לרקוד – פרק 13 (1D)
13
הרחבה הקטנה שנוצרה התערבבה שוב והמון אנשים רקדו זה לצד זה שהדיי ג׳יי שם שירים רגילים ומרעישים שהלמו באוזניי בחוזקה .
חיפשתי את דרכי אל היציאה מהמועדון, הרגשה מעיקה לחצה עלי מכול עבר וחנקה את האוויר , אני חייבת מעט אוויר צח ונקי , האוויר במועדון היה עפוף עשן סיגריות ומסריח כול כך לנשימה .
יצאתי מהמועדון הגדול והרועש , צועדת על עקביי אל עבר החניון השקט לצד הבניין שבו ממוקם המועדון בו היינו , הבחנתי בספסל אבן בין מכונית אדומה לבין חנייה ריקה .
צעדתי לאט לאט , נושמת לראותיי את האוויר הנקי שנושב מסביבי , רוח קלילה וקרה גרמה לצמרמורת עזה לטפס במעלה גבי ולשעורתיי לסמור .
התיישבתי על ספסל האבן הקטן , משעינה את גבי על המשענת מאבן ועוצמת את עייני בעדינות , ונושמת עמוקות את האוויר הטהור שמחוץ למועדון , בעוד שבמועדון האוויר חנוק כול כך .
פקחתי את עייני לאט לאט , מביטה אל על – המלאים כוכבים קטנים ומנצנצים הזרועים בשמי הלילה הכהים , סהר לבן נתלה בשמיים גדול , ומאיר את החשכה הסוררת מסביב .
שוב מחשבות תקפו אותי , שוב התחלתי לחשוב על כול האירועים שקראו לי מתחילת השנה ושינו אותי לגמריי מקצה לקצה .
ההורים המתגרשים , להיות רחוקה כול כל מהבית באלפי קילומטרים ויבשות , קטע הריקוד שאני אמורה להעלות במופע החורף שיקבע את העתיד שלי , העומס מהלימודים , האימונים , ומהעבודה המפרכת כדי לשלם את החשבונות בזמן.
רוח נוספת קרירה נשבה והעיפה את שיערי השחור אחורנית על גבי , סוחפת אותי על כנף של מחשבות ורגשות עמוקות .
*
הבחנתי בה בחוץ יושבת על ספסל אבן הממוקם ליד הפרארי האדומה והיוקרתית שלי .
הייתי במרחק כמה מטרים ממנה , תופס סיגריה בין שפתיי ומעשן את החומר אל ראותיי השחורות , לא יכלתי להסיר את העניים שלי ממנה , צפיתי בכול תנועה שהיא עשתה , משהו בה גורם לי להתעצבן , להתרתח , גורם לי להשתנות במעט , להיות באד בוי יותר ממה שאני כבר , להיות מתגרה יותר , כועס יותר, ואין לי מושג על מה .
הסיגריה שבפי נגמרה וזרקתי את הבדל הקטן על הרצפה דורך עליו עם רגלי השמאלית , המצית הלבנה הקטנה בידיי ושיחקתי בה בין אצבעותיי .
התקדמתי לעברה מתיישב על ספסל האבן לצידה , היא פצתה את פיה ובאה לומר משהו אבל מיד התחרטה וסגרה את הפה שלה .
״למה את פה?״ שאלתי אותה בקול קור ואטום מעלה על פניי מסכה שקטה של הילד הרע, משחק עם המצית שבידיי מדליק ומכבה את הלהבה , מדליק ומכבה את הלבה חוזר על הפעולה הזאת שוב ושוב כמה פעמים ברצף.
״הייתי צריכה אוויר צח״ מלמלה כעבור רגע , מקולה לא נשמע שום רגש , קול קר כול כך , אטום מכול הכיוונים , וקפוא.
פתחתי את קופסת הסיגריות דוחף אחת נוספת ואוחז אותה בשפתיי כשאני מדליק אותה בעזרת המצית שבידיי .
שואף את העשן אל ראותיי ומיד מוציאה החוצה , עשן הסיגריה התנדף במהירות עם הרוח הקרירה הנושבת באוויר .
הבטתי עליה מזווית עין , היא הביטה אל עבר העקבים הגבוהים והשחורים שלבשה בעניין רב כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם כולו , גופה רעד קלות מהקור אבל היא נסתה כמה שיותר להשתלט על זה כדי שאני לא ישים לב .
