לונדון,לונדון והארי סטיילס ~פרק 12~

~מנקודת המבט של הארי~

אחרי הצילומים של מיילי חזרנו למלון והיא נכנסה להתקלח.. היא אמרה שתוך שעה וחצי היא תצא.. אז ישבתי על המיטה שלה וראייתי טלוויזיה.. עברה שעה… עברה חצי שעה… אבל רבע שעה…
"מייילי הכל בסדר?" צעקתי, והיא לא ענתה.. התקדמתי לדלת השירותים ודפקתי
"מיילי? את בסדר?" שאלתי
"לא.." שמעתי אותה לוחשת
"אני לא יכולה…" היא אמרה
"מיילי, מה קרה?" שאלתי מבוהל
"תקרא לאשלי, טוב?" היא אמרה.. יצאתי מהחדר שלה ונכנסתי מהר לחדר שלנו
"אשלי?! איפה אשלי?" ציעקתי מבוהל
"אני פה.." היא אמרה
"בואי דחופפ" אמרתי ומשכתי לה ביד
"תרגע" היא צעקה
"מיילי.." אמרתי והצבעתי על השירותים
"מיילי.. הכל בסדר?" אשלי שאלה
"לא.. תביאי לי את הקופסא" מיילי אמרה… ואשלי התחילה לחטט באחת המגירות
"איזה קופסא?" שאלתי
"פשוט תיהיה בשקט.." אשלי אמרה והוציאה קופסא שחורה מאחת המגירות
"מיילי, תפתחי לי" אשלי אמרה.. הדלת נפתחה מהר ואשלי נכנסה במהרה.. הספקתי לראות את מיילי יושבת על הרצפה מכוסה במגבת ומתקשה לנשום.. אחרי 10 דקות מיילי ואשלי יצאו ביחד
"הארי.. אתה יכול ללכת?" אשלי שאלה
"לא" אמרתי מסתכל על מיילי בוכה.
"בבקשה" מיילי לחשה.. ויצאתי מהר מהחדר

מנקודת המבט של מיילי

הארי יצא מהחדר והתחלתי לבכות עוד יותר
"מיילי….ששש זה יעבור" אשלי לחשה ליי
"לקרוא לבנות?" אשלי שאלה
"כן" לחשתי.. ואשלי יצאה מהר והחדר ושמעתי שהיא ביקשה מהארי לקרוא לכל הבנות
"הם עוד דקה יהיו פה" אשלי אמרה.. ואחרי דקה הבנות נכנסנו מבוהלות
"מה קרה?" אלה שאלה
"הארי משתגע בחוץ.. את בסדר?" רייצ'ל שאלה
"איפה אביה?" אשלי שאלה
"היא עם זאיין, התקשרנו אלייה והיא עוד חמש דקות תיהיה פה" אלה אמרה
"מה קרה?" רייצ'ל שאלה
"היא שוב… " אשלי התחילה להגיד וכבר הבנות חיבקו אותי חזק.. זה פעם בשנה קורא לי.. אני כל פעם בשנה מקבלת זיכרונות.. את הזיכרונות שאני כלכך לא רוצה לזכור.. בגיל ארבע.. שרצחו את ההורים שלי מול הפנים שלי… אני אמא ואבא שלי יושבים ואוכלים ארוחת ערב, ואמא קיבלה שיחת טלפון והיא נהייתה חיוורת.. אבא כנראה הבין לפי הבעת הפנים שלה מה קרה.. והוא לקח אותי מהר לקומה השנייה מנסא להסתיר אותי איפשהו.. ואז שמענו דלת נפתחת ואמא רצה אלינו.. ואיש התקדם אליינו עם רובה.. אני הסתתרתי מאחורי שידה גדולה.. וראיתי כל מה שקרה.. הוא שלף את האקדח וירה באמא שלי שתי כדורים אבא שלי שלוש.. הוא לא הבחין בי וברח מהר.. המשטרה והאמבלונסים הגיעו מהר.. השכנים שמעו את היריות והזמינו משטרה.. ואני.. נשארתי עומדת ובוכה צורחת לאמא ואבא שלי בשמם מנסה לגרום להם לקום ולהגיד לי שהכל יהיה בסדר.. וזה מה שאני זוכרת.. חצי שנה אחרי ההורים של אשלי אימצו אותי ודאגו לי ועזרו לי בכל דרך אפשרית
"מיילי את בסדר?" אביה התפרצה לחדר… לא עניתי.. הכדורים מאפשרים לי להירגע..
"ששש היא לקחה את הכדורים" רייצ'ל לחשה
"אהה" אביה אמרה והתיישבה ליידי
"תחליפי בגדים ותלכי לישון" אשלי אמרה.. קמתי וזרקתי עליי מכנס קצר וגופיה ועליתי לישון

