מחוץ לבמה 1D פרק 2

״ איי.. תעזוב אותי״ צווח נער בילתי מזוהה במסדרון.
״ זה היית אתה !״ האשים אותו טומי –
״הילד״ של השכבה…
״ אתה זה שכתבת על הלוקר שלי״ קבע טומי .
״ובאי נראה מי החסר אונים הפעם..״ לחשה אמיליה להדר.
הדר היסתכלה עליה במבט מופתע- היה ידוע שטום תמיד תופס קורבנות.
בחוסר חשק , הדר גררה את רגליה לעבר ההמולה וההיתקלות . היא לא אהבה את זה, היא לא אהבה להיות בחברת אנשים כלל..
הדר הביטה בנער שהיה מוטל על הרצפה- כנף חולצתו היה מוחזק בידי טומי.
הדר הרגישה רצון לעזור – אך היא לא ידע איך…
״טומי ..״ היא אמרה בקול דק .
טומי הסתכל על הדר בפליאה ״ הדר!? אמרת משהו״ הוא אמר בלעז.
משפט זה גרם להדר להיות חיוורת – אפילו שיורה היה חום ושזוף..
הדר ליקקה את שפתיה היבשות , ודמעה החלה לבצבץ מעינה , היא רצתה לברוח…
״ אתה, סתם- מאשים ילדים, אתה חושב שבריטניה שייכת לך! אז… למה אתה לא משחרר אותו?״ זה המשפט הארוך ביותר שהיא הוציאה בפנייה לבנים , מאז…
״ סליחה?!״ חייך טומי שהזילזול ניכר בדיבורו.
הדר השפילה את מבטה . ושערה הבלונדיני החל לגלוש אפילו על פניה המבוישות.
כמו קסם , טומי הרפה את אחיזתו , והנער נשמט על הרציפה בחוזקה.
טומי הרים את מבטו – ובהצטה מאוחרת שם לב שכול התלמידים נעצו בו עינים כאילו היה מוצג מוזאוני, או סרט אקשן.
״ אני חושב שמומלץ לפזר את האסיפה..״ הוא אמר מלא ביטחון.
היו תלמידים שהסתובבו מיד- והיו כאלה שיותר לאט… בתוך כמה דקות כול התלמידים התנדפו מים המסדרון והדר נותרה עם הנער .
הנער קם והתקרב אליה ,״אה… תודה״ הוא אמר במבוכה בעוד שהוא מגרד את עורפו.
הדר חייכה חיוך מצועצע -״ על לו דבר..״ היא השיבה לו .
״ אתה לא מכאן נכון..״ היא הסתקרנה.
הנער התעורר מבועתו למשמע שאלתה ״ כן… שמי ליאם זה היום הראשון שלי כאן – הוא לא עבר כ״כ טוב…״ הוא גיכח.
״ הדר״ הדר הציגה את עצמה.
ליאם והדר התחילו להתקדם לכיוון דלת בית הספר , עוד רגע יפתח השער והם יהיו משוחררים לביתם ..,
״ אני מציעה שתזהר מטומי״ העירה לו הדר.
״ אני אזכור..״ ליאם קרץ.
הדר הרגישה פרפרים בבטנה.
היא שמה את התיק על כתפה ״ביי״ היא קראה.
ויצאה משערי בית הספר.
ליאם החל ללכת לכיוון השערים, בעוד שמחשבות שונות צפות במוחו.
רגלו נתקעה במשהו , ״מה זה?!״ הוא אמר לעצמו בסקרנות והרים את הדבר שנתקל בו….