לרקוד – פרק 65 (1D)

נועם/ליאם

נאבקתי עם הריצ׳רץ׳ שבגבי על מנת להסיר את השמלה הצמודה והוורודה שלגופי הדק, השעה כמעט חצות ורוח קפואה נושבת מן החלון, הקיץ מתקרב אבל עדיין לא ניראה באופק הרחוק.
אני שומעת את חריקת הדלת נפתחת מאחוריי, ובמהרה ידיים חמות ושריריות פותחות בשבילי את הרוכסן הכסוף והארוך שלאורך גבי, השמלה נופלת מעל גופי על הרצפה לצד העקבים שהורדתי מלפני מספר דקות מעל רגליי, אני נשארת אך ורק בסט חזייה ותחתון מתחרה בצבע שמנת עדין, המחמיאים כול כך לגופי הרזה והשחום.
״במה זכיתי?, שקיבלתי אותך בתור הפרס הכי גדול שקיים?״ ליאם משתמש בקיטשיות דביקה, ואני אוהבת את זה, למעשה, אני אוהבת אותו.
קשה היה לי לסלוח לו אחרי כול מה שקרה, אבל גם בקשרי זוגיות יש מהמורות, וגם אנחנו אחרי שמונה שנים שציינו אמש עלינו על מהמורה, מהמורה בשם אלכסנדרה.
אבל עברנו את המהמורה הזאת, המשכנו בדרך שלנו הלאה, ואני לא מתחרטת על כך, אני שלמה עם ההחלטה שלי לסלוח לו.
״זכית בדבר הזה שקוראים לו אהבה״ אני עונה בחיוך רחב לאחר כמה דקות של שקט בהם טבעתי במחשבות, השחלתי על גופי במהירות פיג׳מה קצרה למרות הקור של ניו יורק שלאט לאט נסוג עם הזמן, ועם הקיץ מתקרב.
אומנם קר נורא, אבל היו לילות קרים יותר החורף הקשה הזה.
״בואי הנה״ הוא אומר בחייך קטן המבצבץ על פניו ומושך אותי אל תוך חיקו החם, משאיל לי קצת מחום גופו ועוטף אותי בזרועותיו כמו שמיכה.
״אני אוהב אותך״ הוא אומר כשהוא מביט היישר אל תוך עיניי, מביט היישר של הנשמה שלי הנצבת למולו, אני מחייכת, אני לא יכולה לעצור את החיוך שהתפרש על הפנים שלי, חיוך יפה החושף טור שיניים לבנות וישרות.

*

אני רוכן מטה עד שפתיי נצמדות לשלה המתוחות לחיוך, היא לאט לאט מרפה, נותנת לי לעשות בפיה כרצוני, ומרגע לרגע אני מעמיק את הנשיקה המתוקה.
שפתייה מלטפות את שפתיי, חמות, עדינות וממכרות.
עם כול נשיקה ונשיקה אני מתאהב בה יותר ויותר, אני מתנתק לאט ובסבל משפתיה העבות והוורודות, רוכן את פניי מטה יותר והצידה, מנשק את צווארה החם.
אנחת תענוג נפלטת מבעד לשפתייה, זה גורם לחיוך אוטומתי לעלות על פניי, להמשיך לנשק בלהט את צווארה.
אני מרגיש את הידיים הדקות שלה מתחילות לפתוח את כפתורי החולצה המכופתרת והכחולה כהה שלבשתי לגופי, אני ממהר לעזור ולמשוך את החולצה מעל פלג גופי העליון.
אני מושך את גופיית הפיג׳מה הדקה והמנומרת מעל גופה, משאיר אותה עם סט התחרה שראיתי קודם לכן על גופה החטוב והשזוף, אני מניח יד אחת על הירך שלה מאחורה ובמהרה אני מרים אותה אל בין ידיי, רגלייה עוטפות את מותניי, ואני תומכת בה בגבה כדי שהיא לא תיפול.
אני מסתובב אל עבר המיטה הגדולה והזוגית, משליך אותה בעדינות על המזרון העטוף במצעים ושמיכה בהירים כמו סט התחתון והחזייה שלה.
אני ממהר לעלות מעליה ולרכון מעל גופה הרזה המושך והמגרה כול כך, אני נשען על יד אחת כדי לא להפיל עליה את הכובד שלי, רוכן חזרה אל פנייה וחוזר לנשקה על שפתייה העבות והממכרות.
ריח הבושם שלה מתערבב באפי יחד עם הריח הנעים משיערה הארוך והחום בהיר.
ידיי מחפשות אחר סוגר החזייה, אני פותח את סוגר החזייה במהירות ומשליך אותה לפינת החדר.