מנקודת המבט של הארי

הבנות יצאו מהחדר, רק בלי מיילי.. למה אף אחת מהם לא אומרת לי מה קרה למיילי, למה היא הייתה צריכה קופסא? ומה יש בתך הקופסא? ולמה היא התחילה לבכות בזמן המקלחת ולא הצליחה לנשום? ולמה אשלי הוציאה אותי מהחדר? מה הולך פה? לא הפסקתי לחשוב ולחשוב
"מיילי בסדר?" שאלתי
"היא תיהיה בסדר עכשיו" אלה אמרה
"אני נכנס אלייה" אמרתי
"לא" אשלי אמרה
"למה?" שאלתי
"היא צריכה להיות לבד" אביה אמרה
"מה קרה לה?" שאלתי
"אנחנו לא יכולות לדבר על זה" אשלי אמרה
"טוב.. אז מה היה בקופסא?" שאלתי
"כדורים" אשלי אמרה
"כדורים למה?" המשכתי לשאול
"פשוט אל תכנס לחדר אז מחר בערב טוב?" אביה אמרה
"למה?" שאלתי
"היא חייבת לישון 24 שעות" רייצ'ל אמרה
"מה קרה לה?" המשכתי לשאול..
"דיי הארי" אלה אמרה והלכה ואחריה שאר הבנות..נכנסתי לחדר שלי והבנות היו שם עם הבנים..
"אתם לא תענו לי אהה?" שאלתי
"לא" אשלי אמרה
"עשיתי משהו?" שאלתי
"לא" הם אמרו…
"אאעאעאעעעעאאעאעאאעאעאעעא"
"שמעתם את זה?" זאין שאל
"כן" ליאם אמר
"זאת הייתה מיילי?" שאלתי
"כן" הבנות אמרו
"מה?! למה היא צעקה?" שאלתי
"תתכונן לעוד אחת" אשלי אמרה
"מההה?" שאלתי
"עאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא"
"למה היא צועקת?" שאלתי
"תשאל אותה אתה.. אנחנו לא נגיד לך כלום" רייצ'ל אמרה
"טוב" אמרתי והתקדמתי לעבר הדלת
"לא עכשיו" אלה צעקה
"צריך להביא לה כוס מים… אביה בואי איתי" רייצ'ל אמרה
"תביאו לה גם קרקר או משהו" אשלי אמרה
"טוב.. ואנחנו נכנס לשמור עלייה" רייצ'ל אמרה
"טוב" אשלי אמרה
"מה איתי? גמאני רוצה ללכת לשמור עלייה" אמרתי
"עדיף שתישאר פה" אשלי אמרה
"אשלי תיהיי אחרינו טוב?" אלה שאלה
"כן" אשלי אמרה
"אני יבוא איתך" אמרתי לאשלי
"לא" אשלי אמרה
"נוו אני ישב בשקט…" אמרתי
"טוב" היא אמרה… הסתכלנו אחד על השני במשך חצי שעה עד רייצ'ל ואביה חזרו
"איך היא?" אשלי שאלה
"יותר טוב.." אביה אמרה ואשלי קמה ובאתי אחרייה
"אתה לא מדבר.. ועושה מה שאני אומרת לך.. הבנת?" אשלי אמרה לפני שהיא תפחה את הדלת
"אוקי" אמרתי ונכנסנו לחדר של מיילי.. היא שכבה במיטה. מחביאה את ראש מתחת לכרית.. ויללות הבכי שלה חלשות.. אשלי התקרבה אלייה ונגעה לה במצח..
"יש לה חום.. תביא מגבת ותרטיב אותה" אשלי אמרה.. ועשיתי מה שהיא אמרה… רק לראות את מיילי ככה..נהייתי חולה..
"אשלי.." מיילי התחילה לגמגמם
"אני פה" אשלי אמרה והתיישבה לידה..
"אני לא יכולה" מיילי לחשה
"זה בסדר" אשלי אמרה.. ומיילי הסתכלה עליי
"הארי.." מיילי לחשה.. לא עניתי.. לא ידעתי מה להגיד, מה לשאול, מה לעשות..
"לך אלייה" אשלי התקדמה אליי ולחשה לי באוזן.. קמתי ליד מיילי והתיישבתי לידה.. והיא סימנה לי עם העיניים שלה לשכב לידה
