מצאתי את האהבה שלי (one direction) – פרק 9

"רוני…" לחשתי לה עיניה נפקחו באיטיות וחיוך קטן נפרס על פניה "היי" היא אמרה "למה אני בבית חולים?" היא שאלה לא מבינה "התעלפת" אמרתי "ולמה התעלפתי..?" היא שאלה בקול חלש וצרוד "את זה את תסבירי לי" אמרתי לה "להסביר מה?" היא שאלה, עושה את עצמה לא מבינה, מנסה להסתיר "להסביר לי למה התעלפת מיד אחרי שאמרתי לך שאת מוצאת חן בעיניי" אמרתי רציני למדי, חיוכה הקטן שהיה נעלם כלא היה, היא החזירה לי מבט רציני, עם עיניים עצובות, עיניים חושבות "אוקיי, אני מוכנה להסביר לך…היה לי חבר, קראו לו אדם, הכל התחיל לפני שנה וחצי בערך, היינו ידידים ממש טובים, אחרי כמה זמן שהיינו ידידים וכל הזמן הסתובבנו ביחד הוא אמר לי את ארבעת המילים שאתה אמרת לי.." היא אמרה "את מוצאת חן בעיניי" השלמתי את משפטה "כן, התנשקנו, הפכנו להיות חברים, בהתחלה הוא היה נחמד אלי והכול, אחרי שבועיים בערך הוא התחיל להיות אלים אלי, הוא היה מרביץ לי, מקלל אותי, מסמם אותי כדי שהוא יוכל להכות בי עוד, לא נפרדתי ממנו, אהבתי אותו למרות הכול, חשבתי שרק עובר עליו משהו והוא יהיה בסדר, אבל הוא המשיך, לא הפסיק, אלה הגביר את הכאב והמשיך להכות מי יותר ויותר חזק, לא סיפרתי להורים שלי, הסתרתי בעזרת איפור את הסימנים היחידה שסיפרתי לה זאת עלמה, היא הבטיחה לא לספר, יום אחד חזרתי הביתה עם פנס בעין וסימנים כחולים בידיים וברגלים, ודם יורד מהאף, באותו היום לעלמה נמאס, היא הלכה וסיפרה להורים שלי, הם גרמו לי לא לענות לו, לא לטלפונים, לא ל-SMS, לא לדפיקות בדלת, לכלום. בסופו של דבר ההורים שלי לקחו לי את הטלפון וסימסו לו: אנחנו נפרדים, תשכח ממני, אני עוברת למקום חדש ומעולם לא תראה אותי יותר כאב לי שהם כתבו לו את זה, כי למרות מה שהוא עשה לי אהבתי אותו, אני לא יודעת להסביר למה הייתי כל כך מטומטמת, בסופו של דבר עברנו בית, לעיר חדשה, כי הוא לא הפסיק לבוא לבית שלי, לסמס ולהתקשר לטלפון בבית ולשלי ומאז אני והוא לא התראנו יותר.." היא סיימה, היא הרימה את החולצה שלה מקדימה, ראו צלקת, כנראה ממה שהוא עשה לה, הייתי בהלם, למה לעזאזל מישהו יכול לעשות לנסיכה כמוה דבר כזה? "ובגלל זה התעלפת, את פוחדת שאני יעשה לך את זה.." היא הסתכלה לי עמוק בעיניים, טבעתי בעיניה הכחולות, היא לחשה שתי מילים:"אני מפחדת…" קמתי מהכיסא ונתתי לה חיבוק ענק ואוהב "אני לא עד כדי כך מטומטם כדי לעשות לך דבר כזה" החזרתי לה, היא התנתקה מהחיבוק, הסתכלה לי עמוק בעיניים ומשכה אותי לנשיקה, נשיקה לוהטת ומלאת רגשות, אחרי שתי דקות בערך התנתקנו המצח שלי היה מודבק לשלה, היא חייכה לעברי, שמענו דפיקה בדלת ואמה של רוני נכנסה, היא חייכה לעברנו "אפשר דקה את רוני?" היא שאלה "כן" אמרתי חייכה, העפתי לה נשיקה מהירה על השפתיים ~~~~~~~~~~~~~~~~מנקודת המבט של עלמה (חוחו חדש)~~~~~~~~~~~~~~~~~~ "איך זה קרה?" אמא שלי שאלה "ישבנו ודיברנו, ופתאום היא התעלפה" הארי אמר "טוב…" אמא שלי אמרה, רואים שהיא מפחדת "הארי בוא דקה" אמרתי להארי, ראיתי אותו חושב קצת, רציתי לקפוץ על זאיין בחיבוק ענק, אבל התאפקתי, אחרי שנדע שרוני בסדר אני יקפוץ על כולם בחיבוק וחיוך מטומטם :) "טוב" הוא ענה, הלכנו הצידה והתיישבנו על כיסאות רחוקים. "אפשר לישון על מה דיברתם?" התחלתי את השיחה, הרי אני רציתי שהוא יבוא דקה "מי?" הוא ענה כמו דביל אבל חמוד, וואן דיירקשן תמיד יהיו חמודים גם שהם יוצאים דבילים! "אתה ורוני, אפשר לשאול על מה דיברתם?" עניתי "ברור אבל למה?" הוא ענה, לא רציתי להגיד את הסיבה האמיתית אז אמרתי לו "רוני תסביר לך.." כן, היא תסביר לו, היא תסביר לו מה האידיוט הזה עשה לה, הוא הרס אותה, "אמ.. בהתחלה סתם דיברנו ואז אני אמרתי לה שהיא מוצאת חן בעיניי ואז היא התעלפה.." הוא ענה "אתה אוהב אותה?" שאלתי, הרגשתי שקצת חקרתי אותו אבל לא חשוב, הוא יתמודד :) "כן.. היא מושלמת.." הוא ענה, קמתי ומחשבות הפיצו אותי, התחלתי ללכת במעגלים, "לכל אחד יש שריטה, אף אחד לא מושלם.." אמרתי והלכתי, התיישבתי בכיסאות ליד זאיין, התחלנו סתם לדבר הכרתנו אחד את השנייה, למרות שאני יודעת עליו הכול, חח, ראיתי את הארי יושב וחושב איפה שישבנו מקודם, הוא קם והתיישב ליד ליאם והם התחילו להתלחשש, כל כך רציתי לדעת על מה הם דיברנו, אבל המשכתי את השיחה עם זאיין, שהוא ממש חמוד וממש כיף לדבר איתו, הוא ממש פותח את הלב שהוא מדבר עם אנשים, האחות יצאה מהחדר של רוני והודיעה לנו כל מיני דברים, לא כל כך הקשבתי לה, בהיתי בזאיין, שהוא מחייך שהוא שמע (כן, את זה שמעתי) שרוני התעוררה, חיוך נפרס על פניי, ישר הארי נכנס אליה, החלטנו שניתן להם להיות לבד "את חושבת שהם יהיו ביחד?" זאיין אמר, הסתכלתי עליו וחייכתי "אני מקווה בשבילה, מקווה שהוא לא כמו אדם.." את הסוף של המשפט לחשתי לעצמי, למזלי הוא לא שמע, אמא שלי נכנסה לראות את רוני "הינה הוא יוצא, אני יברר מה קורא איתו" הוא אמר, צחקתי "זוג יונים אה?" אמרתי וחייכתי לעבר הארי "אה כן, אנחנו ביחד" הוא אמר ונפרס חיוך ענק על פניו