לרקוד – פרק 19 (1D)
הגענו למסיבה גדולה , מפוצצת באנשים באיזה בניין אפור גדול שכול הנראה לעיניי נטוש , לא מצאתי את עצמי שמה כול הבחורות היו ניראות בדיוק כמו זונות, וזאין נעלם איפה שהוא מה שהשאיר אותי לבדי בין כול ההמון הזר הזה .
התקדמתי אל עבר הבר הגדול , מתיישבת על אחד הכיסאות הפנויים ומביטה מסביבי מבולבלת, אור הולכת לשלם על זה שהשאירה אותי לבד עם זאין – שעכשיו הוא השאיר אותי לבד .
״מה אני יכול להביא לבחורה כול כך יפה כמוך?״ ניגש אלי הברמן , הוא לבש מכנס טרנינג וגופיית סבא שהדגישה את גופו השרירי וידיו המלאות קעקועים .
״מים״ חייכתי אליו חצי חיוך ומחפשת במבטי את זאין כדי שאוכל לבקש ממנו שיחזיר אותי לביתי , גם אם זה לחכות לאור מחוץ לדלת שעות על גבי שעות כול הלילה , עדיף מאשר להיות במקום הזה ולו עוד רגע קל .
״מים?״ צחק הברמן שהוא מילא לי כוס זכוכית גבוה מלאה במים קרים וצלולים עם קוביות קרח .
״טוב אני לא כמו הזונות שנמצאות פה״ מלמלתי אליו בחצי חיוך מזויף לוגמת מהמים הקרים שהגיש לי .
״תאמיני לי אני עובד פה כבר שנים , ועד היום לא ראיתי בחורה כול כך יפה וטובה, מה את עושה במקום כזה?״ שאל אותי מבולבל קשה היה להתעלם מהנימה המפלרטטת שלו ובעיניו הכחולות הבהירות והבוחנות שלא הפסיקו לסרוק אותי בכול שנייה שעוברת .
״סיפור ארוך״ אמרתי לברמן המפלרטט , לא יודעת אפילו איך לתאר את כול הסיטואציה המוזרה הזאת שנקלעתי אליה ללא רצוני .
״לא קלטתי את השם שלך״ אמר לאחר רגע עם חיוך מפלרטט על פניו השזופות , הוא נשען על הבר מהצד השני , המוזיקה מתנגנת בקול רם ברחבי הבניין הגדול .
מסיבה לא חוקית . שהמשטרה עוד לא פיזרה , או מפחדת לפזר.
״כי לא אמרתי אותו״ אמרתי לו בהתגרות חיוך קטן עולה על שפתיי והוא מתחיל לצחוק , ״טום״ הציג את שמו בחיוך קטן.
״אביה״ עניתי בתגובה מלווה בחיוך וכמו שהוא עלה במהירות כך גם ירד במהירות, ״אז אביה , רוצה לשתות משהו אחר חוץ ממים?״ שאל אותי בנימה מפלרטטת ושובבה.
״לא תודה״ חייכתי קלות , אנשים אחרים קראו לו והוא הלך למזוג משקאות נוספים לאחרים , עושה תרגילים עם בקבוקי האלכוהול מביט מדי פעם לעברי מחייך בשובבות וקורץ .
חזרתי להביט אל הרחבה הגדולה בחיפוש אחרי זאין שיחזיר אותי הביתה , ״היי בייב״ שמעתי קול באוזניי ויד נחה על כתפי , גבר מפותח משרירים נעמד לידי , הוא ניראה די גדול עוקף את גיל ה35 +
״פעם ראשונה שאת מגיעה למסיבות שלי?״ שאל אותי בחיוך … מאפיונרי? , קולו גברי עמוק עם מבט קל שבקושי שומעים , המסיבות שלו ? המקום הזה כנראה שייך לו .
״היי רמירז היא איתי״ שמעתי קול מוכר ואז זאין נעמד לצידי מניח יד אחת וכורך אותה סביב כתפי , רציתי להעיף את היד שלו ממני בבעיטה שתפרק אותו, אבל באיזה שהיא בחינה פחדתי כול כך מהגבר העומד מולי .
״למה לא אמרת שאת עם זאין מאליק מותק , כול החברים של זאין מתקבלים פה בברכה ״ אמר הגבר המפותח ששמו התגלה כרמירז .