"טוב.. אני ישאיר אותכם לבד" אשלי אמרה ויצאה מהחדר
"את צריכה משהו?" שאלתי
"אתה יכול להעביר לי את הכוס מים?" מיילי שאלה
"כן.." אמרתי והבאתי לה את הכוס..
"את צריכה לישון" לחשתי לה
"כן.. אבל תבטיח לי שתישאר איתי כל הלילה ותחבק אותי ולא תעזור" מיילי אמרה
"אוקי" אמרתי והיא הסתובבה וחיבקתי אותה, שיחקתי לה בשיער כל הלילה.. הסתכלתי עלייה, על היופי המתוק שיש בה.. היא התעוררה בערב… נשארתי איתה כל הזמן.. לא שחררתי אותה לשנייה..
"האריי.." מיילי אמרה
"את בסדר?" שאלתי
"כן.. אתה יכול לקרוא לאשלי?" מיילי שאלה.. ויצאתי מהחדר וקראתי לה..
"הכדור" מיילי אמרה
"איזה כדור? אבל היא כבר לקחה כדור?" שאלתי את אשלי
"היא צריכה עוד אחד" אשלי אמרה
"וזה גם ירדים אותה?" שאלתי
"לא.. זה ירענן אותה" אשלי אמרה.. ונתנה למיילי את הכדור עם כוס מים
"איך את?" אשלי שאלה אחרי שמיילי בלעה את הכדור
"בסדר.. " מיילי אמרה והבנות נכנסו בשקט לחדר
"תודה… שעזרתם לי עם זה.. באמת שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייכם" מיילי אמרה וחיבקה את הבנות
"תמיד" רייצ'ל אמרה וחיבקה את מיילי… יצאתי מהחדר, הרגשתי שאני ממש מפריע לאחוות בנות הזאת..
"הארי.. חכה" מיילי אמרה.. והסתובבתי אלייה
"סליחה שהדאגתי אותך" מיילי אמרה לי והשפילה מבט
"זה בסדר.." שיקרתי.. ויצאתי מהחדר מהר.. יצאתי מהר מהמלון ועשיתי סיבוב בחוץ עם עצמי.. הדמעות התחילו לצאת.. ממש נבהלתי.. לראות אותה כלכך שבירה,סגורה, לראות את מיילי אחרת.. לוקחת כדורים? מתקשה לנשום? אני לא מבין מה קרה לה? ניגבתי את הדעות . די הארי תיהיה גבר ואל תבכה.. לך תבדוק מה קרה לה.. אבל כל הבנות הסתירו ממני את מה שקרה לה.. אז למה שהיא תספר לי? חשבתי.. והפפרצי הגיע וחזרתי מהר למלון בריצה..
"הארי" מיילי צעקה.. התקרבתי אלייה ולחשתי לה " אני מצטער"
"אני חייבת לך כמה הסברים" היא אמרה לי.. והתחילה לספר לי מה קרה לה.. ועל הזיכרונות .. וואו
"וואי.. מיילי לא ידעתי" אמרתי וחיבקתי אותה
"הייתי צריכה לספר לך את זה מההתחלה" היא אמרה
"לא.. זה בסדר" אמרתי… וואי מסכנה..מה שעבר עלייה.. אחרי שתיקה מביכה מיילי נישקה אותי
"לא רציתי להדאיג אותך" היא אמרה
"אני אוהב אותך" אמרתי מנסה להחליף נושא
"גמאני אותך" היא אמרה
"אויי הארי.. תראה איך אני נראת.. מזה הבגדים האלה?" מיילי שאלה
"למה? אני דווקא אוהב את זה" אמרתי
"שקרן" היא אמרה ועלתה לחדר שלה להחליף בגדים
"ארוחת ערב" נייל צעק במסרון. חיכיתי למיילי שתסיים להתארגן.. היא יצאה ככה : http://www.polyvore.com/cgi/set?id=77510631
היא יכולה להרוג אותי מהיופי שלה..
"אז הולכים?" היא שאלה
"כן" אמרתי ונישקתי אותה