כמה שזה לא מצא חן בעייני הסרתי מעלי את הג׳קט המותגים שלבשתי ושמתי על כתפייה מגן עליה מפני הקור השורר , היא הרימה את מבטה מעקבייה הגבוהים והביטה בי במבט מבולבל , מכווצת את גבותייה השחורות והמעוצבות בתהייה מדוע עשיתי זאת .
הפאלפון שלי שבכיס הג׳קט שעל אביה התחיל לרטוט , הדבר היחידי שהפר את השקט הרועם בנינו .
היא הוציאה את הפלאפון מהכיס ומושיטה לי אותו במהירות בידה העדינה.
הבטתי על המסך , תמונה של ג׳מה ושלי מחג המולד האחרון לפני כמה חודשים עם כובעים אדומים של סנטה לראשינו.
-״הלו?״ עניתי לשיחה , יודע כבר מהי הסיבה שהיא מתקשרת אלי.
-״זאין איפה הארי ?״ שמעתי את קולה המבוהל של ג׳מה אחותו הקטנה של הארי מהבעד השני של הקו .
-״שיכור״ עניתי בקצרה ולא אירכתי בתשובה ארוכה יותר .
-״לעזאזל עם הילד הזה , בבקשה תביא אותו הביתה״ ביקשה ג׳מה בקול מתחנן לחוץ , ושבור. היא תמיד דואגת יותר מידי להארי כדי שלא יסתבך .
-״בסדר , אל תדאגי״ אמרתי לה וניתקתי את השיחה עוד לפני שהיא תספיק לענות לי תשובה לחוצה כמו תמיד .
״אני ילך לחפש את אור ונילך כבר לבית״ מלמלה אביה קמה ממקומה ומסירה מעליה את הג׳קט שלי במטרה לתת לי אותו , ״אני יקח אותך לבית , אור עזבה קודם עם נייל״ אמרתי לה מכניס את קופסת הסיגריות המצית והפאלפון לכיסים בג׳ינס השחור שלבשתי לגופי .
״יש לי רכב״ מלמלה בעצבים , ספק עם אלי וספק אם על אור שהלכה בלי להודיע לה .
״אור לקחה את הרכב שלך , נייל סימס לי קודם תתקשרי אליה אם את רוצה״ אמרתי לה רואה איך פנייה הופכות בהדרגה לעצבניות יותר ויותר , ומבטה נעוץ ברצפה האפורה מבטון .
״חכי ליד הרכב האדום , אני ילך להביא את הארי״ מלמלתי אליה , היא לא אמרה דבר רק עברה אותי והתקדמה אל עבר רכב הספורט האדום והיוקרתי שלי שחנה בדיוק ליד ספסל האבן עליו ישבנו לפני רגע בודד .
תגובות (8)
הדבר שלא מובן פו זה מתי הפרק הבאה עולה כבר תמשיכייי
קרעת אותי עם הרציתי להוסיף שלך…חחחח עאלק מעפן!אני עדיין בהלם!!!
עכשיו למשפט הרגיל והמוכר:אני מתה!!!!!!!!!!!!!תמשיכי!!!!!!!!!!!!!!!
xx
זה כלכך מדהיייייםםםםם אמש דיי אני כלכך מאוהבת בסיפור הזההההה אני מכורההההה
תקשיבי זה עחד הרעיונות הכי מושלמים שיש ! סטפ אם וואן די :0 זה פשוט מושלם!!!
אעאעאע פליזוש המשךךך!! זה מושלם!!!
לאב יוווו
זה דווקא יפה תמשיכי!!!
מושלםםםםםםםםםםםםםםםם תשיכייייייי כבר!!!!!!!!!!!
עלאק מעפן , נדייייייייר כרגיל !
אני דורשתתת המשךךך לאב יוו ❤❤
חחחח נשבעת מילה שהרגת אותי עם השיכור ! עפ י לקרוא את הפרק הבא !
חיממשליייי זה מושלםםםםם פשוט מושלםםם !!!
וממש לא מעפן !
שום דבר שאת כותבת לא מעפן !!!
לאביווו !!
חחחח נשבעת מילה שהרגת אותי עם השיכור ! עפ י לקרוא את הפרק הבא !
חיממשליייי זה מושלםםםםם פשוט מושלםםם !!!
וממש לא מעפן !
שום דבר שאת כותבת לא מעפן !!!
לאביווו !!
מושלם מרגיל