לשיר בשבילו – פרק 11 .. :)

פרק 11.
*נקודת המבט של מאיה*
הסתכלתי לכיוון הצד של לואי במיטה, וראיתי שהוא יצא. ירדתי למטה, משפשפת את עיניי, וראיתי שהוא נמצא במטבח.
"בוקר טוב.." אמרתי לו , וראיתי שגם הארי נמצא פה .
"בוקר מושלם." הוא אמר לי . "את יודעת איזה יום היום?" הוא שאל אותי, וניסיתי להתלוצץ.
"היום יום חמישי.." אמרתי לו, והוא צחק. "אנחנו חודש ביחד  " אמרתי לו, הפעם ברצינות, והסתכלתי לכיוונו של הארי.
"מה , אתה לא יכול פשוט לקרוא לי שאני אכין לנו אוכל?" שאלתי את לואי, והתקרבתי לכיוונו.
"היום אנחנו בחופש." הוא אמר לי, וקרץ. "יותר נכון, את בחופש. פשוט תהיי רגועה."
חייכתי אליו, ונזכרתי שהרגע קמתי. הלכתי לכיוון השירותים וצחצחתי את שיניי.
צחצחתי אותן טוב טוב, כמו תמיד, כדי שיהיו לבנות וחלקות.
חזרתי לכיוון המטבח, וראיתי את הארי מושיט ללואי צלחות עם פנקייקים.
"תודה הארי." הוא אמר בחיוך, ושניהם הסתכלו עליי, בעודי הולכת לכיוונם.
חיבקתי את הארי ואמרתי "תודה..", ורצתי לכיוונו של לואי, וחיבקתי גם אותו. אבל חיבוק יותר אוהב ורך.
התיישבנו שנינו, אני ולואי, ואכלנו ביחד.
הארי המסכן הדיח את הכלים, ודיבר קצת עם עדן בטלפון. הכרחתי אותו למסור לה ד"ש בשמי, וכך עשה.
כשסיימנו את האוכל, לואי הושיט לי יד והרים אותי ממקומי. הוא נתן לי שמלה, נעליים ואביזרים שקנה לי אתמול במיוחד, וביקש ממני ללבוש אותם. הייתי נראית ככה: http://www.polyvore.com/date/set?id=89083112
ויצאתי לכיוון הארי ולואי, שפטפטו בינהם. לואי נתן להארי את מפתחות הבית, כי הוא הבטיח לו שיהיה עם עדן לבד בבית. נכנסנו למכונית ונסענו באיזור שלא כל כך הכרתי, אבל סמכתי על לואי. לבסוף, הגענו למסעדה יוקרתית ומוכרת.
"לא היית צריך!" התעצבנתי עליו. זה בטח ממש יקר..
"זה בסדר !" הוא אמר לי, ונשק לי על מצחי. "היום אנחנו לא מסתכלים על מחירים."
את התפריט שלי, הוא הושיט בחזרה למלצרית. הוא ביקש, אם זה אפשרי,לתת בשבילי תפריט בלי מחירים.
המלצרית הנהנה בחיוך, והלכה בקלילות למטבח, משם הוציאה תפריט נטולת מחירים, והושיטה לי בחיוך. "אני אגיע עוד כמה דקות, ואקח את ההזמנות שלכם!"
הסתכלתי על כל הארוחות, וניסיתי לחפש אחת זולה.
אבל לצערי, לא מצאתי שם משהו כזה. הכל היה כל כך יקר. ניסיתי לחטוף מלואי את התפריט.
"לא!" הוא אמר. "את לא הולכת להסתכל על המחירים. ואם את לא תזמיני משהו באמת כי את רוצה אותו, אני אזמין בשבילך." הוא אמר. אוף, הוא כזה עקשן. אבל ממש חמוד.
לבסוף הזמנתי סוג של דג, חשבתי לעצמי שאולי זה יהיה הכי זול, והזמנתי לשתייה קולה. לואי הזמין את אותו הדבר, ולבסוף לחש משהו למלצרית. היא הנהנה, ונכנסה למטבח.
חיכינו לארוחה שלנו, ושתקנו. הסתכלנו אחד על השניה בחיוך, וידו החזיקה בשלי על השולחן.
השפלתי את מבטי. תמיד הייתי מרגישה לא בנוח ליד בנים, ואיכשהו ניסיתי תמיד להיפטר מזה בלא הצלחה.
המלצרית הגישה לנו את הארוחה בכיף, ויחד איתה את אחד השפים, שעל ראשו היה שק.
"מה?" שאלתי אותם, כשהם הסתכלו עליי.
"תורידי את השק.." לואי אמר, מצחקק.
