לונדון,לונדון והארי סטיילס ~פרק 16 ~

מנקודת המבט של הארי

"מה הארי אומר על זה?! " "מיילי אובר?" "הארי התבגר?" "החבר של מיילי?" "מיילי בוגדת?" "הארי בוגד?"
העיתונים מוצפים בכותרות, מלא תמונות של מיילי וחבר שלה מתנשקים, צוחקים, מתחבקים, ותמונות שלי ושל טיילור שנראים כלכך מאוהבים אחד בשני אבל אף אחד לא יודע שהכל מזויף..
אם רק הייתי יכול הייתי מחזיר את הזמן אחורה ומסרב להיות עם טיילור וממשיך בחיים שלי עם מיילי, האחת שלי, היחידה שגורמת לי להרגיש מי שאני באמת ולא איזה מפורסם שתופס מעצמו מלך העולם, או הבן שכל הבנות מאוהבות בו ומוכנות לעשות הכל בשבילו, ובמצב שלי עכשיו אני יעשה הכל כדי להחזיר את מיילי אליי.

"יאלה הארי.. הטיסה יוצאת עוד מעט" לואי צעק לי בזמן שאני בשירותים שוטף פנים ומנסה להתעורר מכל הסיוט שנחת עלי השבוע.
"לאן עכשיו?" שאלתי מנסה לגרום למוח שלי להתרכז בדברים אחרים שהם לא מיילי
"טנסי" לואי אמר
"התחנה האחרונה שלנו… טנסי" אמרתי עולה על המטוס

מנקודת המבט של מיילי

"אני כלכך התגעגעתי לטנסי! " אשלי צעקה וצחקקה במורד המדרגות
"מתי אמא ואבא חוזרים?" שאלתי
"עוד שלוש ימים" אשלי אמרה
"אהה" אמרתי שמחה
"הם צריכים את השקט שלהם.. ואם כבר שקט.. אניי הולכת לישון היום אצל חברה" אשלי אמרה
"טוב.." אמרתי ונכנסתי לחדר שלי שולפת את הפלאפון שלי ומחייגת לבראד
"בראד?" שאלתי
"הכל טוב לאב?" בראד שאל
"כן.. אממ.. רוצה לבוא לישון אצלי? יש לי בית ריק" אמרתי
"כבר בדרך" הוא אמר
"מחכה" אמרתי וניתקתי
בראד בא אליי, ראינו סרט, צחקנו, אכלנו קצפנו שרנו ורקדנו.. הלכנו לישון מאוחר.. לא קרה כלום בלילה.. החלטנו לקחת את מה שקורה ביננו לאט.. ושהזמן יעשה את שלו.. קמתי בבוקר מהנשיקות שלו.. אוחחח הוא כזה נסיך אלי.. הארי אני אוהבת אותך.. וואו! מה?! הארי?! אני לא חושבת עליו! בראד! רק בראד בראש שלי! ורק את בראד אני אוהבת..
"מאמי אני הולכת לשירותים להתלבש.." אמרתי ונכנסת לשירותים.. אני מבולבלת.. כל כך טב לי עם בראד אז למה אני חושבת על הארי? אופ.. יצאתי לבושה ככה :http://www.polyvore.com/cgi/set?id=80612741
"ווואו" בראד אמר וחייך אלי
"אני אוהבת אותך האר.. בראד" אמרתי וחייכתי חיוך מזויף..אני לא מאמינה.. שוב, זה שוב קורה לי, אני צריכה למחוק את הארי מהחיים שלי!
"אני אוהב אותך" בראד אמר ונישק אותי
"יאלה יוצאים?" שאלתי ואני ובראד יצאנו לבצפר.. איחרנו בכמה דקות אבל לא נורא.. התיישבתי ובמקום שלי..
"אומיגאד"
"אעעאעא"
"אני לא מאמינה"
"זה היום"
"אני מתרגשת" כל הבנות התחילו להתלחשש
"מה קרה?" שאלתי
"אל תגידי שאת לא יודעת מה קורה היום?" קייטי שאלה
"מה?" שאלתי
"וואן דירקשיין מופיעים היום פה! בארץ!" קייטי אמרה כולה מחייכת
"מה?!" שאלתי המומה מסתובבת לאלה
"אני ידעתי על זה רק עכשיו" אלה לחשה לי
"אז מיילי, את הולכת לראות את האקס שלך או שהוא כבר לא ברמה שלך?" שרלוט שאלה ולא עניתי לה
"או שאת מפחדת" שרוט המשיכה
"ממה יש לי לפחד?! ממערכת יחסים שאני גמרתי??" שאלתי עצבנית
"נראה אותך, בואי היום להופעה" שרלוט אמרה
"תעשי לי טובה" אמרתי
"שקט בכיתה" המורה נכנס וצעק והתחיל ללמד.. כל השיעור חשבתי שאולי יש לי סיכוי לראות את הארי שוב.. אחרי כל מה שקרה… או שלא, אני עם בראד וטוב לי איתו אבל אולי רק לראות את הארי לכמה דקות יעשה לי קצת טוב בנשמה.. ואז הצלצול נשמע וקטע לי את המחשבות
"גאד! שמעתם מה קרה עכשיו?" קייטי צעקה והסתובבתי אחורה
"הארי ניפרד מטיילור" קייטי צעקה
"מה!?" אביה, אלה, רייצ'ל ואשלי צעקו
"כן, הוא ניפרד ממנה לפני 10 דקות" קייטי אמרה והראתה לכולם את הכתבה..
"אם את רוצה ללכת היום להופעה שלהם תלכי.." בראד לחש לי באוזן..
"אני לא יודעת.." אמרתי לו
"תעשי מה שאת רוצה.." הוא אמר ונישק אותי בלחי ורץ לשחק פוטבול עם חברים שלו
"אז.." שאלתי את הבנות
"אתם הולכות?" שאלתי
"נראלי שכן" אביה אמרה
"אני צריכה לדבר עם נייל" אשלי אמרה
"ואני עם זאין" אביה אמרה
"טוב.. " אמרתי
"את באה איתנו?" רייצ'ל שאלה
"אני לא יודעת.." אמרתי
"יופי,כי קנינו גם לך כרטיס" אשלי אמרה
"טוב..נו" אמרתי.. היום נגמר ממש מהר, אני חוזרת הביתה מוצפת מחשבות, מנסה שלא להתפרק.. נכנסתי להתקלח להוציא את כל הרע מהיום הזה.. חשבתי על מה ששרלוט אמרה לי.. אולי אני כן מפחדת? מפחדת להתמודד עם הארי, לראות אותו שוב, להסתכל עליו ולהבין שהוא כבר לא יהיה שלי.. הוצאתי את הפלאפון שלי והתחלתי לשמוע שירים.. עד שקיבלתי הודעה מבראד
"את בבית?" הוא שלח
"כן.. למה?" כתבתי לו
"תפתחי לי את הדלת, אני צריך לדבר איתך" הוא כתב לי.. ירדתי למטה מהר לחוצה ופתחתי לו את הדלת
"מה קרה?" שאלתי
"אני אוהב אותך" בראד אמר
"גמאני אותך" אמרתי
"את הולכת היום להופעה?" הוא שאל
"כן.. למה?" שאלתי
"אה.. רציתי שנעשה היום משהו, אבל לא משנה כבר"
"אה.. טוב… אני אוהבת אותך" אמרתי
"טוב..אני חייב ללכת" בראד אמר ונישק אותי והלך
התחלתי להתארגן להופעה.. התלבשתי ככה :http://www.polyvore.com/cgi/set?id=80614104
אני והבנות יצאנו בחד במונית להופעה.. שוב כל הצעקות, הצרחות של הבנות.. אופ רציתי לחזור הביתה. התחיל סרטון על המסך הפתיחה של הבנים.. הוצאתי את הפלאפון והתחלתי לכתוב הודעה..

