להלביש אותך או לאהוב פרק 29 סיפור על 1D

לא בדיוק עשיתי פרק כפול אבל עשיתי יותר ארוך מהרגיל
קריאה מהנה!!!!!!!!!!!

"ואולי הם שכחו אותך" אמרתי עצבנית

וכבר ציפתי את התשובה

כי ידעתי שאותו בטוח לא שכחו וכנאה שכחו אותי

"לא נראה לי" הוא אמר לי

אוףףףף הוא כזה מעצבן למה הוא צריך להיות כזה חמוד

רגע מה!! חמוד? לא הוא לא חמוד על מה אני חושבת

"טוב הינה" אמרתי לי וזרקתי אליו בגד שמצאתי

"ואיפה אני התלבש"

לא יודעת, פה נראה לי , לא?"

"טוב"הוא ענה לי והתחיל ללבוש את הבגדים

כשהוא אוריד את החולצה ניסיתי כמה שיותר לא להסתכל אליו

אבל אז הוא….

*נקודת מבט של הארי*

"טוב הינה" היא אמרה לי וזרקה אליי בגדים

"ואיפה אני התלבש" שאלתי

לא יודעת, פה נראה לי, לא?" היא אמרה

"טוב"הוא עניתי והתחלתי להתלבש

ראיתי שהיא מנסה כמה שפחות להסתכל אליי,

טוב נו מה לעשות אני חתיך,

אז רציתי לעשות לה דווקה והלכתי אליה

(בלי חולצה)

"המכנסהזה לא גדולעליי?"

"לא"היא אמרה עדין מחפשת בגד לליאם ולא מסתכלת אליי

"בטוחה?" שאלתי

"כן!!"

לא ידעתי מה לעשות שיגרום לה להסתכל אליי אז הלכתי

ואז היה לי רעיון

נעמדתי מאחוריה כשהפנים שלה מופנות לקולבים מלאים בבגדים

תפחתי לה על הכתף והיא הסתובבה

"מה"היא אמרה

"למה את לא מסתכלת אליי?"

"הארי יש לי עבודה לעשות"

היא אמרה וכמעט הסתובבה אבל תפסתי אותה והצמדתי אותה קרוב אליי

"ועכשיו את האמת בבקשה, למה את לא מסתכלת אליי?" שאלתי שוב

היא לא אמרה כלום ופשוט התסכלה עליי

הסתכלתי אליה גם והתקרבתי אליה לאט

"הארי.. לא.."

"למה?" שאלתי עדין מתקרב

היא לא אמרה אבל אחריכמה שניות אמרה מהר

"יש לי חבר"

"ווותרי את לא יודעת לשקר

"הארי אני יודעת להרביץ"

באותו רגע צחקתי היא כזאת קטנה וחמודה היא לא יכולה להרביץ לי

אז המשכתי להתקרב