לרקוד – פרק 59 (1D)

שובל/הארי

עמדתי מול המראה בחדר שלי, מיישרת את החצאית השחורה המלאה בפייטים על הרגליים שלי, חולצת שיפון בהירה עיטרה את החלק העליון של גופי.
שיערי השטני בלונדיני נח בקבוקים על גבי, ופניי מאופרת בצורה עדינה.
לא הפסקתי לבחון את המראה שלי מכול הכיוונים, ועדיין לא הייתי שלמה עם איך שאני נראת.
״תפסיקי שובל, את נראת מדהים!״ שמעתי את קולו של דין מעל המיטה שלי שם בילה במשך השעה האחרונה עוזר לי להתארגן לדייט עם הארי.
״אם הוא לא יאהב את הבגדים?״ שאלתי אותו חוזרת להביט לבואתי במראה ולהמשיך לבחון אותה מכול עבר ולמצוא פגמים.
״הוא יאהב, אין סיבה שלא לאהוב בחורה יפה כמוך״ הוא אמר לי בחיוך, הבטתי עליו מבעד המראה מאחורי, הוא קם מהמיטה נשק לראשי ויצא מהחדר בצעדים איטיים.
החזרתי את תשומת ליבי אל דמותי במראה, משלימה לבסוף עם המראה שלי ויוצאת מהחדר שקול נקישות העקבים המדהדים בדירה השקטה, דלת חדרו של דין סגורה הוא בטח הלך לנוח או לישון.
יצאתי מהבית, נועלת אחרי את הדלת העץ הכהה.

עמדתי מחוץ דלת הדירה הבהירה של הארי, הלב שלי דופק בשיגעון כאילו זאת הפעם הראשונה שאנחנו נפגשים, ולמעשה אנחנו ביחד כבר שלושה חודשים, אבל כול פעם שאני מביטה בו אני מרגישה כאילו אנחנו נפגשים כול הזמן מחדש ומתאהבים כול פעם מחדש.
אני לבסוף מאגרפת את ידי ומניחה על הדלת דופקת כמה דפיקות קצרות ולוקחת נשימה עמוקה לראותיי.
הדלת נפתחת, ובפתח עומד הארי בלבוש יפה שבדרך כלל לא אופייני לו, מכנס ג׳ינס שחור אופנתי וחלק, חולצה ארוכה מכופתרת בצבע תכלת-ירקרק בהיר מו העניים המדהימות כול כך שלו.
״וואו״ זאת המילה היחידה שיוצאת מהפה שלו כשמבטו נתקע על הגוף שלי, לחיי הסמיקו וליבי דפק בעוצמה אדירה יותר ממקודם.
״אהבת?״ שאלתי בשובבות עושה סיבוב סביב עצמי כדי להראות לו את לבושי, חיוכו החושך גומות חן עמוקות וכובשות, ״את פשוט יפייפיה!״ הוא אומר בחיוך גורם לי להיות נבוכה יותר מרגע לרגע, הוא משך אותי לחיקו מדביק לי נשיקה ארוכה לשפתיים ומכניס אותנו אל הדירה וסוגר אחריו את הדלת.

*

ריחות הבישול ישר עטפו אותי שנכנסנו אל הדירה, מזל שאביה בישלה עבורי, סידרה את הכול, כולל את הבגדים שלי, אחרת הייתי בטח לובש טרנינג פשוט.
לא יכולתי להתיק את עייני משובל, היופי שלה זהר בחדר, מאיר את החשכה השוררת המוארת על ידי שני נרות על שולחן זוגי לשניים.
״גברתי״ אמרתי כמו ג׳נטלמן מוריד מעליה את הג׳קט שעל כתפייה, מניח אותו על דופן הספה ומתקרב לעברה, במרכז הרחבה בין הסלון למטבח שולחן מרובע ערוך לשניים ועליו אוכל כול כך מגרה.
אחזתי בזרועה מוביל אותה אל השולחן, ממשיך בתדמית הג׳נטלמן ומוזיז עבורה את הכיסא כדי שתשב.
״אז לפני שאוכלים רציתי לספר לך משהו חשוב״ אמרתי לה, מעלה על פניי את החיוך הכי כובש שיכולתי להעלות באותו הרגע.
״חשבתי על זה רבות, התייעצתי גם עם זאין והגעתי להחלטה״ אמרתי בחיוך קטן דוחף את ידי אל הכיס בחיפוש אחרי ההפתעה שקניתי לשובל.
היא התרגשה ראו את זה על הפנים היפות כול כך שלה, ״אני מתגייס לצבא״ הפלתי עליה את הפצצה בלי שום הכנה לפני ומיד אחר כך בחי היסוס אני שולף את הקופסא המרובעת והשחורה מכיסי, כורע ברך למולה, ״אבל לפני זה אני רוצה להתחתן איתך, שובל התנשאי לי?״ אמרתי בחיוך קל מרים את מבטי אל פניה של שובל לראות את הבעתה.
הם היו ההפך הגמור משמחות.