותר" היא אמרה וישר הסתובבתי אליה במהירות. "מה?" אמרתי כשהרמתי גבות. "לא, לא לא לא אוליב אתן לא יכולות להתחבר." אמרתי בלחץ כשהלכתי אליה לאט. היא רק צחקה מעט. "למה לא?" היא שאלה מבולבלת. "כייייי ככה… זה מוזר מדי אתן לא יכולות" לא רציתי שהן יתחברו! ככה דניאל בחיים לא תרגיש קינאה! היא רק תהיה שמחה בשביל אוליב… זה לא יעזור לי בכלל… "נו באמת לואי אמרת שזה היה בעבר וזה כבר לא חשוב. החברות איתה באמת חשובה לי. וגם הזוגיות איתך!" היא מיהרה להגיד בסוף כשהתקרבה אלי. "אבל בבקשה אל תגרום לי לבחור. אתה יודע שאני אוהבת אותך בייבי" היא אמרה לי לפני שהניחה את שתי היידים שלה על הלחיים שלי ונתנה לי נשיקה על הלחי. אני באמת לא מרגיש הרבה לאוליב. היא כמו… איך אני אגיד את זה. 'חברת סקס' בשבילי, רק שבשבילה זאת מערכת יחסים… נאנחתי אבל ידעתי שאני לא יכול לאבד את אוליב ולגרום לה להחליט, זה יהרוס לי בכל הדרכים, גם לא יהיה לי איך לגרום לדניאל לקנא, וגם היא ואוליב יהפכו להיות חברות, אז עדיף לי לעזוב את זה, אולי זה לא יהיה נורא אחרי הכל?

אולי כדאי לי כבר לוותר ולספר לאוליב את האמת, אולי לדניאל באמת אין רגשות אלי יותר מרק ידידים…