מערכת יחסים-פרק 1-איך הכרתם

נייל-
קמת בבוקר והלכת כרגיל לעבודה שלך במקדונלס.המשמרת עברה במהירות היום דבר ששימח אותך מאד.הסתכלת על השעה ושמת לב שממש עוד כמה דקות המשמרת שלך נגמרת.בזמן שאת שקועה במחשבות נכנס בחור למסעדה.הבחור מתקרב אלייך אבל את עדיין לא שמה לב כי את שקועה במחשבות על מה שתעשי כשתגיעי הביתה.
"היי אפשר להזמין?" הבחור המסתורי שואל.
"כן בטח אין בעיה מה תרצה להזמין?" את מיד אומרת בחיוך.
"מנת ביג אמריקה ענקית עם צ'יפס ענק וקולה ענקית וגלידה לקינוח" את מהנהנת ורושמת את ההזמנה.
"עוד משהו אדוני?" את שואלת בנימוס.
"כן" הוא עונה ומסתכל עלייך בעיניים הכחולות והיפות שלו "אפשר בבקשה לקבל את המספר שלך?"
את מנהנת ומסמיקה.את לוקחת חתיכת נייר ורושמת את המספר שלך עליה.לאחר מכן את מושיטה לבחור את המספר.את לא מאמינה שהרגע עשית את זה.נתת את המספר שלך לבחור שאת לא מכירה.את אפילו לא יודעת את השם שלו.
"דרך אגב אני נייל" הוא אומר כאילו הוא קורא ת המחשבות שלך.
"אני שחף" את אומרת והולכת להכין לנייל את האוכל שלו.

הארי-
"אמילי אני בבית" שמעת את אחיך אומר כשהוא נכנס לבית כשהוא חזר מהעבודה.אחיך גדול ממך בשנה.
"אוקיי" צעקת לו מהחדר שלך,היית עסוקה מידי בלימודים.
שמעת אותו מדבר וצוחק עם עוד מישהו.הלכת למטבח כדי לקחת כוס מים וראית את אחיך יושב שם עם בחור שנראה בערך בגילו.הבחור נראה ממש טוב,היה לו שיער חום מתולתל ועיניים ירוקות ומדהימות.
"אמילי זה הארי חבר טוב שלי,הארי זו אמילי אחותי הקטנה" אחיך אמר."היי אמילי" הארי אמר לך.
"היי" ענית ורצת מהר אל החדר שלך.
כשהגעת חדר שלך ניסית ללמוד כמה שאפשר אבל הארי לא יצא לך מהראש.דפיקה על הדלת גרמה לך להפסיק את המחשבות שלך.
"כנס" אמרת וראית את הארי נכנס לחדר שלך.
"היי" אמרת "אתה צריך משהו?"
"היי" הוא ענה וחייך "אני הולך הביתה אבל לפני זה אני חייב את המספר שלך".
צחקקת וכתבת את המספר שלך על היד של הארי עם טוש שחור.
"אני יתקשר אלייך" הוא אמר ויצא מהחדר.
כבר לא יכולת לחזור ללימודים שלך ורק חיכית שהארי יתקשר.

לואי-
את בבריכה עם החברים שלך.הם נכנסים למים ואת מחליטה לשכב ולהשתזף קצת.את נהיית צמאה אז את הולכת לדוכן הקטן בבריכה.לפני שאת מספיקה להגיע ולקנות לעצמך מים את מרגישה מכה בראש.את מוצאת את עצמך שוכבת על האדמה,עם ראש כואב ומבט מבולבל.את רואה בחור חתיך מתכופך לידך.
"מה קרה?" שאלת אותו.
"פגעתי בך בטעות עם כדור כדורגל אני מצטער" הוא אמר.
את מתחילה לחייך כמו מפגרת.
"למה את מחייכת?את בסדר?לקחת אותך לבית חולים?" הוא שואל.
את מצחקקת ועונה לו "יש לך מבטא מצחיק.אתה כזה חמוד" את נשמעת כל כך טיפשה אבל נראה שלא אכפת לו.הוא חושב שזה ממש חמוד.
הוא מרים אותך עם הידיים החזקות שלו ומוביל אותך לדוכן כדי שתוכלי לשבת.את חוזרת לעצמך והבחור מסביר לך שוב מה קרה.
"אני לילי" את מציגה את עצמך.
"אני לואי" הוא עונה ואתם מדברים במשך כמה דקות ושותים מים.
אחרי בערך שעה של שיחה עם לואי החברים שלך מוצאים אותך ואומרים לך שזה הזמן לחזור הביתה.את ולואי מחליפים מספרי פלאפון ואת מחייכת לעצמך לא יכולה לחכות יותר עד שהוא יתקשר.

