לט מי קיס יו- פרק 3

למחורת בבוקר קמתי מצלצול מהטלפון. לא היה לי כח לענות. אבל זה המשיך שוב ושוב. לבסוף קמתי ולקחתי את הטלפון ואז ראיתי 9 שיחות שלא נענו מאמא שלי. ושכחתי שלא התקשרתי אליה מאז שהגעתי לדובלין! בכלל שכחתי להגיד לה שאני בכלל בדובלין ולא בלונדון! אבל אז שוב התקשרה אמא שלי והפעם הספקתי לענות לה:
אמא: "אמה איפה את? למה התקשרו אליי ואמרו שאת בכלל לא עלית לטיסה? רגע קרה משהו?"
~כן מה לעשות אמא שלי דאגנית~
אני: "אמא בטעות עליתי למטוס הלא נכון ואז הגעתי לדובלין. הכרתי שם משהו בגילי בשם נייל הורן ו-…"
אמא: " רגע נייל הורן זה שחברה שלך חפרה לנו?"

~סטופ~
יש לי חברה דיירקשנרית שקוראים לה מאי ,שמאוהבת בכיון אחד אבל ממש מאוהבת! היא חולה שם על מישהו בשם נייל הורן וכל הזמן אני התלבלתי בבנים שם ככה שברור שלא זיהיתי אותו! אוייש, הוא כנראה אהב את העובדה שאני לא ממש זהיתי אותו ולא היה לא אכפת שאני אהיה אצלו!עכשיו הכל מסתדר…
~חזרה לשיחה~
אני: "כן ,כן זה. ככה שאין לך ממה לפחד! אני אוכלת וישנה פה!"
אמא:" טוב ברור הריי במילא יש פפראצי. אבל מה בנוגע לסאמר סקול? את רוצה ללכת עדיין לשם? אני עדיין יכולה לשלוח לך כסף…" (אמא שלי כבר רגילה לעובדה שאני שוכחת כסף..)
חשבתי לעצמי לרגע… הרי אני נהניתי אתמול אם נייל ולא נדמה לי שאני ארצה לעזוב את זה כאילו כלום לא קרה… נדמה לי שאני מתחילה לפתח עליו משהו.
אמא קטעה את מחשבותיי: "אמה? נו את עדיין רוצה סאמר סקול או שלא?"
אני:"לא אמא אני חושבת שלא כי יותר יפה פה מלונדון… אבל אין לי כרטיס חזרה"
אמא:" טוב בכל מקרה אני אשלח לך כסף… טוב ביי אני צריכה להתקשר לסאמר סקול להגיד להם שאת לא באה לשם…. שיהיה לך כיף עם נייל ואני אראה כל יום ריכילויות לראות אם קורה משהו בינכם…"
אני: "אמאא! לא יכול לקרות שום דבר!" למרות שידעתי שזה לא נכון….
אמא:" טוב בסדר. ביי מותק!"
אני:" ביי אמא! אוהבת אותך!"

הסתכלתי על השעה והיה כבר 11:00 בבוקר. הייתי רעבה. התלבשתי ויצאתי לנייל. ואז ראיתי שנייל לא לבד. הוא היה שם אם מישהו.