מציאות מדומה 1D עונה 2 – פרק 42
~~~נקודת המבט של הארי~~~
נכנסתי לתוך איזה בר שהייתי משוכנע שראיתי אותה נכנסת לשם. אבל למה לבר? נכנסתי לתוך רעש מוזיקה והצעקות החזקים. עברתי המון אנשים שהיו בדרכי ונידחפנו אחד עם השני. לא היה לי אכפת שזיהו אותי ושדיברו אלי, לא הקשבתי לאף אחד ולא ראיי אף אחד. רק חיפשתי את אלה. עברו חמש דקות מאז שאני עוד מחפש אותה בבר העצום הזה ופתאום ראיתי את השיער המוכר הזה. הייתה משוכנע שזאת אלה. היא ישבה על הבר ונראתה כאילו הברמנית דיברה איתה. "אלה!" ניסיתי לצעוק אבל בטוח שלא שמעו אותי במקום הזה, אפילו אני לא שמעתי את עצמי. מיהרתי לדחוף אנשים וללכת אליה וכבר עמדתי מאחורה. היא שתתה שוטים של אלכוהול והיו לה דמעות בעיניים ועל הלחיים.
"אלה מה את עושה?" צעקתי כנגד המוזיקה החזקה היא הסתובבה אלי בדיוק שלקחה עוד שוט לפה שלה. "כמו מה זה נראה לך שאני עושה הארי?" היא אמרה אפילו לא טורחת להרים את הקול ושתתה שוט אחר שוט עד שלקחתי ממנה את הכוס הקטנה שהיא התכוונה שוב לשתות ממנה. "את לא יכולה לשתות את זה אלה! את בהריון!" הנחתי את הכוס בחזרה על הבר כשהיא ישבה מולי. "תעזוב אותי הארי! אני יכולה לעשות מה שאני רוצה!" היא אמרה ולקחה שוב את הכוס אבל בכל זאת לקחתי ממנה בחזרה במהירות. "תפסיקי! את הורגת את התינוק!" שתיתי את השוט בעצמי כדי שלא נצטרך להמשיך לחטוף אותו אחד מהשני כל הזמן. "מה אתה אומר!" היא ענתה בחזרה כשלקחה שוט אחר שהברמנית בדיוק הכינה לה. הייתי בשוק כשהיא אמרה את זה. היא עושה את זה בכוונה? למה היא רוצה להרוג אותו?? מה לאזעזל עובר לה בראש!? "אלה את נורמאלית! קדימה בואי נוציא אותך מכאן" אמרתי את החלק האחרון לעצמי לפני שתפסתי לה ביד והכרחתי אותה לקום מהכיסא. היא נעמדה והתנגדה אלי. "תעזוב אותי!" היא צעקה כשלקחה במהירות את היד שלה בחזרה לעצמה. "היי! היא ביקשה שתעזוב אותה" הברמנית פתאום התערבה ורציתי להעיף ל אגרוף. דיי הארי תרגע… לא מרביצים לבנות.. ניסיתי להרגיע את עצמי.
"את רצינית?! את נותנת שוטים לבחורה בהריון?! את לגמרי משוגעת!" צעקתי על הברמנית והיא נראתה דיי מתביישת בעצמה. "תפסיק את זה הארי! תפסיק להגיד לי מה לעשות!" אוקיי… היא נראתה טיפה שיכורה. אבל יכולתי לראות שהיא פיקחת אחרי הכל ואפשר לדבר איתה. "תקשיבי לי אלה! אני מבין מה את מנסה לעשות. אבל זה גם התינוק שלי! ואני לא אתן לך לעשות את זה! עכשיו בואי איתי החוצה!" הרמתי אותה בכוח והוצאתי אותה משם כי ידעתי שבדרך אחרת זה לא ילך.
יצאנו החוצה לרחוב השקט והחשוך. כבר היה משהו כמו 1 וחצי בלילה אולי אפילו 2. הורדתי אותה על הריצפה והלכתי קדימה ואחורה מעביר את היידים בשיער שלי. "פאק!" צעקתי לעצמי כשאלה עמדה שם מולי בבושה לא יודעת מה להגיד או לעשות. "איבדת לגמרי את הראש שלך לגמרי או מה?!" צעקתי עליה כנראה יותר מדי חזק. העיניים שלה התמלאו בדמעות כשהיא עמדה שם בשקט. מחזיקה את היידים של עצמה כשהם נפלו לכיוון הריצפה בנוחות.
