להקה מתבגרת – סיפור על 1D :-* (פרק 12)

-בחזרה לנקודת מבטה של קייטי-
"מה.. איך… למה…" ניסה לשאול מההלם.
"אני הבנתי שכל החברים שהיו לי היו אשליה, אתה המציאות שלי." אמרתי ונישקתי אותו קלות על שפתיו.
אני והארי המשכנו לדבר עד חצות וכשחזרנו הביתה חיבקתי את כולם חוץ מנייל, כשהסתובבתי לחבקו ראיתי אותו עולה במדרגות. עליתי במהירות לחדרו של נייל, דפקתי בדלת.
"כן?" שאל.
פתחתי את הדלת וראיתי אותו שוכב במיטתו.
"אני יכולה להיכנס?" שאלתי.
"כן." ענה.
"אתה כועס עליי?"
"על מה יש לי לכעוס?! על זה שעזבת אותי כי הסתרתי ממך דברים, על זה שחזרת ולא באשמתי, על זה שאת עכשיו לא איתי? על מה?"
"נייל, אני ממש מצטערת… אני לא רוצה שתחשוב שניצלתי אותך או משהו כדי להיות עם הארי."
"אני יודע שלא ניצלת אותי, אני גם יודע שאת והארי הייתם אמורים להיות ביחד, אני פשוט הייתי סתם טיפש שחשב שאני יצליח להפריד בין אהבת אמת."
"נייל, אני בטוחה שתמצא את האחת שלך ואם לא אני כבר ידאג לזה…" קרצתי לו.
"תודה." לחש.
"טוב אני צריכה לחזור למטה, רוצה לחזור איתי?"
"לא, אני קצת עייף."
"טוב ביי." נישקתי אותו בלחי וירדתי למטה.

~כעבור שנה~
הלהקה יוצאת מבית הספר, וכך גם הבנות.
סיימנו את בית הספר, מי היה מאמין ששנה חלפה במהירות רבה?!
אני והארי ממש זוג משמיים, אני והוא לא יכולים אחד בלי השני, אני והארי כבר עשינו את זה לפני מספר ימים.
נייל עדיין רווק, קצת מבואס, אבל הוא לא מראה את זה.
שאר הזוגות, מקסימים כמו תמיד.
והלהקה?! הלהקה פורחת לה, מכירים אותה בכל העולם בערך בשמם 'וואן דיירקשן', גם יש להם הנהלה שהם לא אני או אחת מהבנות, אני פחות מחבבת את ההנהלה. הם מחר יוצאים לסיבוב הופעות, זה אומר שאני לא אראה את הארי והלהקה מספר חודשים.
הארי ישן במלון, ואני ושאר הבנות שכרנו דירה.
אנחנו לא נוכל ללכת לשדה התעופה ולהגיד להם שלום כי הם נוסעים מצפון המדינה ולא מלונדון.
כן כן, זה ממש קשה לנהל ככה מערכת יחסים אז אני והארי לקחנו פסק זמן.
היום אני לא במצב מי יודע מה… לא רק שהבנים הולכים, יש לי גם סחרחורות ובחילות.
חוץ מפרי אף אחד לא יודע שאני והארי עשינו את זה לפני מספר ימים, היא חושבת שאני בהריון והביאה לי 3 בדיקות הריון שזה יהיה בטוח.
נכנסתי לשירותים בלית ברירה.
פרי הסתכלה על הבדיקות.
"מצטערת מותק, את בהריון." אמרה
"לא, זה לא יכול להיות!!!!" התחלתי לבכות.
פרי לא אמרה כלום, פשוט חיבקה, פשוט חיבקה.
עברו תשעה חודשים, הצירים כואבים ואני בחדר לידה, אני צועקת וצועקת ולפתע אני רואה מולי את התינוק, התינוק הזה ממש מזכיר את הארי אבל בקטן.

~כעבור שלוש שנים~
עברו שלוש שנים מאז שאדוארד נולד, שמו על שם אביו.
לאחר חצי שנה שלא ראיתי את הארי, החלטתי שזה לא בשבילי ושהכי טוב יהיה להיפרד, הוא איננו יודע על התינוק.
אני עדיין אוהבת את הארי אבל החלטתי להמשיך הלאה, פגשתי בחור ישראלי, גדי שמו, הוא מבין אותי, הוא נותן לי לבטא את עצמי והוא מבין שאני עדיין אוהבת את הארי וגורם לי להשכיח אותו.
אני עדיין לא גרה עם גדי באותה דירה, אני גרה עם קארין ולילי, הן שתי חברות הטובות שלי.
גדי שומר על אדוארד ואני יצאתי למסע קניות.
אני הולכת לי שלפתע…………..