להקה מתבגרת – סיפור על 1D :-* (פרק 8)

~שבוע לאחר מכן~
-נקודת מבטה של פרי-
זאיין: נפגשתי עם המנהל שלך…
פרי: נו ומה הוא אמר?
זאיין: את לא רוצה לדעת..
פרי: נווו זאיין!!!
זאיין: הוא לא העביר אותי…
~דפיקה בדלת~
"הוא הכריח אותי ללמוד פה!!" אמר זאיין כשעמד בדלת ביתי.
"זאיין?! זה חלום?" שאלתי.
"בואי תבדקי…" אמר ונישק אותי.

~כעבור חודש~
-נקודת מבטו של זאיין-
אני מסתדר מעולה בבית הספר.
אני גר בחדר עם ליאם ונייל.
רק מה שחסר לי זו הלהקה שלי, 'השטנים הקטנים', קראנו לעצמנו.
פרי לא ידעה מהלהקה הזאת, רק אני ועוד 3 ילדים.
אני יושב עכשיו בחדרי ומנסה לכתוב שיר.
"סליחה? נייל פה?" שאלה קייטי.
"לא." אמרתי.
"אוקיי, תודה . סליחה שאני שואלת אבל קרה דבר מה?" שאלה.
"לא סתם… נזכרתי בלהקה שלי." נפלט לי.
"הייתה לך להקה?! מוזר, פרי לא סיפרה לי."
"כי היא לא יודעת." מילמלתי.
"למה?"
"כי… אני לא יודע."
"חכה שנייה פה!" אמרה ויצאה מהחדר.
כשחזרה נתנה לי שני פתקים, פתחתי אותו באטיות וראיתי שיר.
"את כתבת?" שאלתי.
"לצערי, לא. אבל אני הלחנתי."
"אז מי כתב?"
"הארי, אבל אל תספר לו, הוא לא יודע שיש לי את השיר."
"מה זאת אומרת לא יודע?"
"סתם, פתחתי את המחברת בעמוד של השיר העתקתי אותו ויום לאחר מכן השמיד את המחברת."

-נקודת מבטה של קייטי-
"למה הוא השמיד?" שאל.
"כי הוא גילה שמישהו קרא את המחברת."
"אני יכול לשיר אותו?" שאל.
"כן, בטח.. הארי גם ככה לא פה היום, הוא יצא להתרים אנשים."
"You're insecure
Don't know what for
You're turning heads when you walk through the door
Don't need make up
To cover up
Being the way that you are is enough." הוא שר.
"Everyone else in the room can see it
Everyone else but you " ליאם התפרץ לחדר ושר.
מוזר.. איך ליאם יודע את השיר..?
"Baby you light up my world like nobody else
The way that you flip your hair gets me overwhelmed
But you when smile at the ground it aint hard to tell
You don't know
You don't know you're beautiful
If only you saw what I can see
You'll understand why I want you so desperately
Right now I'm looking at you and I can't believe
You don't know
You don't know you're beautiful
Oh oh " הם שרו ביחד.
"But that's what makes you beautiful" נייל נכנס לחדר ושר.
עצרתי אותם.
"איך אתם יודעים את השיר?" שאלתי.
"בואי נגיד שאני הפצתי את השיר." נייל אמר. "את זוכרת את היום הזה שהארי התפרץ לחדר? אז ראיתי פתק במעיל שלך ולקחתי את הפתק וקראתי אותו, אהבתי את השיר ואני לימדתי את ליאם ואת זאיין."
"אתם יודעים? דווקא מתאים לכם להיות להקה… רגע אולי באמת תיהיו להקה?" שאלתי.
"ומה עם לואי והארי?" ליאם שאל.
"לואי אני לא כל כך יודעת אם הוא אוהב לשיר או בכלל יודע לשיר ולא מזייף, אבל להארי יש קול ממש מיוחד."
"ומה איתי?" נייל שאל.
"לך יש את הקול הכי יפה בעולם!" אמרתי וחיבקתי אותו חזק.
הארי נכנס לחדר.
"זה רק אני או ששמעתי אותכם שרים את השיר שלי?"
"כן באמת הם שרו." עניתי.
"אבל אמרת לי שלא הסתכלת במחברת!" צעק ויצא מהחדר בטריקה.
"אני אלך אליו…" אמר נייל והלך.

~כעבור מספר שעות~
נייל חזר מהחדר של הארי ו__________________________…..