"תפסיק לצעוק עלי!" היא נשכה את השפתיים שלה מנסה לעצור את הדמעות אבל זה לא ממש עזר לה. הרגשתי צביטה ממש חזקה בלב שלי מלראות אותה ככה. אני לא צועק כי אני שונא אותה. אני אף פעם לא אשנא את אלה. פשוט המעשה שלה היה לגמרי טיפשי ולא חכם שלא השקיעו בו טיפת מחשבה. היא הייתה עלולה להרוג את האובר! אף פעם לא הייתי מנחש שאלה מסוגלת לעשות דבר כזה.
התקרבתי אליה והחזקתי לה בלחיים. מרים לה את הראש למעלה עליה ומנגב לה את הדמעות. "אני מצטער…. אני מצטער אלה. לא התכוונתי לצעוק. בואי נלך להליכה, יש לנו הרבה על מה לדבר" אמרתי לה הפעם בשקט והיא הנהנה בעדינות.
הלכנו על המדרכה שמתחברת ממש עם החול של הים והרגשנו את הרוח עלינו.
"למה רצית לעשות את זה אלה?" שאלתי אותה בקול עדין כשלקחתי אותה לכיוון החול הרך והתיישבנו עליו אחד על יד השנייה. היא הסתכלה עלי והייתה שקטנה לכמה שניות. "אני לא יכולה לעשות את זה. אני לא יכולה לגדל את התינוק הזה, אני עדיין צעירה. אין לי שום נסיון, זה לא היה אמור לקרות" היא אמרה בשקט והדמעות שלה המשיכו לרדת לאט. הסתכלתי עליה והעברתי לה את השיער למאחורי האוזן לאט. "אלה…. יפה שלי.. גם לי אין. גם אני לא הייתי מוכן לכל זה. זה לא אומר שנוותר על זה ככה. את לא לבד." המשכתי לשחק לה עם השיער. "הארי.. אני פוחדת" היא אמרה בקול חלש כששמה אתה הראש שלה על הכתף שלי והכנסתי אותה לתוך חיבוק . הושבתי אותה בין הרגליים שלי כשהיא הייתה עם צד ימין שלה לכיווני והורידה בעדינות דמעות על החולצה שלי והמשכתי ללטף אותה בעדינות. אף פעם לא הייתי צריך להרגיע את אלה עד כדי כך. "ברור שאת פוחדת, איך לא סיפרת לך? איך נתת לי להשאיר אותך לבד בזה" אמרתי לה בשקט קרוב לאוזן. "לא יכולתי. אתה בשיא הקריירה שלך, זה היה הורס לך הכל. אתה באמצע סיבוב הופעות, זה הדבר האחרון שהיית צריך" היא אמרה ממש בשקט כשחיבקתי אותה קרוב יותר אלי. צחקתי מהמחשבה שלה. "אלה את הרבה יותר חשובה לי מהעבודה שלי. את כבר אמורה לדעת את זה" הרגשתי אותה מחייכת חיוך קטן. "אנחנו לא יכולים לעשות את זה הארי… אנחנו לא אמורים לגדל את הילד הזה. לא יהיה לא טוב איתנו, אין לנו מושג מה אנחנו עושים. אני רק בת 19" היא אמרה ונישמעה ממש מפוחדת. אבל אני יודע שהיא יכולה לעשות את זה, והיא תהיה אמא מדהימה, לא משנה מתי.
