לרקוד – פרק 14 (1D)

הנסיעה שקטה מאוד , אף אחד מאיתנו לא פצה את פיט ודיבר , רק קולות הנחירה של הארי השיכור והשפוך על המושבים האחוריים נשמעו ברקע הדומם והשקט כול כך .
הוא פתח לחצי את החלון שלו , והדליק שוב סיגרייה , העשן הסתלסל מפיו אל מחוץ לחלון של הרכב האדום הנוסע , אני לא מאמינה שאור לקחה את הרכב שלי והשאירה אותי לנסוע איתו .
בהיתי בנוף המטושטש והכהה מבעד לחלון , בקושי יש רכבים בכבישים השחורים והארוכים , כוכבים מילאו את השמיים הכהים , השעה קרובה לארבע לפנות בוקר .
ומחר אני צריכה לקום עוד לבית הספר , ללימודים , חזרות , ואז משמרת בבית-הקפה .
יום עמוס מחכה לי מחר ואני עדיין ערה , בטוח אני ירדם באחד מהשיעורים מרוב העייפות .
ריח הסיגריה הגיע לאפי , ופתחתי את החלון השקוף לחצי כדי לתת לריח המסריח לצאת ושלא ידבק בי ובבגדי .
הוא זרק את בדל הסיגריה מהחלון , והשאיר את החלונות פתוחים עוד קצת כדי שהרוח הנושבת תעיף יחד איתה את הריח הרע ואז סגר אותם אוטומטית מכפתור ליד המושב שלו .
שוב שקט שורר השתלט בנינו , רק הנחירות של הארי נשמעו בקול וכמה מלמולים שגרמו לחיוך קטן לעלות על שפתיי .
״אכפת לך אם נשים את הארי קודם בבית שלו? , אחותו משגעת אותי בטלפונים״ שמעתי אותו מגחכך בגרונו כדי לשבור את השקט ואז מדבר בנימה שקטה .
״בסדר״ עניתי בקצרה ובקול אטום ושקט, שוב השקט המביך השתלט עלינו ולא דיברנו עוד .
עצרנו ליד בניין אפור ודי גדול , כנראה שכאן הארי גר , בכניסה לבניין עמדה בחורה בעלת שיער חום בהיר גלי וארוך, היא ראתה את הרכב עוצר ומיד התקדמה לכיווננו , הסקתי שזאת אחות של הארי בגלל שהיא הייתה כול כך דומה לו בהכול .
זאין יצא מהרכב והוציא את הארי השפוך והשיכור כול כך מהמושבים האחוריים , אחותו אמרה משהו אבל לא הצלחתי להבין מה היא אומרת בגלל הרכב הסגור שהקיף אותי מכול עבר .
הם גררו את הארי בכוח לכיוון הבניין , בנתיים חיכיתי לזאין שיחזור ושיקח אותי כבר לדירה שלי ושל אור , אין דבר שאני רוצה עכשיו יותר מלהיכנס למיטה הנוחה שלי .
שמעתי רטט של פלאפון , הבטתי מסביבי רואה את הפלאפון של זאין על הרצפה ליד הברקסים וההילוכים , הרמתי את הפלאפון והנחתי אותו על המושב הנהג.
-אמא- כתוב על המסך ותמונה של זאין עם בחורה יפיפה ומבוגרת בעלת שיער שחור פחם בדיוק כמו שלו , עיינים חומות ירוקות מבריקות בדיוק כמו שלו , ואותם תווי פנים חודרים , הם ניראו כול כך דומים , זאין בבחורה .
הפלאפון הפסיק לרטוט והשיחה התנתקה, המסך הואר וראיתי שהיו ממנה שלוש שיחות שלא נענו , ושלושה הודעות שאין לי מושג ממי , אבל תמונת המסך שלו בלטה , תמונה שלו של הארי ונייל אחד ליד השני מחייכים חיוך יפה , הם ניראים החברים הכי טובים .
שמעתי קליק קטן שגרם ללבי לקפוץ ולהסיט מהר את מבטי הנעוץ בפלאפון של זאין .
הדלת נפתחה וזאין הרים את הפלאפון שלו מהמושב והתיישב במושב הנהג מיד אחר כך , מתניע שוב את הרכב ולוחץ על הגז במהירות .
הוא הסתכל על הפלאפון שלו ועשה משהו בזמן שהעביר את מבטו מהפלאפון לכביש , מהפלאפון לכביש ואז לבסוף הצמיד את הפלאפון לאוזנו .
הרגשתי טיפה באי נוחות כשהתחלתי לשמוע את השיחה שלו עם אמא שלו .

*

-״התקשרת אלי?״ שאלתי את אימי , מודע היטב לכך שאביה שומעת את השיחה ברורה בגלל השקט .
-״כן , כבר שלושה פעמיים למה אתה לא עונה?״ שאלה ונימה דואגת הבליחה לקולה הנשי .
-״הארי שיכור אז עזרתי לו לעלות אל הבית״ אמרתי לה , מודע לכך שאביה גם שומעת את הצד של אמא שלי בשיחה בגלל השקט ברכב .
-״טוב בני , תבוא מהר לבית כבר מאוחר, אני הולכת לישון״ אמרה לי וגרמה לחיוך קל לעלות על פניי , אמא שלי זה הדבר הכי חשוב לי בעולם , היא האישה היחידה שכיבדתי ואני ימשיך לכבד אי פעם.
-״לילה טוב״ עניתי והשיחה התנתקה .
שקט מציק שוב השתלט על הרכב הסגור בו נמצאנו , רק הערות שלה איך להגיע לבניין בו היא ואור גרות נשמעו ברקע השקט.
״תפנה פה שמאלה , הבניין השלישי מצד
ימין״ אמרה והצביע אם ידה העדינה אל עבר בניין לא רחוק מאיתנו .
עצרתי מחוץ לבניין בו היא גרה , ״ביי״ מלמלתי כשהיא פתחה את הדלת , ״אל תאחר מחר״ מלמלה בעצבים וסגרה אחריה את דלת הרכב היוקרתי , משאירה את הג׳קט שלי שנתתי לה לשים על מושב הנוסע .
לחצתי על הגז ממהר לנסוע מפה וללכת לבית כמה שיותר מהר , להיכנס למיטה ולישון .אני מפורק .