הורדתי את השק, וחשבתי לעצמי איזה דבר מוזר זה.. ופתאום ראיתי שזה הארי !!
הוא אמר לי "בו!" כשהורדתי את השק, וצרחתי והתיישבתי בבהלה על הכיסא. ראיתי את לואי צוחק עליי, והסתכלתי עליו במבט מאיים, למרות שבעצמי מתתי לצחוק.
"הארי!" קראתילו, משלבת את ידי. "מה אתה עושה פה?"
"אני השף החדש!" הוא אמר. "אני זה שהכין לכם את הארוחה.."
"אז… אתה שף." אמרתי לו, והסתכלתי טוב על בגדיו.
"ליום אחד.." הוא אמר והשפיל מבטו, עדיין בחיוך.
נתתי לו לחזור למטבח ולבשל בכיף, ואכלתי עם לואי.
"האוכל כאן מדהים!" אמרתי ללואי, תוך כדי שאני טורפת את האוכל. "זה לא האוכל מדהים, אלא מי שמבשל אותו.." הוא אמר לי, מנסה להישמע חכם, אבל לא הצליח לו. גיחכתי לעצמי.
"חכם.." אמרתי לו בצחקוק, והוא החזיק את ידי על השולחן.
"אבל אני החכם שלך…"הוא אמר לי, והסתכלתי על עיניו המושלמות.
"ואני החכמה שלך.." אמרתי, מחייכת אליו בשובבות.
סיימנו את האוכל, והמלצרית פינתה את הצלחת שלי. אתי לקום, אך לואי הושיב אותי בחזרה. "לא סיימנו כאן.." הוא אמר לי, ונשק לי על מצחי. הוא חזר לשבת, והוא החזיק את ידי מעל השולחן, כשהו משחק עם אגודליי.
"בבקשה!" המלצרית החייכנית אמרה לנו, והושיטה את הצלחת עם המכסה מלמעלה.
לואי הוריד את המכסה, וחשף את הקינוחים. שני צלחות, בהלחת הימנית, וופל בלגי :
http://msc.wcdn.co.il/archive/884795-5.jpg
ובשמאלית, תותים עם שוקולד, ובצד היו שיפודים ארוכים:
http://djamitangel.coi.co.il/up/gallery/45546_sk2.jpg
למרות שהייתי מלאה כבר, אכלתי ברעבתנות את הוופל הבלגי ביחד עם לואי.
רציתי לאכול גם את התותים, אבל לואי עצר אותי.
לאחר מכן, כשסיימנו את הוופל הבלגי סוף סוף, הוא קרא להארי, והארי הביא מיני מזרקת שוקולד, ולואי התחיל לשים את התותים בשיפודים, ולטבול בשוקולד. רציתי ישר לעשות גם, אבל הוא עצר אותי שוב.
"היום אני מאכיל אותך.." לואי אמר לי, ומתרכז בתותים ובשוקולד. "כאילו את התינוקת הקטנה שלי."
הוא מתח את ידו לכיווני, וניסינו בלא הצלחה, להכניס את התותים לפי. התלכלכתי באיזור הפה מהשוקולד,והיה ממש מצחיק. לא צחקתי ככה בחיים שלי…
סיימנו את התותים, נפרדנו לשלום מהארי בחיבוקים רכים ואוהבים, ויצאנו מהמסעדה. צלמי פפראצי ראו אותנו יוצאים ביחד בחיוך,מחזיקים ידיים, וישר צילמו את זה ושאלו אותנו שאלות לטלוויזיה.
"אתם ביחד?" שאל אחד העיתונאים, והנהנו.
חלק מהאנשים שלא החזיקה מצלמות, כתבו על דף את כל מה שאמרנו.
נכנסנו למכונית, הפפראצי והכתבים אחרינו, מתעדים את הכניסה למכונית.
הייתי קצת מבואסת כי לא רציתי שזה יגמר כזה מוקדם..
"למה את מבואסת?" לואי שאל אותי כשראה שאני מבואסת, הוא הסתכל עליי לשניה וחזר להתרכז בדרך.
"סתם.." אמרתי לו, והסתכלתי לכיוון רגליי. "פשוט היה כל כך כיף ולא רציתי שייגמר..  " אמרתי לו, והוא צחק.
"נגמר? זה עדיין לא התחיל.." הוא אמר מחייך, והסתכלתי עליו בשמחה, ונתתי לו בערך 5 נשיקות מהירות על הלחי. הוא הסתכל עליי והתקרב כדי לתת לי נשיקה בפי, אך הזזתי אותו אחורה מהחזה שלו, כדי שיסתכל על הדרך, ולא ינשק אותי. מעניין מה עוד הוא מתכנן לי להיום… 