"אלה, את יכולה לעשות את זה. -אנחנו- יכולים לעשות את זה. ראיתי אותך עם לוקס כל ההופעות. את מדהימה איתה, זה כאילו זה בא לך טבעי. את תהיי מושלמת את תראי. חוץ מזה, אנחנו לא לבד, יש לנו את כולם מאחורינו עוזרים לנו וגם אמא שלי תמיד כאן בשבילנו" אמרתי לה והיא טיפה נבהלה כשאמרתי את זה. "אויי שיט. לגמרי שכחתי מאמא שלך. היא הולכת להשתגע כשהיא תשמע. היא תשנא אותי הארי" היא אמרה מבוהלת כהסתכלה למעלה אלי. "תרגעי… כן נכון אולי היא לא תהייה האמא הכי מאושרת ביקום בהתחלה. אבל היא תתרגל לרעיון. את תראי, היא בסוף תשמח בשבילנו. והיא אף פעם לא תשנא אותך. אף אחד לא מסוגל לשנוא אותך" חייכתי אליה והיא צחקה עלי. "חוץ מהמעריצים שלך… ףףף חכה ותראה מה יקרה כשהם ישמעו.. עאח הם ירצו להרוג אותי" היא גמרה לי לצחוק.
"אני לא יכול לחכות כבר… וחוץ מזה את סתם מדברת שטויות הם כבר אוהבים אותך. הם לגמרי התרגלו לזוגיות שלנו, אני בטוח שההודעה הזאת רק תשמח אותם" אמרתי לה והיא חייכה למעלה אלי.
"אבל… התכוונת לספר לי באותו הערב שרצית שנלך למסעדה.. למה התחרטת לספר כשהיו לך הזדמנויות אחרות?" שאלתי ולא הפסקתי למרוח לך את הדמעות שכבר לאט לאט מתפוגגות.
"פחדתי שתאשים אותי בהכל. פחדתי שתשנא אותי כי כבר היה מאוחר מדי לספר לך… פחדתי שתעזוב אותי" היא אמרה לגמרי בכינות ולא האמנתי שהיא יכולה לחשוב את זה עלי.
"אף פעם. תקשיבי, אנחנו הולכים לעשות את זה ביחד. אנחנו העבור את ההריון הזה ביחד ואנחנו הולכים לגדל את הילד הזה -ביחד-. הבנת?" הסתכלתי למטה אל העיניים הזוהרות שלה והיא חייכה חיוך עדין כשהנהנה. הורדתי את הראש אליה ונתתי לה נשיקה שאני חושב שהייתה הנשיקה הכי טובה שלנו אי פעם. היידים שלה עברו ללחיים שלי בזמן ששלי סביבה מקרב אותה אלי והיינו יכולים לשבת ככה כל הלילה. שמחתי מכל העניין. אני אזכה להיות עם אלה גם אם היא רוצה וגם אם לא ;)
תגובות (12)
לא אני רוצה עוד פרק היום עכשיו דחוףף אמאלה הוא מדהים ציפיתי לתגובה קצת יותר עצבנית ממנו על זה שהיא לא סיפרה לו אני מזה מקווה שהתינוק לא ניפגע
אוו…….. שיט שהתינוק לא יפגע!!! המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכי
מוווווווושלםםםםםם !!!
מאוהבבבבתתתת כול כך בסייייפור הזההההה ובהארי ואלה את חייבת להמשיך❤❤
אוהבתוך❤❤❤❤❤
מושלםםםם
אעאעאעאעאע
כלכך מאוהבת בסיפור בזהההההההההההה
זה מדהיםםםם
כלכלכלככלכללכלככלכלכלכלכלכךכלכלכלכללככלכלךךךך מדהיםםםםם
פליז תמשיכייי
לאב יווו
זה מושלםם וכרגיל אין-שגיאות-כתיב חחח תמשיכיייייייי
תמשיכי מהר….
יש שגיאות כתיב… אל תגידו שלא… למשל…. עובר זה עם ע' לא א'…
תמשיכייייייי!!!
ודרק אגב.. אם לא קראת משחקי הרעב, אין לך מושג מה זה פרק ארוך…
חחחחח
תממממשששייייכככייי!!!
וזה הפרק שהכי אהבתי!!! הוא כזה רומנטי!!!!!!!!
דעייייי זה מוווווווושלם וזה טוב שזה ארוך
אני כל כך אוהבת את הפרק הזה
והוא מווווושלם
ואחרי יום שלא היה כל כך טוב זה שימח אותי ליראות שיש פרק
תמשיכי!!!!!!
ואווווו איזה פרק שלמותתתתת תמשיכייייייייייייייי
יייייאאאאווווווווו איזה מושלללםםםםםםםםםם סוף סוףףף תמשיכיייי!! ♥♥♥♥♥