לגור איתו – הקדמה + פרק 1 – ג'סטין ביבר?

לגור איתו

"ארייןןן!! את מוכנה?" אמא צועקת.
"הטיסה בעוד שעתיים ואנחנו חייבות להיות שם עכשיו" אמא הוסיפה.
"אני יורדת! רגע!" אני אומרת, מתרוצצת בחדרי ולא יודעת מה להוסיף למזוודה.
אני לא יודעת לאן אנחנו טסים, אבל אני יודעת שזה בארה"ב. אני עומדת לעזוב את ישראל, את שני החברים הכי טובים שלי שהתחברתי איתם כבר שנים, ולא אראה אותם שוב.
אבא לא טס איתנו, ואחותי הקטנה גרייס נישארת בישראל עם אבא והחברה שלו, שאיתה בגד באמא.
אני נכנסת לבניין של נמל התעופה ומתיישבת על אחת הכיסאות עם המזוודה הורודה שלי.
לא מפסיקה לחשוב שרק בגלל אבא שלי נפרדתי מהחבר שכל כך אהבתי, ג'יימס.
אני נושמת חזק ונושפת. לא מאמינה שלראשונה אני עולה למטוס.
אני מתיישבת על הכסא המרופד ליד אמא, ושומעת את הקריין.
"נוסעים יקרים. הטיסה ללוס אנג'לס תצא בעוד כ – 5 דקות. אנא חגרו חגורות. טיסה נעימה." אומר הקריין.
"אז.. לוס אנג'לס.. מה יש שם? אין לנו שם דודים.." אני אומרת בתמיהה.
"כן… אנחנו נגור שם עם מישהו שאת בטוח תהיי מרוצה. זה נער ואמא שלו, אני חברה טובה של האמא. את בטח תהיי חברה של הנער. הוא בול הטעם שלך." אמא אומרת ומחייכת.
אבל.. זהו שהיא לא יודעת מה הטעם שלי, כי פעם שעברה שעברנו ביחד לגור במקום אחר גרנו עם משפחה שבתוכה יש נער שהיא חשבה שהוא הטעם שלי.
אבל אני אוכיח לה שלא. שלא כל האמריקאים הם הטעם שלי.
"אמא.. אל תנסי לשדך לי.. את יודעת שבסוף כלום לא יוצא מזה.." אני אומרת ומחייכת.
"בסדר, אבל אני בטוחה שאת תאהבי אותו" היא אומרת.
נראה… אם היא באמת תצליח אז אני אנשק את רגליה.
אנחנו יורדות מהמטוס לאחר טיסה של 20 שעות.
"אז… איפה זה?" אני אומרת בהתרגשות.
"תכף תראי.." היא אומרת ומתרגשת גם.
אני רואה בית ענקי עם בריכה גדולה, וחצר עצומה.
"א..א..אנ..אנחנו נגור כאן?!" אני אומרת ופי פתוח לרווחה.
"כן! את מתרגשת?" היא אומרת וצוחקת.
"כן! אבל.. את רצינית?" אני אומרת.
"כן כן כן! אז בואי כבר!" היא אומרת, תופסת את ידי ואנחנו רצות.
היא דופקת בדלת והיא נפתחת.
אני רואה את…
ג'סטין ביבר בכבודו ובעצמו ופאטי אמא שלו!
"אני לא מאמינה..!" אני אומרת וחשה סחרחורת.

פרק 1:

