מעריצה לנצח פרק 7

-בבוקר-
"בוקר טוב בייב.." הוא אמר כשקמתי
"כמה זמן אתה ער??" שאלתי
"אולי שעה.." הוא אמר כאילו זה 2 דקות
"למה לא הערת אותי???" שאלתי
"את יפה מאוד כשאת ישנה.." הוא אמר , גורם לי להסמיק…
"אמ.. תודה.." אמרתי וקמתי לצחצח שיניים, התלבשתי בבגדים של אתמול וחזרתי לחדר. נייל נכנס אחריי לחדר האמבטיה וצחצח שיניים גם הוא. אני ונייל ישבנו על המיטה צופים בקומדיה , כזאת שנבחרה באקראי… [לא בטוחה שככה כותבים תקנו אותי עם טעיתי :P ]
לאחר כ- חצי שעה הדלת נפתחה ונסגרה בטריקה, לא ממש עצבנית אבל טריקה, אני ונייל הדקלנו את האור וגילינו את העומד לפנינו, זאיין . הוא נראה מאוד מבולבל…
"מה קרה??" שאלתי אותו
"אני מרגיש אני מתחיל להתאהב בנועה ואני רוצה לשאול אותה עם היא רוצה לצאת איתי אבל אני דיי מפחד…" הוא אמר במלמול מהיר,זה היה מתוק…
"חחח זה בסדר, ועכשיו לא שמעת את זה ממני כן אבל יש לה קצת קראש עליך.."אמרתי מחייכת
"אבל איך כאילו.. אמ.. איך מה היא אוהבת?" הוא שאל סותר את דבריו כל פעם מחדש עד שמצא את המילים הנכונות.
" אממ.. היא אוהבת משהו רומנטי אבל פשוט קח אותה למסעדה…" אמרתי בפשטות,
"אי אפשר.." הוא אמר
"למה??" שאלתי
"הפפארצי.." הוא וניייל אמרו ביחד
"אממממ… אז אולי תבשל לה ארוחה בבית שלי??" שאלתי לאחר כמה שניות של חשיבה
"אני לא יודע לבשל.." הוא אמר וחייך
"אני יבשל אוקיי??" שאלתי וצחקתי הוא חייך וירדנו למטה לאוכל.
אני , שירן ונועה, התחלנו להכין אוכל, אביה ואלה הלכו אתמול בערב אבל הם אמורות לחזור היום. שמחתי לראות שהם בקשר טוב עם הבנים. ובכלל הייתי מאושרת כשראיתי כמה חמודות ונחמדות הן, שמחתי מאוד כשגילית שהן לא סתם עוד פרחה , הם משהו מיוחד ואתמול כשלואי ואלה היו ביחד, לואי היה כל כך מאושר, וכנ"ל גם לגבי ליאם. בעצם כולנו מאושרים…בזמן הכנת האוכל, הלכתי רגע לנייל, לשאול מה הוא רוצה לאכול.. שמעתי שהוא ליאם, והארי מדברים…
ניסיתי לשמוע אבל הצלחתי רק את החלק האחרון..
'נו כבר סיפרת לאור.???' הם שאלו אותו , לא הבנתי מה קרה, מה הוא צריך לספר לי .
"אממ.. מה הוא צריך לספר לי??" שאלתי והתקרבתי אליהם
"אממממ…. בייב אני צריך לדבר איתך…." נייל אמר והתקרב אליי
"אוקיי…" אמרתי, עם רק ידעתי מה הוא עומד להגיד לי…. הוא משך אותי איתו לחדר… וסגר את הדלת אחרינו
"מה קרה??" שאלתי וחייכתי
"תשבי…" הוא אמר וסימן לי לשבת על המיטה … חייכתי והתיישבתי…
"אוקיי תקשיבי את יודעת שאני ממש אוהב אותך אבל…." הוא אמר ועצר
"אתה נפרד ממני??" שאלתי בחשש
"כן!… כאילו לא… זה פשוט אנחנו נוסעי…"הוא אמר אבל עצרתי אותו…
"אל תתרץ פשוט תגיד .. " אמרתי, עצובה במקצת
". רגע.. מה? אור.. רגע .. זה ללא.. היה…כ..ן..זה..היה..לא..זה.. לא אור אני כל כך לא נפרד ממך!!!!!!!!!!!!!!!. ." הוא אמר , משכתי בכתפיי כתגובה
"אז…?" שאלתי כאילו מרמזת לו להמשיך. הוא הבין את הרמז והמשיך בדבריו
"אני יודע שאנחנו חברים ממש כמה שעות אבל אור.. אני אוהב אותך ואנחנו נוסעים למסע הופעות, אני רוצה שתבואי איתנו.." הוא אמר והתיישב לידי, מניח את ידו על ברכי ומחייך. חיוך כזה שאומר שהוא פה. חייכתי בתנועה אוטומטית.
"אממ.. זה מחמיא ממש אבל אני לא אוכל לעזוב את נועה ושירן פה.." אמרתי לו והוא המשיך לחייך.. היה נדמה כאילו יש לו תוכנית
"על מה חשבת?" שאלתי, לנוכך [נראה לי לא לרצוח.. ] המבט בעיניו
"אממ.. הארי יציע לשירן לבוא וזאיין יציע לנועה.." הוא אמר וחייך, גאה עד מאוד ברעיון שלו…
"אממ.. רעיון טוב.." אמרתי וחלקנו כיף, לאחר מכן הוא תפס במותניי ומשך אותי לנשיקה ארוכה.
"אור נייל!!!! תפסיקו את הפוצי מוצי הזה שלכם ובואו לפה!!!!!!" הארי צעק לי ולנייל מלמטה. אני ונייל גיחכנו בתגובה וירדנו למטה
"הכל טוב?" שאל ליאם כשראה אותי ואת נייל. אני ונייל הנהנו וחייכנו כתשובה.
"אור?" אלה שאלה וחייכתי.. הולכת לחבק אותה ואת אביה שהגיעו ממש לפני כמה דקות..
"חחחח שבו עם הבנים אנחנו מכינות את האוכל.." אמרתי מחייכת\
"מה זה אתן מכינות אנחנו נעזור.." אלה אמרה
"חח לא לא לא ממש ממש לא ו.. לא חחח אתן אורחות שבו!!" אמרתי ' מצווה' עליהן לבשת ליד הבנים, הלכתי למטבח ועזרתי לשירן ונועה לגמור את הכנת האוכל..
"מה נייל רצה?" הם שאלו , מתעניינות
"אני נוסעת איתו לסיבוב הופעות.." אמרתי מחייכת
"ייאיייי!!" הם אמרו ביחד וצחקו
"כן אבל אני לא יכולה לעזוב אותכן כאן.." אמרתי להן והן חייכו מחבקות אותי חזק חזק
"מה איתכן…?" אמרתי
"אממ…… אני…