לט מי קיס יו- פרק 5

נייל אמר:" אמה נשארת פה במקום הסאמר סקול שלה. זה אומר שאנחנו איתה כל הזמן"
ואז זאיין שאל:" רגע זה אומר שהיא נוסעת גם איתנו?"
נייל:" לא יודע, עדיין לא שאלתי אותה."
ואני נכנסתי:" אני מצטערת שאני נכנסת לשיחה אבל, לנסוע לאן?"
נייל:" אנחנו היום הולכים למסיבה של הילדים של מפיקים, ואנחנו חייבים ללכת לשם. את רוצה גם לבוא?"
אני:" בכיף הייתי באה אבל אתה יודע, אין לי ממש בגדים וגם כסף."
ואז שירה אמרה:" זאת אומרת שאנחנו יוצאות לשופינג;)"
ואני:" הלוואי אבל אין לי גרוש.."
ונייל:" אז אני אתן לך קצת. מה בעיה?"
ואני:" אבל נייל לא נעים לי."
נייל:" לא אבל ולא כלום. אני רוצה לראות אותך היום בערב הכי מהממת שאפשר. ואת לא חייבת להחזיר לי."
והוא מוציא את מהארנק שלו כמה שטרות של מאה דולר.
אני:" אבל נייל לא נעים לי. אני באה אלייך הביתה, אוכלת וישנה אצלך, ועוד אתה נותן לי כסף?"
אף פעם לא הייתי זאת שמקבלת ממשהו כסף אני הייתי זאת שנותנת ושמחזירים לה.

~סטופ~
אני באתי ממשפחה יחסית עשירה. כסף לא היתה אצלנו הבעיה. אבל המשפחה הייתה הבעיה העיקרית. כל פעם ההורים היו רבים ואני לא סבלתי את זה אז רוב הזמן הייתי אצל מאי, החברה הכי טובה שלי, ושומעת את החפירות שלה על נייל והחבר שלה זך (ילד מכיתה שלי). כן מסתבר שהיא הסתירה ממני ומכולם שהם חברים. אבל תעזבו את זה. כמעט כל יום היו ריבים בבית שלי. עד שיום אחד הם התחילו להתגרש (ההורים שלי). זאת היתה התקופה הכי מבלבלת בחיי.מצד אחד, בכיתי כי אז יבוא הדבר הזה שעם מי אני צריכה להיות, כי הייתי הבת יחידה. לא הייתי מפונקת. להפך, היו מעט מאוד מקרים בהם רציתי משהו או ביקשתי כסף. אני פשוט עבדתי והרווחתי את הכסף בעצמי. כולם שאלו למה אני עובדת כשיש לי במילא כסף אצל אמא שלי, אבל אני תמיד עניתי שיבוא יום ואני אצטרך להיות ברשותי, לבד. ומה אז אני אעשה אם לא למדתי כלום? כך שאם היו מבקשים ממני כסף הייתי נותנת והיו מחזירים לי. אבל מאוד מוזר שעכשיו לי נותנים כסף.
~בחזרה לשיחה~

נייל:" אני מבקש, מתעקש אם לא מתחנן שתקחי את הכסף מהידיים שלי ותלכי לעשות שופינג עם רות, מיקה, שירה, ואורי. או שאני אצטרף ללכת בדרך הקשה יותר."
ואז לואי אמר:" אמה לא כדאי לך ללכת בדרך הקשה למה זה יהיה כואב…"
אז כולם:" כן. פעם אחת לואי שכח את את הכסף שלו והוא רצה קולה. נייל הציע לו כסף וזה כמעט ולא נגמר בריב או שיותר גרוע במכות".
אני:" אוקיי, בוא לא נגזים. אבל נייל כשאמא שלי תשלח לי כסף, אני אחזיר לך את הכסף, טוב?"
נייל:" טוב בסדר. אבל תזכרי שאת לא חייבת לי."
אני:" כן, כן, בטח"