לונדון,לונדון והארי סטיילס ~פרק 8

~מנקודת המבט של מיילי :) ~

"טוב,בוא נחזור לחדר" אמרתי להארי מפסיקה אותו עם הנשיקות
"נו כבר מאוחר" המשכתי להגיד והארי ממשיך לנשק אותי.. התנתקתי ממנו
"טוב בייב" הארי אמר מאוכזב.. יצאנו מהחדר של הבנים ונכנסו לחדר שלי ושל אשלי.
"מה קרה?" שאלתי כשראיתי שכולם יושבים על הרצפה וקוראים משהו בפלאפון שלהם..
"מה קרה?" הארי שאל שוב
"המעריצות האלה.. לאיזה רמה הם יורדות?" זאין אמר
"מה הם עשו?" שאלתי ולקחתי לליאם את הפלאפון שלו והסתכלתי על התגובות שלך הסרטונים והתמונות שהעלנו "מההה הם מוצאים בהם?!" "סתם זוונת" " אייכ" "מכוערות" "אני הולכת לרצוח אותם!"
"את לא חייבת לקרוא את זה" הארי אמר.. החזרתי לליאם את הפלאפון שלו והתיישבתי ליד רייצ'ל אלה, ואביה
"כל הטוויטר שלו.." אביה אמרה, פתחתי את הטוויטר שלי והיו לי פי 100 יותר עוקבים ממה שהיה לי.. והרבה ציוצים של: "תתרחקי מהארי! מה את לא מבינה שאין לך שום זכות להיות איתו! את עוד אחת מהזונות שהוא לוקח! את עוד סטוץ' שלו שבסוף נעלם" קראתי את זה וסגרתי מהר את הפלאפון שלי
"מחר אתם באות איתנו להופעה" הארי אמר
"לא! הם ישחטו אותנו" אמרתי נזכרת במה שאותה ילדה כתבה.. הדלקתי שוב את הפלאפון ראיתי בת כמה היא ואיך קוראים לה וומאיפה היא.. בת 16 מלונדון וקוראים לה אמבר רוב, הסתכלתי בציוצים שלה והיו כמה שהיא כתבה : "אומיגאדד! מחר ההופעעהההה של הנסיכים שלי! מחרר אני רואה אותם! עאעאע" ועוד כמה כאלה.. סגרתי שוב את הפלאפון…
"הם לא יגעו בכם" הארי אמר
"למה זה טוב שנבוא?" אביה שאלה
"פשוט תחכו ותראו" הארי אמר, וזאין ליאם ולואי הסתכלו עלייו בשוק
"איפה נייל ואשלי?" שאלתי מנסה להעביר נושא
"הם ישנים" ליאם אמר
"מתי ההופעה?" אלה שאלה
" תיהו מוכנות בשש" לואי אמר ונישק את אלה בלחי… השעה הייתה כבר 4:56 בבוקר… החלטנו ללכת לישון..נרדמנו כולנו ביחד על מיטה אחת.. לואי ואלה ישנו מחובקים ולידם ליאם ורייצ'ל ואז זאין ואביה ואני והארי.. התעוררתי בשעה 16:32
"אומיגאד! תקומו!" צעקתי!
"עוד חמש דקות אמא" אביה לחשה והסתובבה… לקחתי את המשיכות של כולם ומשכתי אותם
"מהה" כולם שאלו
"ארבע וחצי עכשיו.. אנחנו צריכים להיות מוכנים בשש!" אמרתי
"שייט" זאין אמר ונישק נשיקה מהירה את אביה בלחי ורץ לחדר שלו
"פאק נו" ליאם אמר וגם נישק את רייצ'ל והלך
"בוקר טוב" הארי אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה
"לך כבר" אמרתי לו והוא יצא
"לואיייייייייי!" צעקתי
"טוב טוב ביי" הוא אמר ונישק בלחי את אלה והלך
טוב.. צריך להתארגן" אמרתי..
"רגעעעעע! איפה אשלי?" אלה שאלה
"אני יקרא לה" אמרתי ויצאתי מהר מהחדר וקראתי לה.. הסברנו לה כל מה שקרה והיא הבינה והתחלנו לבחור בגדים..
"תתלבשו יפה!" שמענו את הארי צועק מאחורי הדלת
"לא צריך להגזים את השמלות..זה רק הופעה" אשלי אמרה
סיימנו להתלבש, להתארגן,להתאפר, עשינו הכל! ונראנו ככה: http://www.polyvore.com/cgi/set?id=77229450
אני הייתי עם החולצה הכחולה והחצאית עם שיער פזור.
