לט מי קיס יו- פרק 11

קמתי בבוקר. השמש העירה אותי. פחדתי להתעורר. פחדתי להתעורר ולגלות שכל זה היה סתם עוד חלום, עוד אכזבה. אבל אני לא יכולה שלא לקום, אני אדע מתישהו. קמתי. לבד? כל זה היה סתם חלום?מה? אבל אז ראיתי שיש פתק על הכרית. לקחתי את הפתק וקראתי אותו:
"יפה שלי אנחנו בפגישה דחופה. היה קשה לי להתעורר וללכת בלעדייך אבל לא היתה ברירה. כל הבנות נשארו בבית אז עם הם ישאלו איפה הבנים, תגידי שאנחנו בפגישה.
לאב יו"
אז זה לא חלום? זה אמיתי? הכל היה אמיתי? הסתכלתי למעלה. סוף סוף אלוהים עושה משהו טוב בשבילי, סוף סוף.
~פלאשבק~
זה היה בחטיבה. כל הבנים התחילו איתי. הכל היה סבבה וטוב. אבל אז התאהבתי באותו אחד, אביב. הוא היה ממש באד בוי. שכב עם כל בת ועשה עם כל בת. אז הוא הציע לי חברות. הוא שינה אותי. הוא הפך אותי לביצ'ית. איבדתי את החברות שלי. אבל לא היה לא אכפת. ואז הגיע אותו יום. אותו יום אפל והכי קשה למחיקה בחיים. הוא רצה שנישכב. אני סירבתי. עם כל הביצ'יות שלי, אני עדין ילדה טובה שלימדו שעושים את זה מגיל 18 ולא ב15 או ב-14.אז נפרדנו. דיי התעצבנתי על זה. שהוא נפרד ממני על זה שלא רציתי שנשכב? אבל זו היתה רק ההתחלה. הוא עשה פוטושופ שיש שם תמונה שאני והוא במיטה. פירסם לכולם שאני שכבתי איתו. הם התחילו לקלל אותי, להשפיל. למה דווקא אותי? כי אני הייתי היחידה שאמרה שאני אשכב רק מגיל 18 ולא עמדתי בהבטחה. היה לי מעוד קשה בתקופה כי חברות לא היו לי, חבר לא היה לי, ידיד לא היה לי, הורים כל הזמן עבדו, כלום! הרגשתי שאני מיותרת בעולם הזה. אבל לא. אני לא אתאבד בגללם, אני לא אמות בגללם. אז עשיתי סרטון בו הסברתי את עצמי.
"שלום אני אמה. אני בת 15 וכולם חשבים שאני שכבתי עם אביב." ככה התחלתי את הסרטון. אולי אז הכל ישתנה? המשכתי.
"אבל יש לי שאלה אחת. איך אני יכולה לשכב איתו עם אני עדיין בתולה? איך? אני לא יודעת. כולם מאמינים לשקרים ולשמועות ולא לאמת שלי, של אמה. למה דווקא להשפיל אותי כשאתם, הבנות, גם שכבתם איתו? מה אני קורבן? ואני אפילו לא רוצה תשובה. היה לי מאוד קשה. וחשבתי שאני מיותרת בעולם הזה, והיתה את המחשבה הזאת להתאבד, היתה. כי לא היו לי חברות, לא ידידים, ולא היה לי חבר שיתמוך בי. אבל לא אני לא אתאבד בגללכם.אני עשיתי את הסירטון הזה רק כדי להראות את נקודת מבט שלי. תעשו עם זה מה שאתם רוצים" וזהו סיימתי. מאותו יום התחילו להעריך אותי. למרות שלחברות היה קשה לסלוח לי, עדין נשארנו קצת חברות. ולפני שנה בדיוק, מאי הגיעה לכיתה. ומאז אנחנו חברות. היא עזרה לי מאוד.
~סוף פלאשבק~
אז שמתי לב שבכיתי קצת. אז אורי נכנסה. "היי אמה. הם בזך הכל הלכו לפגישה, זה לא ביג דיל" וחייכה אליי. צחקתי קצת.
"זה לא זה פשוט…"
"פשוט מה?" נכנסו כל הבנות. וסיפרתי להם הכל.
"ווואוו" כולם אמרו. ואז נכנסו הבנים:"…….