להקת בנות סיפור על – 1D פרק 14

נקודת מבטה של שקד:

הוא אוהב אותי!!!! זה הדבר היחיד שעבר בראשי בזמן הנשיקה. ליבי דפק כמו משוגע בחזי,בטני התמלאה פרפרים וחום עבר בכל גופי. כשהוא כרך את ידיו סביב מותני צמרמורת עברה בגופי, שולחת זרמים חשמליים לליבי. לחשתי לו שאני אוהבת אותו בחזרה וחזרנו להתנשק.
לפתע, הטלפון שלו צלצל. התנתקנו באי חשק בולט והוא הסתכל על הצג. הבעת הפתעה עלתה על פניו ואני הסתכלתי עליו בשאלה.
"הלו?" ענה בקול שואל.
"אני מצטער לשמוע אבל… איך זה קשור אליי?" שאל. בינתיים התיישבתי על המיטה וחכתי שיגמור את השיחה.
"דניאל את בגדת בי, זרקת אותי והתאהבת בבן אדם אחר. עכשיו שהוא זרק אותך, את רוצה לחזור אליי?" שאל בקול לא מאמין. רגע מה? היא רוצה לחזור אליו? טוב זה לא יקרה. לא כל עוד אני כאן.
"בי דניאל" אמר בקול כועס, ניתק והתיישב לידי על המיטה.
"אפשר לדעת מי זאת, מה הקשר שלך אליה ומה בדיוק היא רוצה מה…חבר שלי?" שאלתי. את המילים האחרונות שאלתי בהיסוס. חיוך עלה על פניו. למה?
"לפני שאני עונה לך על זה. אפשר לשאול אותך משהו?" שאל עם חיוך רחב. הנהנתי.
"אנחנו חברים? זה לא שאני לא רוצה, להפך אני רוצה להיות חבר שלך, אבל… את רוצה?" שאל מהסס. חיוך עלה על פניי ופרפרים ריחפו בבטני. הוא כזה חמוד!! נישקתי אותו והוא הבין את הרמז. חייכתי והתנתקתי. "אני מקווה שקלטת את הרמז ועכשיו תענה לי השאלות הקודמות" אמרתי עם חיוך על פניי.
"זאת הייתה דניאל האקסית שלי. היא בגדה בי עם איזה גבר זר, זרקה אותי ועכשיו הוא זרק אותה והיא רצתה לחזור אליי" אמר בקול אדיש. אווץ'. זה ממש פגיעה ישירה באגו.
"אוקיי ועכשיו לעוד שאלות…. למה השתכרת אתמול ועשית את..מה שעשית?" זה עדיין כאב לי לחשוב על זה, אבל הייתי צריכה תשובות. הוא הרצין לפתע.
"רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך אתמול ואז ראיתי אותך מדברת עם איזה נער. קנאתי וכאב לי לראות אותך עם נער זר, אז שתיתי כדי לשכוח מהכאב. אחרי שכבר הייתי ממש שתוי, היא באה ו…קרה מה שקרה. שקד אני אוהב אותך. מהרגע הראשון שראיתי אותך נתפסתי עלייך, לא יכולתי להפסיק לחשוב עלייך. תאמיני לי שהכוונה שלי בכל פעם שהתחלתי איתך, לא הייתה להכניס אותך למיטה" אמר בקול שקט. חייכתי חיוך קטן ונתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים.
"אני מאמינה לך" אמרתי בשקט וחייכתי. הוא חייך גם ונישק אותי נשיקה ארוכה.

*
עברו כבר שבועיים. קלי והארי נפרדו כידידים, לשניהם זה לא התאים והארי התחיל לצאת עם מישהי חדשה בשם אמנדה. נייל ולירון הפכו לזוג רשמי וכך גם זאין ואביטל, אחרי שהוא כתב לה שיר ושר לה אותו מתחת לחלון. היום הם כבר שבוע ביחד. באשר אליי ואל ליאם הכל מדהים. כבר התחלתי לשכוח מעט את אירועי העבר, אך לא סיפרתי עליהם לליאם. הקלטנו כבר 6 שירים ושלושה מתוכם הקלטנו עם הבנים והיום בערב יש לנו הופעה באותו בר שהופענו פעם שעברה, רק שהפעם בלי הבנים. כל העולם כבר הכיר אותי ואת חברותי בתור ה"חברות של 1D" -חוץ מקלי שהיא והארי נפרדו- ,וזה די תרם לנו לפרסום, אבל זה לא ממש שינה לנו כי לא בגלל זה יצאנו איתם.

"תודה הייתם קהל נפלא" צעקתי וחייכתי. ירדנו מהבמה והלכנו לכיוון התחנה של האוטובוס. כולן עלו על אותו אוטובוס, אבל אני הייתי צריכה אוטובוס אחר.הן עלו על האוטובוס ואני חיכתי בינתיים לשלי.
"היית נהדרת הערב" שמעתי קול מוכר מאחוריי וחרדה תקפה אותי. זה לא יכול להיות. זה לא יכול להיות!!!
"אז מה שקדי, שכחת אותי? המשכת הלאה?" הוא לחש לאוזני. נשימתו על צווארי הפחידה אותי. האימה שיתקה את גופי, מקפיאה את כל עצמותיי. איך הוא מצא אותי? לפתע הוא שם את ידו על פי, משהו מוזר היה על ידו, מטפחת אולי? את ידו השנייה הוא כרך סביבי. הרגשתי איך אני יוצאת מהקיפאון ונסתי לצרוח, אך הרגשתי שאין לי כוחות לכך. כתמים שחורים כיסו את ראייתי. מחשבה בודדה עברה בראשי לפני שהחושך כיסה את כולי ' למה אתה לא עוזב אותי ג'ון?'

נקודת מבט חיצונית:
היא התעלפה בידיו. הוא חייך בשביעות רצון. עכשיו היא שוב שלו. הוא כל כך כעס שגילה שהיא יוצאת עם הליאם הזה. שהיא שכחה אותו. שהיא מחקה אותו מחייה באופן מוחלט. בתת מודע שלו הוא ידע שזאת אשמתו, אך זה לא מנע ממנו לכעוס על כך שהיא המשיכה הלאה. הוא גרר את גופה המעולף למכוניתו. הוא קשר את ידיה בחבל מאחוריי גבה וחגר אותה שלא תפגע בדרך, כי למרות הכל, הוא עדיין דאג לה. הוא עדיין אהב אותה. הוא הסתכל על פניה המעולפות. היא הייתה כל כך יפה. חיוך עלה על פניו והוא נישק לשפתיה בחיפזון.
"אל תדאגי יפה שלי, בקרוב הכל יחזור לקדמותו" לחש ,יצא מהמושב האחורי ונכנס למושב הנהג. נוסע למקום בו אף אחד לא ימצא אותם. זאת אומרת אף אחד שלא יודע על המקום שלהם. הצריף הישן בחורשה. אך הוא לא ידע שיש מישהי שכן יודעת על המקום. מישהי ששכח מקיומה. והמישהי הזאת היא סיון. אחותה של שקד.