מה הולך כאן?! -וואן די- פרק 4!!!- ^-^!!!

אני השכבתי אותה על המיטה שלי והסתכלתי עליה בוכה בעיינים עצומות ומתקרבלת בתוך עצמה נסה להשאר די חזקה… אבל היא לא הצליחה.
לא עמדתי בזה עליתי עליה ופשוט חיבקתי אותה…
חיבקתי אותה חזק וניסיתי גם אני להשאר חזק.
אני ראיתי עד כמה כואב לה ורציתי ליהיות האחד שיתקן את הלב שלה.
שיגרום לו לרטוט טוב כמעט כמו ששלי רוטט שהיא מתקרבת אלי או אפילו כשאני מסתכל עליה.
הבחנתי שהיא "מתחבת" בתוך הצוואר שלי ובוכה בתוכו
אני: די תפיקי לבכות, הוא לא שווה את זה.
לחשתי לה
דיאנה: אז מי כן שווה את זה?!
היא חצי צועקת חצי בוכה
אני: אף אחד
דיאנה: לא אתה לא מבין…
אני: אני כן מבין!
דיאנה: לא, אתה לא !!
היא צעקה יוצאת מתוך צוואר שלי
היא הסתכלה עלי וראיתי את העינים היפות שלה מלאות בדמעות
אני: מה זאת אומרת?
דיאנה: אתה לא מבין…
היא אמרה מאוכזבת
אני: למה?
דיאנה: הטבעת שהוא נתן לי…
אני: מה איתה?
דיאנה: היא לא סתם טבעת רגילה…
אני: למה לא
דיאנה: הארי, היא טבעת נישואים…
היא לחשה לי
אני: מה?! את מאורסת אליו?!
דיאנה: ששששששש………
היא השתיקה אותי מיד
דיאנה: כן, היינו מאורסים אבל כבר לא. כניראה שאני צריכה לעבור הלאה
אני: זה כואב לך נכון?
שאלתי אותה כשאני מרים את הראש שלה ומסדר את שיערה (השיער שלה) מאחורי אוזנה.
היא הנהנה להסכמה ושאלה:
דיאנה: הארי, אפשיר חיבוקי? (אני תמיד אומרת חיבקי זה חמוד יותר!!! ^-^!!!)
אני: ברור. בואי!
אמרתי ופרשתי את ידי לפניה
היא חיבקה אותי ושמה את ראשה על כתפי (הכתף שלי)
זה בדיוק איך שאני רוצה אותה רק שמחה יותר ואוהבת אותי יותר..
אוף!… עכשיו אחרי שהלב שלה נשבר יקח לה זמן לעבור הלאה ואני רוצה אותה כמה שיותר מהר.
אבל אני אחכה בשבילה תמיד!
ליאם ניכנס לחד וראה אותנו מתחבקים
ליאם: אה… את מרגיע אותה
הננתי לכיוונו (לכיוון שלו) ( כיוון אחד שולטים!!!! כיאלו וואן דייירקשן…. חחחח….^-^!!!!)
אני: אני חושב שהיא נרדמה
ליאם: טוב בוא לא נעיר אותה.
אני: סבבה
ליאם: בוא לאכול
השכבתי אותה על המיטה. היא נראתה כמו מלאכית קטנה!
הלכתי אחריו והתיישבתי לאכול
זאין: אני לא יודע מה איתכם אני.. בא לי להרוג אותו
אני: את מי?
זאין: מה את מי?! את הכלב הזה שנישק את אישתי!!!
אני: גם לי בא! זה בסדר אתה לא לבד
אמרתי לוקח ביס מהפסטה שאכלתי
זאין: למה?
אני: זאין תרגיע אני לא מאוהב באישתך! התכוונתי למה שהוא עשה לבת דוד שלך! היא לגמרי נשברה מזה! זה לא בסדר.
ליאם: כשאני באתי לקרוא להם ראיתי את שניהם מתחבקים ואת הארי מרגיע אותה או יותר נכון מנסה
פרי: ת'אמת יש לו טעם די טוב
זאין:פרי!
פרי:מה?, אני רק מנסה ליהיות כנה אני לא אבגוד בך איתו תאמין לי שלא
זאין: אוקי
שמעתי את הקול של דיאנה מאחורי אומר "זה נכון הוא באמת נורא טעים… "
זאין: מה כל מי שאני פוגש רוצה אותו מה יש לבנות בזמן האחרון?!
דיאנה התיישבה לידי
דיאנה:אוי בנים, בנים… אתם לא מבינים ? הוא באד בוי! ההה… לא הייתי צריכה להתאהב בו…
היא אמרה וכברה את הראש שלה בידיה שהיו מונכות על השולחן.
ליטפתי את הגב שלה
אני: רוצה לאכול?
דיאנה:אה אה (כיאילו לא) אבל תודה בכל מיקרה…
אני: טוב… אבל תבטיחי לי שתוכלי משהו, בסדר?
דיאנה: טוב
היא נשארה ליד השולחן גם אחרי שכולם הלכו ואני היחיד שנשאר איתה בשביל לעודד אותה. היא הייתה כ כך עצובה וזה כל כך טריד אותי …
~בלילה~
"הארי הארי" שמעתי קול קורא לי בלחישה
אחר כך אותו קול קרא לי בלחישה "הארי הארי קום קום!!"
אני: מה?
אמרתי בקול ישנוני
ראיתי את דיאנה עומדת לידי
אני: הי דיאנה למה את את לא ישנה?
דיאנה: הארי אני מצטערת להעיר אותך אבל… יש מצב שאני אשן איתך הלילה? כי אני פשוט… יש לי קצת… אמממ…
אני: כן, בטח! בואי!.
אמרתי ופיניתי לה מקום במיתה היא נכנסה מתחת לשמיכה והרגשתי שהיא קרה מאד
אני: מה קרה לך? את קפואה?
דיאנה: זה סתם!
היא אמרה קצת לחוצה…
אני: אוקי… לילה טוב!
איחלתי לה בחיוך והתתי לה נשיקה במצח..
היא חיבקה אותי ואיחלה לי את אותו הדבר
ושנינו נרדמנו חובקים רק שאני מחייך והיא לא.אבל ניסיתי להסתיר את החיוך שלי… זה לא עבד אבל לא חשוב..

~סיום דרמטי~
טםםםםםםםםםםםםםםםם………….. טםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם………..
טטטטטטטטטטטטטטטטטטםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם……