למה אתה לא לצידי?!?! פרק 51!

"אני מצטער שהתפרצתי ככה אליכם,
פשוט רק היום גיליתי שטינה שלי נפטרה,
לא ידעתי שהיא הייתה חולת סרטן,
כשהיא הודיעה לי על ההריון כל כך נלחצתי,
אני אהבתי את טינה אבל פחדתי שההריון הזה יהיה גדול על שנינו,
אנחנו כל כך צעירים,
אני בקושי מצליח לגמור את החודש ועוד לשלם על הוצאות של תינוקת זה לא בא בחשבון!!
ביקשתי מטינה שתעשה הפלה ופשוט נמשיך להיות יחד ובזמן המתאים נביא ילדים אך היא התעקשה על הילדה הזאת! והחליטה להפרד ממני בימים הראשונים רדפתי אחריה אך יום אחד היא פשוט נעלמה לי חיפשתי אותה המון אך ללא הצלחה!
ועכשיו הבנתי למה היא ברחה ולמה היא התעקשה על התינוקת הזאת!" ג'סטין דיבר ודמעות צצו בעיניו ראיתי בהם את אהבתו הכנה אל טינה,
ואל טינה ביתו,
"אני מצטער אבל אני רוצה להעביר את המשמרת של טינה אליי, היא הילדה שלי ואני רוצה לפחות שתהיה לי מזכרת מטינה,
אני מצטער אבל מחר תקבלו מכתב זימון לבית משפט," ג'סטין אמר והשפיל את מבטו,
הבטתי בהארי הייתי המומה וכך גם הארי,
ג'סטין מלמל מילות סליחה ונשק לראשה של טינה ויצא מהחדר,
ואני נשברתי התחלתי לבכות אני כל כך קשורה לטינה וככה אני יוותר עליה "הארי,אני לא מתכוונת לוותר עליה,
היא שלי,היא שלנו!!" אמרתי בבכי הארי ניגש אליי כשגם הוא בוכה,
"די אשלי,אין לנו שום טעם להלחם על טינה הרי ג'סטין הוא אבא שלה,
ועדיף שטינה תהיה עם האבא האמיתי שלה!
אנחנו בינתיים נדאג לה עד שהיא תצטרך ללכת לאביה" הארי אמר וחיבק אותי חזק!
הנהנתי והרמתי את טינה ונשקתי לראשה!
טיפשה שכמוני איך חשבתי שאוכל לשמור את טינה לעצמי, הרי הוא אבא שלה היא תעדיף לגור עם אבא שלה האמיתי מאשר לגור עם שני צעירים שאין לה נסיון, הנחתי אותה בעריסה ועליתי למיטה כשהארי מחבק אותי חזק באותו הלילה לא הצלחתי להרדם אחת הסיבות הייתה שחשבתי רק על הפרידה מטינה וסיבה אחרת שטינה לא נתנה לי ולהארי לישון היא בכתה כל הלילה היא לא נרגעה עד שהחזקנו אותה בידיים והתהלכנו איתה הלוך חזור בחדר המלון,
לא חשבתי שזה כל כך קשה לגדל תינוקת,
למחרת קמנו אחרי שעה וחצי של שינה ג'סטין הגיע ואיתו המכתב הזימון היה לאותו היום,
הלכנו לבית המשפט כשהארי לצידי ואני מחזיקה בעגלה היוקרתית של טינה המשפט החל ובסופו של דבר כמובן הוחלט להעביר את טינה לידיי ג'סטין,
גסטין נגש אלינו ולחץ את ידי בחום ומבט מתנצל בפניו, "אני מצטער,אבל באמת תודה לכם שדאגתם לילדה שלי בימים האלה אני אסיר תודה לכם באמת!"ג'סטין אמר וחייך אלינו,
ואני ניסתי לעצור את הדמעות אך ללא הצלחה,
דמעה אחת זלגה במורד לחיי הארי הנהנן בראשו
"שבוע הבא אקח אותה ממכם לאחר שאסדר את כל הסידורים,ואת הבית לכבוד טינה שלי זה בסדר שהיא תשאר בינתיים אצלכם."ג'סטין אמר ואנחנו הנהנו בחיוך מעט,
ג'סטין נשק לטינה ומלמל אליה כמה מילים והלך,
הארי אחז בעגלה ובידי התקדמנו ללימוזינה הארי קיפל את העגלה ואני קשרתי את טינה בסלקל האדום שלה,
נכנסתי ללימוזינה והארי התיישב לידי,
וחיבק אותי ואני פרצתי בבכי כל כך התחברתי
אל טינה,(הערת הכותבת: שולה,חחח)
כשהגענו למלון כל הבנים והבנות חיכו לנו וחיבקו אותנו ונשקו לטינה,
השבוע הזה שטינה הייתה אצלנו לפני שנפרדנו,
פינקנו אותה וטיפלנו בה במסירות רק המחשבה על הפרידה ממנה סחטה ממני המון כוחות וכאב,
בסוף השבוע ג'סטין הגיע ולקח את הדברים של טינה שקנינו לה,
בהתחלה ג'סטין לא הסכים לקחת את כל מה שקנינו לטינה,אך אחרי הרבה שיכנועים הוא הסכים, הסתכלתי על החדר שלנו שהיה ריק מדברים של טינה,
טינה נרדמה בידיי ג'סטין נגש אלינו, ואז הבנתי שבעצם זה רגע הפרידה,
דמעות מילאו את עיניי ונשקתי לטינה ומלמלתי לה עד כמה אני אוהבת אותה, "טינה,זמן הפרידה שלנו הגיע,"לחשתי לאוזניה הקטנות, זמן הפרידה הגיע…