אשלי הייתה עם החצאית הגבוהה והגרביון, וגם עם שיער פזור
רייצ'ל הייתה עם החולצה הלבנה שכתוב עלייה 17 וגם עם שיער פזור
אלה הייתה עם החולצה השחורה עם שיער פזור
אביה הייתה עם החולצה הורודה עם שיער פזור
"אז אנחנו מוכנות?" רייצ'ל שאלה ועשתה סיבוב ובחנה את עצמה מול המראה
"כן.." אשלי אמרה.. והשעה הייתה 17:52
"יש לנו 8 דקות.." אמרתי
"בואו נחכה לבנים.." אלה אמרה ויצאנו מהחדר, והם כבר היו מוכנים
"רק עכשיו סיימתם?" זאין שאל
"כן" אביה אמרה
"וואו! אתם ניראות מדהים!" ליאם אמר.. הארי התקרב אליי ובא לנשק אותי
"לא" אמרתי
"למה?" הוא שאל
"האיפור!" אמרתי והוא צחק
"טוב.. יוצאים" לואי אמר
"אבל אני אוכל!" נייל אמר וצחקנו.. יצאנו ונכנסנו ללימוזינה של הבנים.. הגענו למקום של ההופעה תוך חצי שעה.. נכנסנו בשקט מהדלת האחורית… המקום היה שורץ בנות שצורחות.. זה עשה לי חשק להקיא.. שכל הבנות האלה שונאות אותי.. למה? כי אני יוצאת עם ה"חבר" שלהם…
נכנסו למאחורי הקלעים.. היה שם הכל.. מאפרת.. בגדים, אוכל,משחקים,טלוויזיה,מחשב.. וואו זה פשוט חלום.
"חמש דקות אתם עולים" נכנס מישהו לחדר ואמר לבנים להתכונן ושהם צריכים לעלות..
"ממממ מה אתם מתכננים לעשות?" שאלתי
"אנחנו נעלה אותכם לבמה" הארי אמר
"מהההההההה?" אלה,רייצ'ל,אביה,אשלי ואני שאלנו באותו הזמן
"אם הם לא יאהבו אותכם.. אז נגרום להם!" זאיין אמר
"אוקי.. לא אהבתי את הרעיון…." אלה אמרה
"אזז.. כולכם יודעות לשיר?" ליאם שאל
"כן.." אשלי אמרה
"יופי.. אז תתכוננו" הארי אמר
"בנים! אתם מאחרים" אמר האיש שנכנס חמש דקות קודם..
"טוב.. אנחנו נקרא לכם" לואי אמר.. והם יצאו מהר לבמה.. יצאנו גם מהחדר.. ומצאנו זווית ראיה דיי טובה לבמה.. הבנות צרחו וצעקו, לא הצלחתי להתרכז עם המחשבות שלי מרוב הרעש… הבנים התחילו לשיר.. והבנות צורחות! הם שרו את השיר One thing
"השיר הזה לא ישן?" שאלתי לא מבינה
"ששששששששש" שאר הבנות אמרו נדהמות מקול הבנים.. אני לא מבינה אותם…
"שלום לונדון!" הארי צעק והבנות צועקות.
"אנחנו ממש…" זאין התחיל להגיד אבל הצרחות התחזקו.
"מאוכזבים ממכם" ליאם המשיך והקהל השתתק
"אנחנו יוצאים עם בנות… ואתם לא מקבלות אותם באהבה.. אתן יוצאות עלייהן, יורדות עלייהן, משפילות אותן.. וזה לא נעים להם ולנו יותר.." הארי אמר
"אתם תמיד רציתן שנצא עם מעריצות לא? ופגשנו מעריצות בדרך שונה, והתאהבנו בהם, ואתם לא מוכנות לקבל אותם." לואי אמר
"הם נמצאות איתנו עכשיו.. ואני רוצה לקרוא לאשלי!" נייל אמר והנבות בקהל היו בשוק
אשלי התקדמה לבמה ובנות התחילו לצעוק : "לכי מפה!"
"אותה פגשתי במלון שבו אנו מתאכסנים, היא עמדה עם כולכם מחוץ לכניסת המלון שלנו.. אבל לא היינו שם.. היא חזרה לחדר שלה מאוכזבת.. והחדר שלנו היה מול שלה" נייל אמר והבנות בקהל ישבו בשקט והקשיבו
"מיילי! בואי" הארי אמר.. והתקדמתי בחשש לעבר הבמה
"מיילי אחות של אשלי.. והיא לעומתה לא מעריצה אותנו… ואותה פגשתי בטעות, נתקלתי בה והיא לא ידע מי אני בהתחלה, וכשזיהתה, התגובות שלה לא היו כמו שלכם.. היא ואשלי באו אלינו לחדר ודיברנו מלא.. וביילנו בבריכה והיה לנו כיף.. והתחלנו לצאת.. כמו כל בן אדם רגיל, שכשהוא מחבב ואוהב מישהו אז הם מתחילים לצאת ביחד" הארי אמר
"ואז שלושת החברות הכי טובות שלה הגיעו" ליאם התחיל להגיד
"אלה" לואי אמר, ואלה הלכה לבמה
"אביה" זאיין אמר ואביה גם התקדמה
"ורייצ'ל" ליאם אמרה וגם רייצ'ל באה לבמה..
