מלאך או שטן: פרק 2

פרק 2
כבר יומיים עברו מאז שהוא ביקש ממני טוב ביקש זה לא המילה הנכונה הוא הכריח אותי המועד התקרב עוד ועוד וכל יום שעבר הרגשתי חסרת עונים, "אל תספרי להארי ולא לאף אחד הבנת" המילים של זאין הדהדו בראשי לא מניחים לי.
"שק אגרוף" שמעתי את הקול המוכר שהוציא אותי מהמחשבות הרעות והכניסו אותי למציאות המחרידה שהתרגלתי אליה. בלי מילים מיותרות הוא הפיל אותי על הרצפה בחוזקה והתחיל לבעוט, לחבוט לתת לי אגרופים עד שכבר דם נפלט לי מפי, אפילו החתכים שחתכתי רק אתמול ונשארו על ידי כצלקות התחילו לדמם שוב ופרץ דם שטף את ידי וזרם במורד אצבעותי מכתים את חולצתי הלבנה, ברגע שהארי ראה את החתכים שדממו לא הפסק הוא נתרע בפחד, "את עשית את זה לעצמך?" הוא שאל בתמיהה כשקולו רועד ולא יציב, לא עניתי לו וברגע שהוא הסית את מבטו פתחתי בריצה מהירה תוך שניות ספורות, יצאתי ממבנה בית הספר וישבתי על חומת האבנים הקרירה, "מה קרה לך?" שמעתי קול הרמתי את ראשי ונגלתה לעיניי קייט בת ה 15, היא זיהתה אותי מרחוק ומסתבר שגם את הדמעות מחיתי את הדמעות בעיניי וחייכתי חיוך קטן, "כלום" שיקרתי, אישוני עינייה התרחבו באימה ברגע שהסתכלה על ידיי "מי עשה לך" היא שאלה, הרגשתי שכבר אין לי מה להפסיד מה כבר ילדה בת 13 יכולה לעשות עם מידע כזה, "חצי אני חצי הארי" עניתי לה נאנחת, " את חותכת וכאילו הארי את מתכוונת להארי סטיילס" היא הסתכלה עליי כלא מאמינה, הנהנתי מסתכלת על הרצפה, היא התיישבה לידי והרימה את שרוול זרועה, לרגע לא הבנתי מה היא עושה אבל אחרי שנייה התגלתה לפני יד מלאה חתכים כמו שלי, מה לעזאזל פתחתי את שפתיי בתדהמה, "למה עשית את זה לעצמך?" שאלתי אותה מזועזעת מהעובדה, "כי גם אני סבלתי מבריונות ואני מבינה איך ההרגשה שכל היום מחדש מרביצים לך, צוחקים עלייך " היא אמרה בעצב שדמעות מציפות את עינייה, " בגלל זה עברתם דירה". שאלתי אותה מתחילה לקשר בין הדברים, "כן, אני מקווה להתחיל מחדש" היא נאנחה, "אם את צריכה מישהו לדבר אני כאן אין מישהו שמבין יותר טוב מאשר מי שחווה את זה" היא חייכה אליי בחיוך המתוק שלה, " אין לי הרבה מה לעשות הוא מפורסם אני סתם ילדה מי באמת יאמין לי" נאנחתי "הוא הארי סטיילס הילד הטוב של התקשורת" גיחכתי מהשקר הזה, "לאף אחד לא מגיעה את זה תתנגדי לו אל תתני לו את ההנאה הזאת" היא אמרה לי בכעס, חייכתי את החיוך הראשון שלי מזה חודשיים וחשבתי על זה שבאמת כל פעם הבאתי לו את הסיפוק הזה שהוא יכול לגרום לי לעשות מה שהוא רוצה והגיע הזמן להתנגד, "את צודקת" אמרתי קמה מהחומה בהתרגשות, "אם את צריכה לדבר אל תהססי לבוא אחרי הכל אני גרה לידך" אמרתי מחייכת חיוך שובב, "סיכמנו זה יהיה הסוד של שתינו ועכשיו אני חייבת ללכת לשיעור שלי" היא גיחכה, " את לומדת כאן" שאלתי אותה קולטת שזה קצת מוזר לראות אותה כאן ללא סיבה, " כן גם אחי בריאן" היא השיבה, "טוב כדי שנלך לפני שיתפסו אותנו" אמרתי מצחקקת, "ביי" קייט אמרה חיוך חושף שיניים והלכה למבנה החטיבה, הרגשתי שאני יכולה לסמוך עליה חייכתי והלכתי משם צועדת באיטיות ונכנסת למבנה של הבית ספר עליתי קומה חושבת על כל מה שקייט אמרה הגיע הזמן להתעמת חשבתי ברגע שראיתי את הארי תחושת פחד עטפה אותי כמו שמיכה עבה,
"ג'ייד" שמעתי את קולו של הארי משהו היה שונה בהבעת פנים וקולו זה נראה כמעט כמו חרטה גיחכתי רק מהעובדה שחשבתי על זה ,"רק תעזוב אותי" פלטתי את המילים בחשש שהוא ירביץ לי רק מפני שעניתי לו בכלל, "היד שלך היא עדין מדממת" הוא שאל בהיסוס, "זה סוג של בדיחה או משהוא" שאלתי מחכה לצחוק הקר והמוכר שלו והוא לא בא במקום זה הוא התחיל לצחקק בחום, "אסור לי להיות קצת נחמד" הוא ענה בחמימות, "איפה היית בכל השנים האלה שאתה והחבורה שלך התעללתם בי כאילו אני הבובה שלכם" אמרתי שכעס עוטף אותי, "תני לי לפחות לקחת אותך לרופא הפצע לא מפסיק לדמם" הוא התקרב אלי באיטיות" התרחקתי ממנו, "אל תתקרב אלי" זעקתי בפחד מסתכלת על המבט החמים והמרחם שהוא הסתכל עלי "ולחשוב שאתה גרמת לי לעשות את זה לעצמי ואתה זה שמציע לי ללכת לרופא" אמרתי משתעשעת מעצם המחשבה, "יודעת מה ניסיתי להיות נחמד להשתנות שהבנתי מה אני עושה אבל מסתבר שזה לא יעבוד" הוא אמר והקרירות בקולו חזרה שוב, תוך כמה שניות כבר הייתי על הרצפה מתפתלת בכאבים והוא בועט בבטני שוב ושוב וחיוכו המרושע חזר, הצלצול נשמע והארי מיהר ללכת מפחד שיראו אותו, קמתי במהירות מנסה להאבק בכאב החד שלא עזב אותי, תוך כמה שניות המסדרונות התמלאו במתבגרים צועקים מצחקקים, הלכתי לשירותים במהירות מתקפלת מהכאב עוצרת את עצמי מלהקיא, נכנסתי לשירותים במהירות לא שמה לב לבחורה הברונטית שעמדה מעל הכיור מסדרת את שערה, נכנסתי לתא יורדת על ארבע ומקיאה בכאב, "את בסדר" .שמעתי קול עדין שואל לשלומי, לפני שהספקתי לענות הבחילה עלתה בגרוני והקאתי שוב ושוב, יצאתי מהשירותים מסוחררת ראיתי בטשטוש שיער חום ועיניים כחולות שבהלה טמונה בהם בהלה ופחד, "את צריכה עזרה" שמעתי אותה אומרת מתקרבת אלי ועוזרת לי להתייצב, הראש שלי התחיל לכאוב כאילו קיבלתי מכה מאבן ברכת ראשי, גניחת כאב יצאה מפי לפני שהכל נהיה שחור סביבי.