לפגוש את אהבות חיי פרק 3

פרק 3:

~יום לפני הטיסה~

הטלפון שלי צלצל בשעה 7:00 בבוקר ישנתי ולא היה לי כוח לענות…
עד שבסוף התייאשתי ועניתי:
"הלו?" אמרתי
"הלו! תקשיבי רגע." זאת הייתה מישל
"ברור שאני יקשיב כי בגללך אני לקחתי את הטלפון שלי באמצע שינה ועניתי." אמרתי
"טוב נו.. את לא מבינה מה קרה?! אני מפחדת שתיכעסי עליי…" אמרה מישל.
"נו מה קרה? את מתחילה להלחיץ אותי" אמרתי
"טוב נו, אז אני לא טסה איתך לחו"ל…" אמרה מישל בקול חלש.
"מה????" קמתי משכיבה למצב יושב בלחץ.
"כן מה שאת שומעת.." אמרה.
"אבל למה נסיכה?" אמרתי.
"כי ההורים שלי כעסו עליי ואמרו לי שאני לא יסע איתך לחו"ל…" אמרה.
"וואי תזמון מעולה!!! :( " אמרתי עצבנית ובזלזול.
"נו אבל מה את כועסת?!" אמרה.
"למה אני כועסת? תחשבי לבד, אנחנו מארגנות כבר הכול אנחנו בלחץ לסוע ופתאום את מבריזה לי?" אמרתי.
"טוב נו תביני אבל זה ההורים שלי.." אמרה.
"נו,נו,נו,נו…" אמרתי.
"יואואוא איזה תזמון חרא!!!" אמרתי.
"לא יכלת להגיד לי את זה לפני יומיים? מתי שעשית את זה?!" אמרתי.
"טוב נו דיי כבר!! אני לא יכולה לבוא ותפסיקי.." היא בכתה.
ניתקתי את הטלפון והרמתי את עצמי מהמיטה, יופי איזה תזמון מעולה להגיד לי יום לפני הטיסה שאי אפשר לבוא… אני מזה שמחה, אמרתי לעצמי בלב. אני לא באמת שמחה…
קייט חברה של אח שלי ישנה אצלנו למזלי היא כמו חברה שלי אמרתי לה לבוא וסיפרתי לה היא אמרה שאני ינסה לשכנע את הוריה שיסכימו ושלא אשב כמו עצלנית פה על הספא ולא יעשה כלום בעניין…
וכך הלכתי להוריה וסיפרתי להם: (שמות הוריה: דניה, דורון).
"דניה ודורון?" אמרתי.
"כן מתוקה מה קרה?!" אמרה דניה.
"מישל בחדר" אמר דורון.
"תקשיבו, מחר יום הטיסה.." אמרתי ועדיין לא סיימתי את המשפט ודורון אמר: "מישל לא סיפרה לך?"
"האמת שהיא סיפרה לי, היא לא יכולה כי את כועסים עליה…" אמרתי.
"נו מה פתאום!!!" צחקקה דניה.
"היא אמרה שבמקום שהיא תלך איתך היא הולכת עם חברות אחרות לראות את גסטין, פתאום היא החליטה שהיא אוהבת אותו…" אמרה דניה.
יצאתי מהבית שלהם ואמרתי "תודה".
חזרתי הבייתה בוכה ואמרתי לעצמי בלב:"איזה ילדה מגעילה, חשבתי שהיא תטוס איתי. היא שיקרה לי…"
התקשרתי אליה:
"היי" אמרה מישל כאילו לא קרה כלום..
"את מגעילה וזהו." אמרתי
"מה למה?" אמרה.
"הוריך דיברו איתי ואמרו לי שאת נוסעת עם חברות אחרות לראות את גסטין.." אמרתי בכעס.
היא מילמלה משהו ואז אמרה:
"טוב נו, אני צריכה לפגוש אותך עכשיו בפארק השלום שבשכונה." אמרה.
"טוב" השבתי.
הלכתי לפארק והיא הייתה שם..
"נו מה התירוץ" אמרתי בחוסר סבלנות.
"זה לא תירוץ זה טירוף.." אמרה
"מה נו?" אמרתי
" לפני יומיים פגשתי מישהו והוא אמר לי שאני חייבת לבוא איתו מחר לפארק המים ביונלד (רחוב)
ועם לא הוא יהרוג אותי! אין לי מושג למה.." אמרה
"אוי זה התירוץ הכי טוב שלך? זה אפילו לא נשמע הגיוני שמישהו יהרוג אותך עם לא תבואי איתי לפארק המים, את פשוט מגעילה.." אמרתי בכעס.
היא הלכה בלי לומר מילה ואני אומרת לה "זהו את הולכת?" היא לא ענתה.
הלכתי הבייתה והיה משהו בחדשות על מישהו ששיחד בנות לבוא איתו לפארק מים ושם הוא אונס אותם, כתבה זו נחקרה לעניין ומחר הוא צריך ללכת עם ילדה לשם והיא לא יודעת כלום!! אנחנו נעצור אותו ואותה אנחנו נזעיר.. אמר אחד מהאלה בחדשות..
"omg" אמרתי.
רצתי לביתה של מישל והראתי לה הכול היא בכתה והסתכלה עליי ואז חיבקתי אותה היא אמרה לי שהיא תבוא איתי מחר והכול בסדר…
חזרתי הבייתה והרגנתי 2 מזוודות ענקיות עם מלא בגדים קצת איפור, הרבה נעליים ועוד….

– בפרק הבא, בחו"ל-