אני מארגנת את הבגדים בארון שבחדר החדש והענקי שלי. הצבוע בצבע ורוד בהיר.
החדר מלא רהיטים כמו מיטה זוגית, ארון גדול, ספה שידות ושולחנות, ובנוסף יש בו מחשב, והמון קישוטים קטנים שחייבים להיות בחדרי בנות.
לפתע נכנס ג'סטין לחדר, וליבי שוב פועם במהירות, מרוב לחץ והתרגשות.
"ברוכה הבאה" ג'סטין אומר ומחייך.
"ברוך הנמצא.." אני אומרת ומסתכלת על הרצפה מביישנות.
הוא מתקרב למיטה ויושב עליה בזמן שאני מקפלת את החולצה האחרונה.
"בואי שבי, הרבה בגדים הבאת איתך.. הא?" הוא שואל.
"כן.. כנראה." אני מחייכת.
אני מתיישבת, מנסה כמה שיותר רחוק ממנו, כדי שלא יחשוב שאני איזו מעריצה מטורפת שלו. ואני לא!
"טוב.. אני אצא, אני רואה שזה מפריע לך.." הוא אומר ויוצא.
"וואו.." אני אומרת בחיוך ונשכבת על המיטה.
אני לא מאוהבת אותו, ולא מחבבת או משהו כזה.. רק חושבת שיש לו חיוך חמוד, וחלק מהשירים שלו נחמדים, והעיינים יפות, והטעם שלו בבגדים.. ועוד כמה… אבל אני לא אוהבת אותו.
לאחר כמה דקות אמא נכנסת ואומרת "נכון שאת אוהבת?". "לא.. אמא! אני לא בליברית! אני ארין פוקס, ואת מריה פוקס. ואנחנו רק גרות כאן. אל תנסי לשדך לי אותו, כי אני לא אוהבת אותו.." אמרתי בעצבים.
"טוב..אני עוד צריכה להמשיך לסדר את החדר אז.. להתראות.." אני אומרת אך היא מוסיפה "חכי! אני יעזור לך לסדר..". "לא. ביי." אני אומרת, היא יוצאת ואני סוגרת את הדלת.
חוץ מזה.. הוא לא בקטע שלי. למה לו להיות בקטע שלי? למרות שהרבה אומרים לי שאני יפה ושאני לא צריכה לזלזל בעצמי, אני לא מרגישה ככה. כי כל פעם כשאני מתעוררת אני מזהה פגם חדש בי.
אם זה הפוני בובה העקום והלא סימטרי שלי, או השפתיים הנפוכות שלי שהייתי מעדיפה שהן היו קצת פחות נפוכות, או כל דבר אחר שנמצא בי.
אז.. אני אשאל את זה שוב. למה לו להיות בקטע שלי?…
אני רואה מערכת מוזיקה חדשה שעומדת לייד שולחן המחשב, אני לוחצת על PLAY ונישמע בווליום חזק שמבהיל אותי, אחד השירים של ג'סטין, שבמקרה אני גרה איתו.
אני נבהלת כמו שכבר אמרתי ומוציאה את התקע מהשקע.
ג'סטין נכנס שוב ואומר "אז את אוהבת את השירים שלי? או שבטעות שכחתי להוציא את הדיסק החדש שלי?". "שכחת.." אני מצחקקת.
"יש לך צחוק יפה, יודעת?" הוא אומר. כל כך רומנטי. "תודה.." אני מחייכת וכוססת ציפורניים.
הוא מתקרב ומוציא את ידי מפי. "אז.. את הטיפוס הביישן.. אני יכול להתמודד עם זה." הוא אומר, מחזיר את התקע לשקע ומשנה לשיר אחר שלו, שיר איטי המתאים לסלואו.
"תרקדי איתי?" הוא אומר.
"אני.. לא באתי לפה כדי לרקוד, אלא באתי בגלל שאבא בגד באמא ו.." אני אומרת ומסתובבת אל המיטה. מחזירה את היד לפה וכוססת ציפורניים.
"בבקשה תרקדי איתי.." הוא אוחז בידי השנייה, מוציא את ידי מפי ואוחז גם בה.
"לא לא.. אני לא יודעת לרקוד.." אני צוחקת קצת. אף פעם לא רקדתי ככה.
"אני דווקא טוב בזה.. בואי נו.. זה קל. את חכמה ובטוח תביני את כל מה שצריך לעשות, רק מצד לצד.." הוא אומר ומקרב אותי אליו.
"לא.. לא.. ג'סטין אני.." אני אומרת ונזכרת שאני מדברת עם ג'סטין ביבר, שרוצה לרקוד איתי. איתי!
"אתה בטח מרחם עליי. רוצה לעשות אותי שמחה כמו כל המעריצות שלך, אבל עלי זה לא עובד." אני אומרת, בבכלל בלי ביישנות, אלא בחוצפה.
"אוקיי.. אז.. אולי תוכלי לספר לי קצת יותר על מה שאמרת קודם, על אבא שלך שבגד ב.. נו את יודעת." הוא אומר.
סיפרתי לו על הכל. על זה שאני זו שתפסה אותו בוגד באמא, על זה שאמא קראה את היומן שלי וגילתה על זה גם בעצמה, ועל הריבים שלהם מולי ומול אחותי הקטנה גרייס.
"אני.. מצטער בשבילך, אני לא עברתי את הריבים האלה… ההורים שלי נפרדו כשהייתי בן עשרה חודשים.. אבל אני בקשר איתו." הוא אומר.
"זהו שאני לא חושבת שאני אדבר איתו אי פעם, למרות שהוא בגד באמא ולא בי.." אני אומרת.
"טוב.. אני צריכה להחליף בגדים אז.. להתראות" אני אומרת, מנסה להפסיק את השיחה הזאת.
"אני יכול להסתובב… אל תדאגי אני לא אציץ לך.." הוא אומר ומחייך.
"לא זה.. נו… בבקשה?" אני אומרת ומחזיקה בחולצה בצורה שאני עוד מעט מורידה אותה.
"אוקי חח בסדר בסדר.." הוא אומר וצוחק.
אני נועלת את הדלת, מוציאה קופסה אחת מתוך המזוודה שלי, שאני קוראת לה קופסת הסודות. אני מוציאה את היומן האישי שלי ומתחילה לכתוב.
"עברתי לגור בבית חלומי, ענקי כל כך עם בריכה וחצר עצומה. עם מי אני ואמא גרות? עם ג'סטין ביבר ואמא שלו!
יש רק בעיה אחת קטנה. והיא שהוא כל הזמן מנסה להתקרב אלי, ללטף אותי ואני מתחמקת איכשהו.
למרות שאני חושבת שאני מרגישה אליו משהו, אני רוצה שהוא יפסיק. אני רוצה שזה (עם שתי קווים מתחת) יפסיק.
לא באלי להתחבר לידוען ואפילו להיות חברה שלו. לא רוצה שמליוני בנות בכל העולם ישנאו אותי.. מספיק יש את אבא שלי ששונא אותי…"