מעריצה לנצח פרק 8

"כן אבל אני לא יכולה לעזוב אותכן כאן.." אמרתי להן והן חייכו מחבקות אותי חזק חזק
"מה איתכן…?" אמרתי
"אממ…… אני…הארי הציע לי גם לבוא.." שירן אמרה מהר וגירדה את עורפה במבוכה
"ולי זאיין הציע…" נועה אמרה מחייכת והסמיקה קצת…
"אעעאעאעאעעאעאעעאעאע!!!!!!!!!!!" צרחנו כולנו ביחד אבל בשקט… ואז היה את השיר kiss you של הבנים ואני, נועה ושירן צרחנו ממש חזק והתחלנו לשיר את המילים כי בכל זאת אנחנו דרייקשניות.
לרגע שחכנו שכולם יכולים לשמוע אותנו… ואז שמענו את הבנים שרים והתחלנו כולנו לשיר את המילים בזייופים, זה היה מצחיק במיוחד..
"דריקשניות?" הארי שאל ואני, נועה ושירן הנהנו במבוכה… הבנים ואלה ואביה ישבו מסביב לשולחן, נהנים מהאוכל הטעים.
"נו.. את לא אוכלת?" נייל שאל, מחייך אליי
"לא כרגע.." אמרתי נושקת לאפו ואז קיבלתי sms חייכתי וניגשתי לפאלפון שלי. פתחתי את ההודעה וקראתי את הכתוב בחשש, זה היה מספר לא מזוהה. נבהלתי כשראיתי את ההודעה
' תגידי לי מי חברייך ואני יגיד לך מי את? או שבמקרה שלנו.. תגידי לי מי חברייך ואני יגיד לך את מי אני רוצה לרצוח, תשמרי עליהם טוב טוב… נ.ב אני לא מעריץ\ה שלהם.. חישבי על זה קצת באהבה ד' '
אפילו מבלי לזהות את מספרו או את קולו ידעתי היטב מי זה… מה שעזר לי להבין זה שהוא חתם באות הראשונה של שמו, ד', שמו הוא דניאל ולי ולו יש עבר ארוך, קשה ומעייף ביחד, נבהלתי מאוד מן ההודעה ככה שהפאלפון שלי נשמט מידיי בקול חבטה גדולה על הרצפה.
"אור??" נייל שאל מתקרב אליי.
"מממ?" שאלתי נושכת קצת את שפתיי, נייל לקח את ידי, הרים את הפאלפון שלי בידו השנייה ומשך אותי איתו לחדר, הוא כמובן עשה זאת בעדינות ולא באגרסיביות אך עדיין הוא סוג של משך אותי…
נכנסו לחדר והוא סגר את הדלת אחריו.
"אור מה קרה?" הוא שאל בזמן שהיתיישבתי על המיטה שלו, השפלתי את מבטי ונייל היתיישב מולי, על הרצפה, הוא ישב על בירכיו והסתכל עלי, מניח את ידו על ברכי כאילו לסימן שהוא כאן.
"זה כלום, באמת.." אמרתי וחייכתי
"בטוחה??" הוא שאל והחזיק קלות בסנטרי, נשכתי את שפתי ונייל הרים את ראשי עם ידיו, הוא חייך אליי וקפץ עליי בחיבוק, כזה גדול שנפלתי על המיטה , שנינו היינו על המיטה צוחקים…
"נרד למטה?" נייל שאל והנהנתי, ירדנו למטבח ונועה ושירן הסתכלו עליי במבט תוהה, חייכתי וסימנתי להן שאחר כך נדבר, הן הנידו בראשם וציקצקו בלשונן, מה שגרם לי לגחח במקצת. ישבתי בחדר האוכל, על הכיסא ואז הרגשתי משהו שנחת על ראשי, בתנועה אוטומטית הרמתי את ידי לראשי מופתעת מאוד לגלות שם ביצה שבורה… הסתובבתי לאחור מגלה במבטי את נייל והבטתי בו, כועסת, הוא חייך וצחק כתגובה.
"אתה כל כך לא עשית את זה!!!" צעקתי עליו, הוא שוב צחק ואז החלטתי להחזיר לו :) .
לקחתי שמן וקמח והתקדמתי אליו, כל צעד שלי קדימה גרם לצעד שלו אחורה, לקחתי קצת מהקמח והעפתי עליו, צוחקת מפניו הלבנות.
"אור!!!" נייל אמר ואני חייכתי, הוא הרים בידו עוד ביצה ואני ברחתי לסלון כשרק השמן בידי, כולם הסתכלו המומים חוץ מנועה ושירן שצחקו, תוך שנייה נייל נכנס וסחף אחריו צחוק מכל הסובבים בחדר. הוא התקדם אליי חואז בתנועה אחת הוא זרק עלי את הביצה, פתחתי את פיי במקצת המומה מאוד ממה שקרה כרגע, אך במהרה התאפסתי על עצמי, לקחתי את בקבוק השמן ושפכתי את כולו על נייל, הוא היה המום בדיוק כמו כולם, ואני רק חייכתי, נייל חייך חיוך ערמומי והתקדם צעד לכיווני, הוא החליק מהשמן כך שהוא היה עליי ואני נפלתי על הרצפה, שנינו התחלנו לצחוק וכולם אחרינו.
"אני צריכה מקלחת." אמרתי קמה מהרצפה
"יש פה רמיזה?" נייל שאל מחייך
"מממ.. רמיזה למה\?" שאלתי
"לכך שאת מתה שאני יקלח אותך.." נייל לחש לי באוזן ואני צחקתי..
"תעשה לי טובה ותחזיר את הסרט שאתה חיי בו.." אמרתי לו בשקט, כשאני עדיין צוחקת.
"תהני.." נייל אמר וחייך כשהייתי בדרכי למקלחת…