למה אתה לא לצידי?!?! פרק 23

אותי הסתובבתי ופני החווירו הפכתי למאובנת.
"אשלי,יואוו סוף סוף מצאתי אותך," אותו בחור חיבק אותי ונשק ללחי שלי חייכתי מאולץ, " טס, גם את פה?!", "כן," טס אמרה והסתכלה מנסה לראות אם היא לא בחלום,
לפתע הרגשתי יד מחבקת את מותניי ומקרבת אותי אליו הרמתי את ראשי זה היה הארי שהיה נראה עצבני מעט חייכתי אליו.
"אשלי,מי זה?! הוא גם היה במחנה,??" הבחור שאל,
"אהה, לא, זה הא.."אמרתי אך הארי קטע אותי.
"אני החבר שלה,הארי,"
הארי אמר בחיוך והושיט את ידו אליו,
"אהה, אני אוסטין, חבר של אשלי," אוסטין אמר בערמומיות. ואני וטס הסתכלנו אחת על השנייה בייאוש. אוסטין חייך אליי בזמן שהארי מביט בי מנסה לבקש תשובה.
אוסטין חטף מידיי את האייפון שלי והקליד בו משהו לפתע האייפון שלו צלצל הוא חייך
"יופי,עכשיו יש לי גם את המ'ס שלך, אנחנו עוד נדבר בייב," אוסטין אמר ונשק ללחי והלך משם.
הארי הביט בי אדום מכעס ופשוט עזב אותי שם.
הוא כנראה ממש כועס ובצדק! רצתי אחריו מנסה להשיג אותו הוא יצא מן המועדון ואני אחריו.
"הארי, תקשיב לי שנייה," צעקתי אליו והוא נעצר והביט בי נעמד מולי.
"מה אשלי? יש לך עוד מישהו חוץ מאוסטין?!"
"לא הארי תקשיב שנייה,שנה שעברה היה לנו מחנה קיץ מחוץ לעיר ובאו למחנב ההוא מלא נערים ונערות מכל מיני מקומות בעולם וגם הכיתה שלי הלכה למחנה וגם אני וטס."רציתי להמשיך אך הארי קטע אותי.
"מה המחנה קיץ קשור לאוסטין?!" הארי שאל עצבני. "זה קשור חכה, יום אחד ישבנו כל הכיתה שלנו באחד החדרים ושחקנו אמת או חובה ואחת מהכיתה שלי הטילה עליי חובה לגרום לאחד מהנערים שם להתאהב בי, ולגרום לו להיות חבר שלי כביכול, והוא כנראה באמת התאהב אני יודעת שזה נשמע רע, אבל לא יכולתי לסרב זו שהביאה לי את החובה אם לא הייתי עושה את החובה

היא הייתה מתעללת בי!
לא חשבתי שזה יהיה כזה גרוע, ואז באחד הימים ישבתי עם טס באחד החדרים ודברנו היא הלכה לשירותים ואני חיכתי לבד על המיטה, פתאום אוסטין נכנס והתחיל לצרוח עליי אותה הנערה שהטילה עליי את החובה סיפרה לו על החובה, הוא תפס בי והתחיל להרביץ לי," אמרתי כשדמעות בעיניי,
הארי הביט בי קצת בשוק.
"ובסוף טס יצאה וראתה מה קרה היא יצאה בריצה מהחדר כדי שאוסטין לא יראה אותה והלכה לקרוא למדריך, כשהמדריך בא אוסטין כבר לא היה שם,
ולפני שהוא הלך הוא הזהיר אותי לא להגיד עליו מילה למדריך ואני מרוב מפחד שתקתי והכרחתי גם את טס לשתוק.
במשך כל הימים שהיינו שם הוא היה איתי ומנשק אותי ליד כולם ועושה עצמו בנאדם יפה נפש!
ואילו כשהיינו לבד הוא היה מתנהג אליי כחיית פרא,סבלתי ממנו, חכיתי כבר לרגע שנסיים את המחנה באחד הימים כבר לא יכולתי יותר אני וטס החלטנו שאנחנו עוזבות, טס הבינה לכאבי והחליטה שגם היא תחזור איתי, אני וטס תכננו לברוח משם בלילה, באחד הלילות ברחנו מהשער עם המזוודות עלינו על מונית ישר אל הבית! ומאז לא שמעתי ממנו הייתי רגועה כי ידעתי שהוא גר בצרפת ואין שום סיכוי שנפגש אבל עכשיו,," אמרתי בעגמומיות, הארי הביט בי וניקה את פניי מהדמעות, "אני מצטער שלא האמנתי לך, אבל אני יפרק אותו," הארי אמר ורצה להכנס אל המועדון, עצרתי בעדו,
"הארי,העיקר שאתה איתי עכשיו לא אכפת לי, עזוב אותו,"אמרתי להארי, הוא נרגע מעט והביט בי אל תוך עיניי ואני על העיניים שלו, התחלתי לחייך,
"נו למה אתה מחכה?!"שאלתי מעט מחויכת הארי גיחח ונישק אותי התנתקנו
"אני כבר בא," הארי אמר.
"מה לאיפה?! הארי אל תתקרב לאוסטין, עזוב זה לא חשוב," אמרתי לו, חששתי שהוא יתווכח עם אוסטין,