מצאתי את האהבה שלי (one direction) – פרק 12

הארי נכנס לחדרה ואמא שלה הלכה לדבר עם הרופאה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~מנקודת המבט של הארי~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נכנסתי לחדרה של רוני והיא שכבה, חבושה בראשה, מעולפת ומחוברת לצינורות, כנראה מחוסר
דם.. התיישבתי לידה, החזקתי בידה, חזק אבל לא חזק מדי, כדי שלא יכאב לה, ופשוט מדבר אליה
"רוני… רוני יפה שלי… יום אחד אני מכיר אותך ואת פשוט גורמת לי לשמוח, את מדהימה.. החיוך
שלך… העיניים שלך…השיער המדהים שלך… את מעולם לא גרמת לי להרגיש ככה… כולם
היו סטוצים, את מיוחדת את… את רוני… רוני שלי ואני… א נ י א ו ה ב א ו ת ך.."
אמרתי, דמעה מעיני ירדה כאשר דיברתי אליה, אני אומר לה דברים אבל.. היא לא שומעת אותי, אז מה עוזר לי? לראות אותה ככה פוגע בי.. לא עוזר לי.. למה לא שמרתי עליה? היא יכולה להיות עם בעיה מוחית וזה בגלל שלא שמרתי עליה, לא הייתי איתה עוד דמעה ירדה, כבר לא יכולתי לעצור את הדמעות, נישקתי את ידה ואת לחיה
"רוני… אני אוהב אותך, ואם היית שומעת אותי עכשיו, זה היה הדבר הכי משמח שקרה לי בעולם, רוני את…שונה.. את מיוחדת, את לא כולן, כולן היו סטוצים, את האחת שלי ואני תמיד אוהב אותך, תמיד אזכור אותך, תמיד את תהיי בליבי, אני לא יודע מה אני יעשה אם יקרה לך משהו, אני יתפוס את האדם הזה, שאני לא יודע למה בכלל היית איתו בחדר, אני ירביץ לו כל כך חזק עד ש.."
"לא…" פתאום היא לחשה, עיניה נפקחו באיטיות "אני לא אוהבת בנים כאלה.." היא לחשה שוב
"את שמעת את כל מה שאמרתי?" אמרתי וחיוך קטן עולה על פני
"הרוב…" היא אמרה וחייכה חיוך קטן
רכנתי אליה לנשיקה קטנה, נשקתי את שפתייה ברכות, כדי שלא יכאב לה
"למה לא פתחת את עינייך וגרמת לי להמשיך לחפור לך?" אמרתי וצחקתי טיפה
"לא חפרת לי… זה היה מרגש מאוד…" היא אמרה
"קצת קיטשי לא?" אמרתי
"לא.. אני מהסוג שאוהב דברים כאלה"
"בטוחה? אז תתכונני, אני יכין לך הפתעה ענקית למחר" אמרתי וחייכתי אליה
"לא.." היא אמרה וירד לה החיוך מהפנים
"אני עדיין צריכה להיות בבדיקות… לא ראית מה קרה לי?" היא אמרה והצביעה על ראשה וגבה
"נכון.. אז ישר שאת חוזרת אני מכין לך הפתעה" אמרתי וחייכתי אליה
"אוי אתה כזה חמוד" היא אמרה וחייכה אלי רכנתי אליה לנשיקה וזה היה נשיקה לוהטת ומלאת אהבה, מלאת ריגוש, לשוננו נעו בקצב שווה, פתאום אמא של רוני נכנסה והסתכלה עלינו, אבל רוני לא הפסיקה, כי זה באמת היה מתוך אהבה, כאשר סיימנו אמא של רוני עדיין עמדה שם וחייכה, הסתכלו אליה
"אוי אהבת נעורים.." היא אמרה וצחקה, צחקנו קצת איתה
"אפשר את רוני לכמה דקות?" היא שאלה וחייכה
"כן בטח" אמרתי ויצאתי