לרקוד – פרק 37 (1D)

שמעתי את הלחיצה השקטה על דוושת הבלמים והרכב עצר ליד הבניין בו הדירה המשותפת שלי עם אור , ״נתראה מחר״ מלמלתי אליו בשקט בחצי חיוך קטן ויצאתי מהרכב האדום היוקרתי , הוא מיהר אחרי לצאת מהרכב והשיג אותי לפני שהספקתי להיכנס מבעד לפתח הבניין אל המבואה הראשית.
״לא ככה נפרדים לשלום״ חייך אלי בהתגרות, זה אף פעם לא נמאס לו , הוא תמיד מתגרה . אופי זה אופי .
״זאין אני עייפה. לילה טוב״ חייכתי אליו , נושקת קלות ללחי השזופה שלו , אבל הוא לא נשאר אדיש כלל, ידיו השריריות חופנות את פניי והוא מצמיד את שפתיו החמות לשלי ומכניס אותי לתוך נשיקה נעימה .
ידיי נכרכו סביב צווארו ואצבעותיי נקשרו בשיערו השחור כמו פחם הדומה כול כך לשלי .
התנתקנו לאט לאט , התנעתי על כול רגע ורגע שהוא מתרחק בעוד סנטימטר ועוד סנטימטר מפניי , שפתיי . ״לילה טוב״ אמרתי לו בחצי חיוך עוקפת אותו ונכנסת אל תוך הבניין השקט .
עליתי במדרגות האפורות , עוברת את הקומה הראשונה , עוברת את השנייה ולבסוף מגיעה אל הקומה השלישית ניגשת אל דלת הבית עליו יש שלט שכתוב – ׳אביה ואור׳ בכתב היד היפה והעדין של אור .
הורדתי את הידית מטה לאט , לא ידעתי מה להרגיש באותו רגע , למה לצפות באותה השניה הקצרה .
הדלת נעולה .
אור ככול הנראה הלכה אל נייל אחרי מה שקרה במסעדה היוקרתית , זה עדיין לא עזב אותי , לא יצא מהמחשבות שלי . לא הפסקתי לחשוב על כמה שזה מעשה מטומטם וחסר אחריות , על כך שאור בסך הכול בת 19 ונייל 21 , הם עדיין צעירים מידי , הם לא בנויים להיות הורים.
הם מכירים רק חודש , הם בקושי הספיקו להכיר אחד את השניה לעמוק , וכבר אור נכנסה להריון ממנו .
הוצאתי את המפתח הכסוף מתוך תיק הערב שאחזתי בידי , ופתחתי את מנעול הדירה , נכנסת בצעדים שקטים אל הדירה הריקה והקרה . שקט שורר מכול עבר בבית ועוטף אותי מכול פינה .
סגרתי את דלת העץ הכהה אחרי , נועלת כול מנעול אפשרי שיש בו .
נקישות העקבים שלי רעמו בקול עם כול צעד וצעד שעשיתי לכיוון חדר השינה הקטן שלי , מבטי לא פספס את דלת חדרה הפתוחה של אור , רציתי שהיא תיהיה פה בזה הרגע , כדי לדבר איתה .
נכנסתי אל חדרי , וממהרת להסיר מעלי את העקבים השחורים והגבוהים , ואת השמלה השחורה והסקסית שלבשתי לגופי שהדגישה כול קימור וקימור בי .
בעזרת מגבון לח הסרתי את האיפור שכיסה את פניי , את שכבת המייקאפ הדקה , את האיילנר השחור העדין , ואת המסקרה שהאריכה את ריסים יותר מאורכם הארוך גם ככה .
לבשתי מהר לגופי פיג׳מה ארוכה שתגן עלי מהקור המוזר שהשתלט על נוי-יורק .
זחלתי אל בין מצעי המיטה החמים , תופסת את הפלאפון ביד ומקלידה הודעה לאור .
-אנחנו חייבות לדבר.- אני תוהה אם לשלוח לה את ההודעה , אם ללחוץ על מקש ׳שלח׳ ולשלוח לה את ההודעה הזאת.
לחצתי על המקש במהירות לפני שאני אתחרט וסגרתי את הפלאפון , מניחה אותו על שידת הלילה שלי ומתהפכת במיטה.
׳הערב הזה היה אסון׳ חשבתי לעצמי בזמן ששקעתי לשינה רדופה חלומות שתקטע בבוקר על ידי השעון המעורר.

