לחיות עם מפורסם (1D) פרק 31
"ליאם היה באותו בית קולנוע" אמר לואי.
"ומה הוא נפגע?" שאל הארי בחשש.
"כן, הוא עכשיו בבית החולים" אמר.
"טוב, נוסעים עכשיו!" אמר זאין וקם מהספה.
"היום אסורים ביקורים רק מחר בבוקר נוכל לנסוע אליו" אמר לואי וקם מהספה.
לואי התהלך בבית בערך חמש דקות ואז עלה לחדר שלו.
"אני לא יכולה לישון!" אמרתי והתיישבתי מודאגת על הספה.
"גם אני!" אמרו אביגיל, זאין ונייל בבת אחת.
"אוליי ננסה להעביר את הזמן עד הבוקר ונישאר כולם ביחד?" שאלתי.
"איך?" הם ענו.
"אולי, נראה סרט?" אמרתי.
"טוב בואו נראה איזה יש לנו" אמר נייל והוציא דיסקים מהמגירה.
בחרנו סרט ונייל שם אותו ב- D.V.D.
כל הסרט ההיתי ממש בלחץ ואפילו לא הסתכלתי על הטלויזיה.
אחרי כמה דקות ירד לואי מהחדר שלו ואמר:
"אני לא יכול לישון, אני ממש דואג".
"לואה, גם אנחנו!" אמרה אביגיל.
"אוליי נצא לטייל, יש היום מזג אוויר נעים, חוץ מזה אין מעריצות משוגעות בשעות כאלו אז אנחנו די בטוחים" הציעה אביגיל.
"בסדר, אוליי לפחות זה יעזור" אמר לואי.
יצאנו לפארק ליד הבית והיה שקט מתמיד, כאילו כולם עצובים איתנו.
ישבנו שם כמה דקות ואז עבר קבצן, נייל הביא לו הרבה כסף והקבצן אמר לו תודה.
"בדרך כלל זה עוזר לי" אמר נייל.
"מה ולמה עוזר לך?" אביגיל לא הבינה.
"כשאני תורם זה מעלה לי את המצברוח והפעם זה לא ככה" ענה נייל.
"אני בטוחה שהכל יהיה בסדר" אמרה מישהי ששיערה החום והחלק החליק על גבה.
"היי, מי את?" שאל הארי.
"אני, סתם מעריצה" ענתה הילדה.
"מה זאת אומרת סתם?" לא הבנתי.
"אין לי כלום שלכם ואני רק שומעת את השירים שלכם ואני יודעת עליכם מלא דברים, אבל אני לא מתכוונת לצרוח ולהתנהג כמו מעריצה משוגעת" היא ענתה.
"את לא מעריצה סתם! את מיוחדת" ענה לה נייל.
"למה מיוחדת?" היא לא הבינה.
"א.כי כל אחד מיוחד בדרך שלו" ענה לואי.
"ואת מיוחדת בכך שאת לא מתנהגת כמו מעריצה" הוסיף נייל.
"אני פשוט תמיד חשבתי שאני לא נחשבת דיירקשנית בגלל שאין לי כלום שלכם" היא אמרה.
"אנחנו לא רוצים שהמעריצות יבזבזו כסף עלינו, אנחנו מעדיפים שהן יבזבזו על עצמן" לואי אמר.
"ואיך קוראים לך?" שאל הארי.
"אורי" היא ענתה.
"שם יפה" אמר הארי.
"תודה" היא אמרה והסמיקה.
"את רוצה להשאר איתנו קצת?" שאל נייל.
"ברור!" היא ענתה.
"טוב, בואי שבי" אמרה אביגיל וזזה קצת.
"כל כך מוזר לי לדבר איתכם" אמרה אורי.
הארי צחק ואזאמר לה:
"אם את רוצה אנחנו יכולים להצטלם ולהביא לך חתימה".
"ברור שאני רוצה!" קפצה אורי משמחה.
הבנים חילקו לה חתימות והצטלמו איתה.
דיברנו איתה עוד הרבה זמן ולא שמנו לב איך הזמן עבר.
אחרי כמה שעות אורי אמרה שהיא ממש עייפה ושהיא רוצה ללכת לבית אז נפרדנו ממנה.
"חמודה הילדה" אמר הארי וחייך.
"אתה מתחיל?" שאלתי אותו.
"לא, היא באמת חמודה" הוא ענה לי.
תגובות (8)
נקווה שלא נכון הם מושלמים!!
ותמשיכייי
ואני דווקה מקווה שכן נכון!!
היא מעצבנת אותי):
למה היא מדהימה!
היא עושה אותו שמח וזה עושה לי טוב שלא יפרדו!!!
אני לא רוצה ששוב הוא יהיה עצוב!
אעאעעא המשך!! יש לי עוד חברה!!
אורי תתני לי כיייייייף =]
לפי מה שאומרים היא בגדה בו):
ליאם לא אישר…. אז עדין זה לא בטוח):
תמשיכי
תמשיכי
תמשיכי