מנקודת המבט של הארי

"חמש דקות אתם עולים" צעקו לנו.. הוצאתי את הפלאפון וראיתי הודעה חדשה ממילי מעכשיו
"בהצלחה.." היא כתבה
" מתגעגע…. מת לראות אותך" כתבתי לה
"עוד כמה דקות אני רואה אותך.." היא כתבה לי
"מה? " שלחתי לה, לא מבין.. איך היא תראה אותי.. אני בהופעה עכשיו.. פאק, אולי היא פה..
"תעלה כבר לבמה.." היא שלחה לי
עלינו לבמה, שרתי מכל הנשמה שלי.. הוצאתי את כל מה שהיה בי, את כל הכעס, העצב, רק המחשבה שהחצי השני שלי נמצא איפשהו באולם הזה.. רק רציתי לשיר.. נגמרה ההופעה והבנים ואני חזרנו לתא הלבשות
"איפה את?" שלחתי למיילי
"פה" היא כתבה
"בנים, תראו את מי מצאתי בין כל המעריצות" נייל אמר והכניס חבורת בנות
"רייצ'ל" ליאם צעק ורץ לחבק את רייצ'ל. ואני הרגשתי כמו ילד קטן שמשותק לכיסא שלו, רק הסתכלתי עלייה, על מיילי שלי, שכלכך התגעגעתי אלייה
"הופעה טובה" מיילי אמרה אחרי שקלטה שאני בוהה בה כבר חמש דקות
"כן" זאין אמר ונתן לי אגרוף קטן
"מה? כן" אמרתי
"לך אלייה" לואי לחש לי
"הארי, אני יכולה לדבר איתך?" מיילי שאלה
"כן" אמרתי ויצאנו מהחדר
"אני.." היא התחילה להגיד
"אני אוהב אותך" אמרתי.. פאק, מאיפה הוצאתי את זה עכשיו?! לא הייתי צריך להגיד לה את זה
"הארי.." מיילי לחשה.
"מצטער, התגעגעתי" אמרתי משפיל מבט..
"טוב.." מיילי אמרה משפילה מבט
"אז.. מה רצית להגיד לי?" שאלתי
"לא משנה כבר.." היא לחשה..
"מיילי! אנחנו הולכות עם הבנים למועדון לחגוג רוצה לבוא?" אשלי צעקה למיילי
"בואי איתנו.." לחשתי לה
"לא.. סורי אני ממש עייפה, פעם אחרת" מיילי אמרה
"נו אל תייהי כבדה, את באה איתנו.. תשתחררי כבר.. "
"טוב.." מיילי אמרה וחייכתי