לט מי קיס יו- פרק 10

אעאעאעאעאעעאעאעאע אני ממשיכה יופי? נא לפזר את ההפגנה, שירה!
__________________________________
"אני אוהב אותך, ואני אשמח שאת תהיי חברה שלי. אני יודע שרק לפני כמה ימים נפגשנו, אבל זה הספיק בשבילי כדי להתאהב בך. אני אבין עם תגידי לא"
אויי מיי גאד, זה חלום? זה אמיתי? או שזה אשלייה? הוא לקח לי את הידיים ואחזנו (ככה אומרים?) ביד אחד של השנייה. לא זה לא אשלייה או חלום. זה אמיתי. הוא עדיין עשה לי את צמרמורת הזו כשהוא נוגע בי. רק עכשיו שמתי לב לזה. אז נייל קטע את מחשבותיי.
"אמה, השתיקה זה כן או לא?"
"השתיקה כן, הלב כן, הגוף כן, הכל כן. פשוט זה מוזר. אף פעם לא התאהבתי כל כך מהר בבן אדם." זה אמיתי? עדיין? נייל חייך. יכול להיות שהוא גם הסמיק. לא ראיתי כי לא היו פה פנסים או משהו. אז נייל דיבר:
" אז אנחנו חברים? פשוט קצת קשה להאמין לי"
"למה קשה להאמין?"
"כי דבר ראשון, רק לפני כמה ימים נפגשנו, ודבר שני כשהצעתי למישהי הרב אמרו לי לא. ועכשיו עם כל התהילה והשירה, אני כבר לא יודע עם רוצים בגלל שאני מפורסם או בגלל מי שאני."
"ולידעתך, גיליתי שאתה מפורסם רק כשאמא שלי התקשרה אליי. היא פשוט הזכירה לי את חברה שלי שקוראים לה מאי, שהיא מעריצה שלכם, עד כמה שהיא חפרה לנו עלייך, וגיליתי שאתה זה נייל הורן, מוואן דיירקשן"
הוא צחק. יש לא צחוק חמוד. יופי אלוהים עכשיו אני נהיית קיטשית. אז התקרבנו ועוד ועוד, וסוף סוף התנשקנו! (וווהוו אמה מזל טוב! קבלי צל"ש על איך שאת איתו!~ הערת הכותבת) וואוו זו היתה נשיקה מדהימה. אחרי 2-3 דקות הפסקנו. נגמר לנו האוויר. אז אני אמרתי:
"טוב נייל אני לא יודעת איך אתה, אבל אני עייפה. אולי ניסע הביתה?"
"ברור, טוב אני מתקשר להזמין מונית." הוא התקשר והמונית הגיעה. הגענו הביתה והלכנו לישון. הפעם באותו חדר. עשינו כפיות והלכנו לישון.