מסתכלת מהצד פרק 23
~כעבור יום~
"הגענו"אמרתי מתנשפת
"יאו חתיכת בית יש לך" אמרה מיכל
"זה ניראה יותר כמו מלון מופרח" אמרה אוריאן ומיכל הסכימה איתה.
ניכנסנו ועלינו במעלית.
ניכנסנו לחדר שלי ואוי ווי זמיר.
"מה קורה פה?!" החדר היה מבולגן ועמרי ישב בפינה וחיבק את רגליו.
"עומרי!" אמרתי ורצתי אליו
"הם רוצים אותך!" הוא אמר בעינים דומעות
"מאיפה את מכירה אותם בכלל?" שאל
בלעתי את רוקי.
"רועי (השם של אבא שלבלונדי) היה אבא של מישהו שהיה יחד איתי בחטיבה, הוא ניסה מלא פעמים להציע לי חברות ותמיד לא הסכמתי, בפעם האחרונה שסירבתי לו הוא אמר שהוא ינקום, ואז, הוא נעלם.
אבל מה קרה פה?" שאלתי
"הם ניכנסו לפה" הוא אמר
"אנחנו לא בטוחים פה" אמר עומרי
"אז איפה נגור?" שאלתי
"אהמ אהמ" אמרה מיכל והיסתובבנו אליה "היי, טוב אולי תגורו אצלינו, יש לנו 2 חדרים פנוים"
"רעיון לא רע" אמרתי
"אבל מה אם נסכן אותן" אמר רעי בלחש
"שמעתי את זה!" אמרה מיכל "ואני מתערבת איתך שאני יותר חזקה ממך ואני מנצחת כל בן בסביבה ברחמים"
"יאלה" אמר עומרי ואני מעט חששתי
הם החזיקו ידיים ו "3,2,1 התחילו!" אמרה אורריאן ועומרי ניכנע תוך 2 שניות
"רחמים! רחמים!" אמר ומיכל ציחקקה
~נקודת מבט ליאם~
תגובות (3)
תמשיכי
מ-ה-מ-ם
ודרך אגב שחכת אותי?!?
(בסיפור -,-)
יפה והמשכתי את הסיפור