לרקוד – פרק 8 (1D)

הסטודיו הרחב התרוקן לגמרי מהתלמידים האחרים , רק אור נשארה איתי בסטודיו הגדול סוגרת את הדלתות הכפולות כדי שיהיה לנו קצת פרטיות ופחות רעש מציק .
״אני לא יודעת מה לעשות עכשיו, אנדרו פרש!״ אמרתי לחוצה לאור שהלכה מולי מצד לצד , ׳כאילו זה ירגיע אותי עכשיו!׳ , הלחץ שלה, חשבתי בציונות ונסיתי לנשום עמוק לראותיי ולא לתת לפאניקה להשתלט עלי.
בוהה בהשתקפותי שבמראה , מנסה לזהות את ה׳אני החדשה׳ שבמראה ופשוט הולכת לאיבוד עצמי .
״הרי זה רק שבר קטן , את רק צריכה למצוא משהו שיחליף את אנדרו בחזרות ובאימונים ולמופע עצמו אנדרו יחזור!״ ניערה אותי מהמחשבות העמוקות שלי וניסתה לנחם אותי , אבל מצאתי כול כך הרבה פגמים וחסרונות בתוכנית שלה שיכלתי למנות אותם על אצבעותיי ועדיין היה חסר מקום .
״תפסיקי לחשוב בין השורות אביה!״ פקדה עלי אור שככול הנראה ראתה את המבט העמוק המהורהר והחושב שלי שקמטים קטנים ודקים נחרשו בו , מראים שאני חושבת חזק על משהו .
״אני לא חושבת בין השורו..״ התחלתי להגיד אבל רעש מכיוון הדלת קטע אותי ואני ואור סביבנו ביחד את מבטינו אל הדלתות הכפולות שנפתחו לאט .
הוא שוב עמד בפתח לסטודיו הגדול . מסתכל , ראיתי על הפנים שלו שהוא לא יודע מה לומר אבל הקדמתי אותו .
״אנחנו כבר הולכות״ סננתי בארסיות חוזרת להביט בפנייה העדינות ויפות של אור העומדת מולי , מזווית עין ראיתי אותו נכנס גורר אחריו את העגלה של השרת , רציתי לצחוק אבל מנעתי את זה מעצמי והתרכזתי בדבריה של אור .
״תחפשי משהו אחר לאימונים , והכול יהיה בסדר עד שאנדרו יחזור , סמכי עלי״ אמרה אור בזמן שתלתה את תיק האימונים שלה על כתפה וצעדה בקלילות אל עבר הדלתות הכפולות העבות ויצאה מהסטודיו הגדול משאירה אותי לבדי .
הרגשתי את מבטו על גבי אך לא הסתובבתי כדי לאמת זאת פשוט יצאתי מהסטודיו מתמזגת בקהל הגדול של התלמידים העוברים במסדרון בדרכם לשיעור הבא .