״טום תביא לבחורה היפה לשתות משהו״ צעק אל הברמן , שמיהר למזוג לי לכוס זכוכית וודקה למרות שלא רציתי בכך .
זאין הצמיד אותי לגופו כמגן , כאילו מראה עלי בעלות שאף אחד לא יתקרב אלי , זה עצבן אותי גם כול כך באיזה שהיא בחינה .
״אל תתערבבי עם הבחור הזה יותר מידי, הוא צרה אחת צרורה!״ צחק רמירז גורם לצחוק מאולץ לצאת מהפה של זאין , וטום הברמן מוסיף על הקטע וצוחק גם.
״בזה אין ספק״ אמרתי בהתגרות מתנתקת קצת ממנו, ושותה בשוט אחד את כול הוודקה שבכוס הזכוכית הקטנה .
״תהנו לכם , אני הולך להשיג כמה בחורות״ אמר רמירז עם החיוך המאפיונרי שלו על הפנים השזופות , ״לא שזה בעיה בשבילך להשיג״ צחק זאין , רמירז טפח על כתפו של זאין ונעלם בקהל הגדול שמילא את כול הרחבה הגדולה של הבניין הזה .
זאין ישר התנתק ממני כאילו והייתי מצורעת , ״אני משאיר אותך לחמש דקות לבד וכבר את מסתבכת?״ שאל אותי בקול מאשים וקר כמו קוביות הקרח שבמשקה האלכוהולי שלי .
״זאין עזוב את הילדה היא לא מכירה כאן את העניינים״ טום הברמן ניסה להגן עלי, קמתי ממקומי בלי לומר דבר לאף אחד מהם , זה הרתיח אותי כול כך , הוא גם לקח אותי למקום שלא רציתי וגם יש לו תלונות כלפי , וכלפי מה שאני עושה ולא עושה .
התחלתי ללכת לכיוון היציאה הרחוקה ממני , נעלמת בין הקהל הגדול של האנשים .
*
היא נעלמה בין הקהל הגדול של האנשים, ״לא יפה זאין״ אמר לי טום הברמן כהוא מנגב כוסות נקיות בעזרת סמרטוט כחול בהיר.
״סתום את הפה״ נאנחתי ומיהרתי אחריה לפני שהיא תסתבך בעוד צרות במקום הזה , טעיתי שהבאתי אותה לפה היא לא קשורה למקום הזה , או לאזור הזה .
יצאתי מהבניין , שון וראיין התאומים המפחדים שהפכו עכשיו לסלקטורים,״עוזב את המסיבה כול כך מוקדם?״ שאל ראיין מחייך לעברי התעלמתי ממנו ממהר את קצב הליכתי כדי למצוא את אביה לפני שהיא תסתבך באיזה שהיא צרה נוספת .
התחלתי ללכת לאורך הרחוב מתבלבל עם עצמי לאיזה כיוון לפנות , ימינה או שמאלה .
שמעתי קולות מדברים בקול רם , בניהם קול נשי וצחוק שיכור , מיהרתי לרוץ לעבר הקולות רואה את אביה ולידה שני גברים גדולים .
״קדימה מותק״ קראו לעברה עם חיוכים סוטים , ידעתי בדיוק לאן זה יכול להוביל , הם רק רוצים להשכיב אותה ולזרוק אותה כאילו הייתה בובה , בשביל זה באים לפה כול הגברים שכאן , להשכיב את הבחורות שמגיעות למסיבות של רמירז .
התקרבתי לעברה ונעמד בניהם כמו מגן , ״יש פה איזה שהיא בעיה?״ שאלתי את שני הגברים שמולי במבט קר ורגוע ,למרות שבתוכי הייתי עצבני כול כך שרציתי לשבור להם את המפרקת , לא שזה בעיה עבורי .
אם הם רק ינסו לתקוף אני גובר עליהם תוך שניה בודדה , הם חזקים כן, אבל אני חזק הרבה יותר משניהם ביחד .
״שום דבר , רק מדברים עם הבחורה היפיפה שכאן , לא משהו שקשור אלייך״ אמר אחד מהם בקול לגלגני , צלקת גדולה חצתה את עינו הימנית ואפעפו שמוט בצורה מכוערת , הם לא התכוונו לוותר על אביה .
