לחיות עם מפורסם (1D) פרק 8

"לא ידעתי שאחותי מעצבת כל כך יפה" הארי נכנס לסלון.
"לא ידעת על אחותך הרבה דברים" אמרתי לו.
"כמו מה?" הוא שאל יחסית מבוהל.
"שאני רוצה לישון כי אני ההיתי ערה עד ממש מאוחר בלילה" אמרתי ועצמתי את עיניי.
"אה את זה ידעתי" הוא אמר.
"יופי ועכשיו אני מבקשת יפה שתפנו את הסלון ותלכו לחדרים שלכם" אמרתי.
"אבל לא בא לי" הארי אמר בקול מעצבן.
"בלי רצון" עניתי לו וחזרתי לישון.
התעוררתי ממש מאוחר בסביבות 3 וחצי. כשהלכתי למטבח אחרי שציחצחתי את השיניים, ראיתי שהשולחן ערוך ממש יפה ובנים יושבים כולם מסביבו.
"בוקר טוב" אמרתי להם וחייכתי.
"בוקר אור ליפה שלנו" הם אמרו בקול אחד.
"אוקי אתם מתחילים להפחיד אותי" אמרתי להם.
"מה אתם רוצים?" הוספתי אחרי שניה.
"חדר כמו של נייל" כל הבנים אמרו חוץ מנייל שהיה שקוע בצלחת שלו.
"בסדר, אבל אני צריכה כסף" אמרתי להם.
"אוקי כמה את צריכה?" ליאם שאל.
"אני צריכה___ לצבע וגם אני צריכה קצת להתפנק אחרי שאני יסיים באיזה מקדונלס" עניתי.
"אוקיי הצבע עליי כל השאר על הבנים" ליאם אמר.
"גם אתה בן" לואי התחיל להתחכם.
"לואי הגזר….. תאכל!" אמר הארי ללואי והראה על הצלחת ובה היו מלא גזרים.
"טוב חברים עליי נמאסה הבדיחה הזאת, אני כבר לא אוהב כל כך גזרים, אז די לשים לי בצלחת רק גזר" לואי אמר בעצבנות.
"בסדר אחי אנחנו לא נאכיל אותך יותר בגזרים אבל רק שתדע שהמעריצות לא יפסיקו עם זה הן לקחו את זה קשה מידי" אמר זאין.
"טוב אז לפחות אתם תפסיקו" הוא אמר.
"טוב בנים איזה צבעים אתם רוצים את החדר?" שאלתי את הבנים בסוף הארוחה.
"אני רוצה אדום"- ענה לואי.
"אני רוצה כתום"- ענה הארי.
"אני רוצה סגול ככה"- ענה זאין.
"ולי לא איכפת הצבע שתעשי אצלך אפילו אם זה ורוד" ליאם אמר.
"הינה הוכחה שמישהו מכיר אותי" אמרתי.
"מה זאת אומרת?" שאל נייל שעד עכשיו לא היה איתנו בכלל.
"ליאם יודע שאני בטוח לא יצבע את החדר שלי בורוד ובגלל זה הוא אמר שהוא רוצה בצבע של החדר שלי" עניתי.
"סוף סוף שמת לב שאני מכיר אותך ממש טוב" אמר ליאם בקול נעלב.