*

יצאתי מהבית ספר הפלצני הזה , מביט על התלמידים הנפוחים כול אחד ניראה יותר עשיר מהשני .
ראיתי את נייל והארי בחנייה האפורה שמצד בית הספר הענקי והמפואר , מהצד של המבנה הגדול איפה ששברנו את החלון ופרצנו פנימה .
הארי נשען על האופנוע הלבן הכבד עם העיטורים הכחולים-אדומים שלו , הקסדה מחובקת בידיו והחיוך המפורסם שלו על פניו החושף גומה קטנה וחמודה .
נייל נשען על מכסה המנוע של הבא.אמ.וו הכסופה והראוותנית שלו .
״טוב לראות אתכם , אם אני יראה עוד מהפלוצים הנפוחים שלומדים בבית הספר הזה אני ישתגע״ אמרתי מחבק את נייל והארי חיבוק גברי ומתנתק מהם במהירות .
״באנו לבקר אותך בהפסקה שלך״ צחק הארי בחיוך מתגרה כרגיל , נייל צחק מעביר יד בשיערו המחומצן הבהיר והבלונדיני , זה הרגל שלו לעשות את זה כול כמה שניות להעביר יד בשיערו הבהיר .
״אל תתחיל איתי הארולד , אתה יודע שאני ינצח אותך״ אמרתי להארי כשחיוך על פניי , הילד הזה פשוט דורש לפרק אותו במכות .
חייכתי סופג מהארי מבט מחויך ומתגרה, עיניו הכחולות ירוקות מסתכלות לעברי .
״די די ילדים , תפסיקו להתחרות על כול דבר״ אמר נייל מעביר שוב יד בשיערו הבלונדיני הבהיר והמחומצן, הרגל תמיד נשאר הרגל .
״גם אותך אני ינצח נייל״ אמרתי לו בחיוך מתגרה שומע את הארי צוחק על נייל ועושה קולות של -׳אווו׳ .
הוא חייך לעברי , ״נראה אותך״ אמר נייל לוקח תנופה לאחור קופץ , מניח שתי ידיים על הכתפיים שלי מעיף באוויר את רגליו בקו ישר מעלי ונוחת על הרצפה האפורה בסלטה אחורית .
הורדתי את ג׳קט המותגים שלי וזורק על מכסה המנוע הכסוף של הבא.אמ.וו היקרה כול כך , נשאר בגופיית סבא לבנה בלבד החושף את הידיים השריריות והמקועקעות שלי .
״חמוד.״ חייכתי אל נייל , לוקח תנופה קופץ ומייצב את עצמי על יד אחת , מתחיל לרקוד ברייקדאנס לצלילי השיר של – 2Chaniz & Wiz Khalifa – we own it – (ממולץ לשמוע עם השיר תחפשו ביוטיוב) מתנגנים בקול מרכב הספורט של נייל .
לקחתי תנופה קופץ על מכסה המנוע ועושה סלטה באוויר נוחת על הרצפה שחיוך דבוק לפניי .
״חמוד.״ נייל עונה לי בדיוק כמו שאמרתי לו לפני רגע , ״זוזו הצידה ואני יראה לכם איך עושים את זה״ אמר הארי צוחק ואני ונייל פנינו לו את הרחבה הקטנה שיצרנו, הוא התחיל לרקוד לצלילי השיר מדוייק ויפה מסיים בעמידת ידיים יציבה וקופץ חזרה על רגליו .
״אז זאין איך כולם פה רוקדים?״ שאל הארי מתעניין ששוב עומד על רגליו .
התחלתי לחכות אותם רוקדים בלט ומיד אחר כך מתחיל לרקוד ברייקדאנס .
נייל נכנס שוב לרחבה על פניו חיוך משועשע ושיערו הבלונדיני זז לצדדים כשהוא מתחיל לרקוד , חלון ארוך של בניין בית הספר לאומניות משך את תשומת לבי לפתע .
שיער שחור פחם כמו הלילה , עניים שהצלחתי לזהות את צבען החודר עוד מרחוק , ׳זאת היא׳ חשבתי לעצמי , לא זכרתי את שמה , ואני זוכר שהמלצרית מסטארבקס אמרה אותו כשהייתי שמה , אבל בהחלט ידעתי מי זאת .
היא קלטה את מבטי מרחוק נח עליה ומיהרה להסתלק מטווח הראייה מהחלון הארוך והשקוף .
״זאין , תורך ״ שמעתי את קולו של הארי באוזני נוגע בכתף שלי ומעיר אותי באחת מהטראנס העמוק ששקעתי בו .
חייכתי מנסה להסתיר את המבט הטרוד שלי , וברצינות אין לי מושג בשיט למה הפכתי לטרוד בין רגע קצר .
נכנסתי לרחבה הקטנה שיצרנו רוקד לצלילי השיר ברייקדאנס בצורה הכי טובה שיכולתי .