*

נסעתי לכיוון הבניין בו אני גר , בדירה יחד עם אימי האהובה , לחצתי על הבלמים בעדינות כשחניתי את הרכב בחניית הבניין השמורה לדיירים בלבד ויצאתי ממנו , נועל אותו בעזרת השלט האוטומטי שבצרור המפתחות הכסוף שבידיי .
נכנסתי לתוך הבניין השקט , הבית שלי בקומה השנייה , טיפסתי ועליתי במדרגות הארוכות , מדרגה אחר מדרגה אל עבר הקומה השנייה .
נכנס לתוך הדירה בעזרת המפתח שלי וסוגר אחרי את דלת העץ הכהה .
״אמא?״ קראתי לחלל הדירה , השעה עוד מוקדמת היא כנראה עדיין לא הלכה לישון.
״במטבח״ אני שומע את קולה העדין מהדהד בחלל הבית השקט . בצעדים ספורים הגעתי אל המטבח ונשענתי על הקיר בכניסה , היא ישבה ליד השולחן וקראה את החשבונות הרבים שעליה לשלם, כבר הרבה זמן שלא השגתי כסף משלי , אני כסר לא גונב רכבים , אני לא מתעסק יותר עם רמירז , או משחק כדורסל הימורים , כול ההוצאות נפלו על אימי .
״איך הייתה ארוחת הערב?״ שאלה אותי כשהיא מניחה בצד את משקפי הקריאה שלה יחד עם כול החשבונות הרבים שמצטברים על השולחן .
״אני ינסה להשיג כסף איך שהוא , אני יחפש עבודה״ מלמלתי אליה , לא יכולתי לראות את הפנים שלה עוד , היא שבורה פיזית ונפשית מכול העבודה הקשה והמפרכת .
״זאין אתה לא צריך…״ היא התחילה לומר אבל קטעתי אותה עם תשובה לשאלה שלה .
״היה בסדר , עד שנייל ונחברה שלו הודיעו שהיא בהריון . היה פשוט מעולה״ אמרתי בציניות גמורה נאנח בקול רם מול אימי היפה .
״הריון?״ אמרה מופתעת מביטה עלי בעניים פעורות , ״אל תסתכלי עלי , אני לא יודע אם הם השתמשו בקונדום״ אמרתי במשיכת כתפיים והבעה זועמת על פנייה .
״שמור על השפה שלך בחור צעיר״ אמרה לי בעצבים וצחקוק קטן הסותר את דבריה , הנהנתי אליה ונתתי נשיקה קלה לראשה .
״לילה טוב אמא״ אמרתי לה בחצי חיוך והיא רק צחקה , ״לילה טוב בני״ מלמלה מאחורי כשנכנסתי לפנים הדירה אל חדרי.
התיישבתי על המיטה הזוגית הגדולה וחשבתי על כול היום שעבר , על היום המדהים שבילנו אצל אור ואביה , ועד הרגע המפתיע במסעדה , ועד הרגע הנוראי שאני לא יכול להביט על המבט הקשה שעל פניה של אימי .
מחר אני יחפש עבודה כול שהיא , אני חייב להשיג כסף מאיפה שהוא , אני לא יכול לתת שכול ההוצאות יפלו על אמא שלי .
זה יותר מידי , אפילו עבור הנפש החזקה שלה שלא מתכוונת לוותר .