״בייבי״ שמעתי את קולה , קולה הרך של אביה והרגשתי זוג ידיים רזות מחבקות אותי מהמותניים , ״אני כול כך שמחה שבאת״ אמרה ונצמדה לגופי כמה שיותר צמוד וקרוב .
״בייבי?״ מלמלתי בשקט לעצמי המום לגמריי שכך פנתה אלי הרגע , חשבתי שהפעם היחידה שהיא תפנה אלי מרצונה זה יהיה ׳בן-זונה , לא בייבי׳ חשבתי לעצמי .
הגברים הביטו אחד בשני לרגע קל ואז לכיווננו , ״לא ידענו שהיא תפוסה״ אמר אחד מהם ושניהם הסתובבו והלכו בלי להוסיף דבר בעניין , ברגע שנעלמו מהעין אביה התנתקה ממני בשנייה .
״לאן הבאת אותי?!״ צעקה עלי בעצבנות מרימה את ידה ומעיפה לי סטירה כול כך חזקה על הלחי .
זה העלה לי את כול הפיוזים תפסתי במותנה והדבקתי אותה בחוזקה כנגד קיר אחד הבניינים הנטושים שמסביבנו .
״תעזי עוד פעם אחת להחטיף לי סטירה..״ התחלתי לומר ועצרתי , עצרתי המום כול כך לראות דמעה בוגדנית זולגת על גבי לחייה הסמוקות והשזופות , פיה פשוק ופניה משקיפות פחד צרוף , פחד ממני .
זה שרט אותי באיזה שהיא צורה מזוכיסטית וגרם לי לאי שקט לערר אותי מבפנים , ״אני מצטער״ מלמלתי משחרר את אחיזתי ההדוקה והקשה בה , ידעתי שהערב הזה הולך להיות אסון מהרגע שראיתי אותה , ואני הרסתי אותו עוד יותר כרגע.
״תקח אותי מכאן״ מלמלה וחצתה את הכביש לכיוון הפרארי האדומה שלי החונה מהעבר השני של הכביש השחור .
חציתי את הכביש אחריה ופותח את הרכב בשלט האוטומטי שבכיס הג׳ינס השחור שלי , היא נכנסה למושב הקדמי ליד הנהג ואני נכנסתי למושב העור של הנהג מאחרי ההגה .
ריח העור החדש נישא באפי , התנעתי את הרכב והתחלתי לנסוע ברחובות , לא משנה לאן רק להתרחק מפה .
״לאן את רוצה ללכת?״ פציתי את קולי בכיחכוך קל , גורם לנימה שלי להפוך לשקטה יותר ועדינה , מנסה שלא להפחיד אותה כמו שעשיתי ממקודם .
היא לא ענתה לי , אז פשוט נסעתי לכיוון הבית שלי במרחק כמה *בלוקים מפה, שתחכה שמה עד שאור תחזור מהדייט שלה עם נייל .
תגובות (6)
אעאעאעאעאעאאעאעאעאעאאעאעאע מושלםםםםםםםםם
אני לגמרי מכורה לכתיבה שלךךךךךךך
את פשוט כותבת מדהים!!!
פליזוש המשך זה לגמרי מושלם !!!!
לאב יוווו
תמשיכייייי
יא מושלם אני מתה על הסיפור הזהההההההההה
אביה אני חושבת שמאז שנכנסת לאתר הכתיבה שלך כלכך השתפרה!
אני ממש נהנת לקרוא את הסיפור הזה,הוא גם מסקרן וגם הכתיבה שלו ממש טובה.
ואני אדם שלא נוהג להגיב על סיפורים באתר הזה, אבל אני ממש אוהבת להגיב על שלך!
תמשיכי :)
חחח מחכה לאקשן!
זאיין ואביה יהיו כול כך חמודים ביחד….
יייאאאווווו איזה אקשן כבר חשבתי שהיא שיכורה שהיא אמרה לו בייבי..
לא יודעת למה הייתי בטוחה שהם יתנשקו..לפני שקראתי אחר כך
בכל זאתת מוששלםםם תמשייככיי!! ♥♥♥♥♥♥♥
תמשיכיייייייי אניאעאאעעאעאעאעע !!!!!!