זאין-
כל היום עשית קניות עם הכסף שחסכת מהעבודה שלך בקיץ.נהנית מהקניות וקנית לעצמך כל כך הרבה בגדים.עם ידיים מלאות בשקיות הלכת לסטארברקס לשתות קפה ולשבת קצת.קנית לעצמך אייס קפה שאת אוהבת וחיפשת מקום לשבת.המקום היה מפוצץ והיה רק שולחן אחד פנוי אז הלכת לשם מהר והתיישבת שם.
בזמן שאת נהנית מהאייס קפה שלך בחור חתיך שנראה לך מוכר ניגש אלייך.
"היי אני זאין.אני יכול לשבת איתך?פשוט כל השולחנות תפוסים" הוא אומר.
את מחייכת ומהנהנת."אני דני" את עונה והחיוך לא עוזב את הפנים שלך.
שניכם יושבים ושותים את הקפה שלכם.עוברות כמה דקות של שתיקה ואת מבינה מיפה הבחור הזה כל כך מוכר לך.
"אתה זאין מאליק מ…." את מתחילה לצעוק והוא שם את ידו על הפה שלך כדי לעצור אותך.
"כן זה אני רק בבקשה על תצעקי אני רוצה קצת שקט" את מהנהנת והוא מוריד את ידו מפיך.
אתם מדברים במשך חצי שעה על כל דבר אפשרי.
"אני צריכה ללכת" את אומרת לזאין כשאת רואה את השעה המאוחרת.
"טוב אבל תביאי לי את המספר שלך קודם" הוא מחייך ואת כמובן מביאה לו את המספר שלך.כל הדרך הביתה את רק חושבת על זאין.

ליאם-
את נכנסת לחנות המוזיקה שבשכונה שלך.את מעריצה שרופה של וואן דיירקשן ואת חייבת לקנות את האלבום החדש שלהם.את מסתובבת בחנות ומחפשת את האלבום.את רואה שאין בחנות את האלבום החדש אלא רק את שני האלבומים הישנים שכבר יש לך.מאוכזבת את מחליטה לפנות למוכר ולשאול אותו אם נשארו אלבומים במחסן.
כשאת מתקרבת אל המוכר את שמה לב שהוא מדבר עם בחור מוזר שלובש משקפי שמש וקפוצ'ון.את מחייכת למראה הבחור.את פונה לבחור וקוטעת את שיחתו עם הבחור המסתורי.
"בבקשה תגיד לי שיש לכם את האלבום החדש של וואן דיירקשן במחסן.עברתי על כל החנות ואני לא מוצאת אותו" את אומרת.
המוכר והבחור מתחילים לצחוק.את לא מבינה מה כל כך מצחיק אותם ואת מתעצבנת יותר מרגע לרגע.
פתאום הבחור מסתובב אלייך,מוריד את הכובע של הקפוצ'ון ואת משקפי השמש ואת לא מאמינה למראה עינייך.ליאם פיין הפייב שלך עומד שם ממש מולך.
"אני יכול להביא לך את האלבום עם תביאי לי את המספר שלך" הוא אומר בחיוך "ודרך אגב אני ליאם אבל נראלי שאת כבר יודעת".
"ברור שאני יודעת.אני שרלוט" את אומרת ולוחצת לו את היד.
אתם מביאה לליאם את מספר הפלאפון שלך והוא מבטיח שהוא יתקשר.בנוסף הוא מזכיר לך שאתם חייבים להיפגש שוב כי יש לו אלבום להביא לך.