"מיילי סיפרה לנו שהם מעריצות אותנו.. ומאוד שמחנו לפגוש אותם… בילנו הרבה איתם.. והתחלנו לחבב אותם.." זאין אמר
"אז תורכם להגיד.. עם זה בסדר שאתם שופטות אותן רק בגלל שהם יוצאות איתנו" נייל אמר
"אפשר להגיד משהו?" שאלתי
"ממממ כן" הארי אמר ונתן לי את המקרופון
"אממממ היי.. קוראים לי מיילי.. כמו שרובכם יודעות… קראתי חלק מהתגובות שלכם אליי, ואת הציוצים.. והיה אחד שזיעזע אותי.. ואני יודעת שאותה אחת נמצאת פה בקהל.. ואני מצטטת מה שהיא כתבה לי : תתרחקי מהארי! מה את לא מבינה שאין לך שום זכות להיות איתו! את עוד אחת מהזונות שהוא לוקח! את עוד סטוץ' שלו שבסוף נעלם… אז זה מה שאת חושבת על הארי? שאת כלכך מעריצה אותו, שאין לו לב? שהוא לא יכול להתאהב? שהכל אצלו זה סטוצ'ים? ולהתרחק ממנו? זה כמו שלך יהיה חבר או ידיד או משהו ומישהו זר שאת בכלל לא מכירה יבוא ויגיד לך תתרחקי ממנו, למה? כי אני מעריץ אותו
! והוא שלי? אז מה תרגישי? שכלכך הרבה השפלות מגיעות אלייך בגלל שאת יוצאת עם זה שכולם רוצות לצאת? זה משפיל ומעליב" אמרתי
"הבנות האלה בדיוק כמווכם.. הם אולי קצת יותר גדולות, אבל אותו דבר, גם הם אוהבות,שמחות,עצובות,עייפות ועושות שטויות.. הם לא שונות ממכם" לואי אמר
"אתם בטח יודעות את הסיפור שלי? שהיו צוחקים עליי ומשפילים אותי,אני מרגיש את התחושה של להיות מושפל, והגעתי היום לאן שהגעתי, ואני לא רוצה שישפילו גם את זאת שאני אוהב" ליאם אמר
"אותי שופטים בגלל הגזע שלי, וזה לפעמים קשה וכזה מגיע לרמה כזאת אני רק מבקש ממכם להפסיק עם זה" זאין אמר
"מה אתם חושבות? שגם אנחנו לא נפגעים מהדברים שממציאים עליינו? שכל כתבה בעיתון היא לא נכונה, ואנחנו קוראים אותה ושואלים את עצמנו איך הגענו למצב הזה? שממציאים עליינו דברים כלכך נוראים, שלא קרובים בכלל להיות נכונים" לואי אמר
"אז רק תתנו להם הזדמנות, להכיר אותם" נייל אמר
"בסדר?" הארי שאל את הבנות שבקהל
"בסדר" הבנות בקהל צעקו, ושוב הצעקות חזרו
"אז הם גם שרות ממש יפה, ורצינו שתשמעו אותם שרות" זאיין אמר .. התחלנו לשיר את השיר Don't Judge Me של כריס בראון (הינה השיר המתורגם http://www.youtube.com/watch?v=x2K-a5PYq-Y ) השיר כלכך התאים עכשיו.. פשוט הבנות בקהל התחילו לשיר איתנו והם מחאו לנו כפיים..
וכסיימנו לשיר אז הבנים חזרו להופעה שלהם ובהנות בקבל צרחו יותר חזק ממה שאי פעם שמעתי אותם צורחות… ההופעה הסתיימה ונכנסנו למלון
"את מיילי נכון?" פקיד בקבלה שאל אותי
"כן.."אמרתי והתקדמתי אלייו והארי בא איתי
"זה בסדר.. לך לחדר שלך אתה עייף" אמרתי
"בטוח בייב?" הוא שאל
"כן" אמרתי ונישקתי אותו
היה פה מישהו וביקש מימני להביא לך את זה" הפקיד אמר והביא לי פתק קטן עם מספר פלאפון
לקחתי את הפתק וחייגתי את המספר ויצאתי מהמלון והתיישבתי אל המדרכה
"הלו.. מי זה?" שאלתי
"דייב הלרון" האיש אמר
"זאת מיילי.. השארת פתק לאיש מהקבלה במלון שלי עם המספר שלך" אמרתי
"כן.. שמעתי אותך ואת החברות שלך שרות בהופעה" דייב אמר
"היית שם?" שאלתי
"לא.. אבל הכל כבר ביוטיוב ובחדשות" הוא אמר
"הא.." אמרתי
"מאוד אהבתי איך שאת שרה" הוא אמר
"תודה.." אמרתי
"את וחברות שלך מעוניינות לחתום איתי על חוזה הקלטות?" דייב שאל
"וואו, תודה מצדך, אבל אני לא יודעת, אני יתקשר אלייך מחר כבר.. טוב?" אמרתי
"אוקי" הוא אמר
"תודה ביי" אמרתי וניתקתי