לא באמת ביחד-פרק 39 -מוקדש לyaelis דני 1D אנונימית גל שירני DIANA

סוף פרק 37-סוף הנמ שירן האחרון
נמ שירן
לקחתי לי את כל הדברים שאני צריכה והלכתי לחדר של הבנים.
התקלחתי,התארגנתי,התלבשתי,סידרתי את שערי ושמתי בושם ואת האקססוריז ויצאתי לכיוון חדר האוכל כשאני סוגרת מאחורי את דלת חדרם של הבנים.
(יש קשור למה שהיא לבשה ברציתי להוסיף-אני עיצבתי את הסט!)

פרק 39
נמ שירן-המשך
בדרך החלטתי להתקשר לאמי,לא דיברתי איתה הרבה זמן,יותר מדי זמן.
"היי אמא,בוקר טוב.
איך את? מה קורה? איך את מרגישה?"
שאלתי אותה
"אני בסדר גמור מתוקה. איך את? כיף לך? התגעגעתי אליך,הרבה זמן לא דיברנו."
דמעות הציפות את עיני.רק לשמוע את הקול שלה-הלב שלי רטט-עושה סלטות בבית החזה שלי.
"אני בסדר.מאוד כיף לי כאן."
שיקרתי לה.
המעלית בדיוק נעצרה בקומה המתאימה,בלובי המלון.התקדמתי לעבר אחת הספות והתיישבתי עליה,ממשיכה לדבר עם אמי תוך כדי.
"מה קרה יפתי? למה את בוכה? אל תבכי אחרת גם אני אבכה איתך"
היא אמרה
"אני פשוט מתגעגעת אליך,לא ראיתי אותך הרבה מאוד זמן."
אמרתי לה.
"נו? איך את וזאין?"
היא שאלה כי פעם שעברה שדיברנו סיפרתי לה על מה שחשבתי עליו לפני-שבהתחלה לא רציתי להיות שותפה שלו לחדר והיא אמרה לי לתת לו צאנס ושאולי אני הופתע ואגלה אדם שונה ממה שחשבתי,בכל זאת,אני לא באמת הכרתי אותו. בהתחלה חשבתי שמזל שהקשבתי לה כי ככה באמת הכרתי את האופי שלו ואת מי שהוא-או ליתר דיוק,רק חשבתי שהכרתי- אבל עכשיו אני מתחרטת כי הבנתי שכל מה שהיה ביננו היה הצגה,שהוא סתם שיחק איתי כמו שהוא עשה עם הבלונדינית מהמועדון-השתמש וזרק.
(ממש ממש לא כמו זאין האמיתי!!!!!!!!!!)
"הבנת שצדקתי?"
היא שאלה במעט חשש אחרי שלא עניתי לה כבר הרבה זמן.
"לא. הבנתי שטעית. בהתחלה באמת חשבתי שצדקת ואתמול הבנתי שטעית-טעות גדולה מאוד. הוא בדיוק מי שחשבתי שהוא ואולי אפילו יותר גרוע מזה."
עניתי במרירות
"אוי יפה שלי. זה בסדר,לא כל האנשים טובים. בכל אחד יש רע ויש טוב השאלה מה יש יותר ובמה הוא בוחר להשתמש יותר. הוא עשה לך משהו? סיפרת לאבא?"
"עוד לא דיברתי עם אבא ואני גם מעדיפה שלא לספר לו אלא להתמודד עם זה לבד."
"את לא חייבת לספר לו יפה את כבר בת יותר מ-18 ואני בטוחה שאם את אומרת שאת יכולה להתמודד עם זה לבד את יכולה אבל אני רוצה שתדעי שאני ואבא תמיד כאן בשבילך ועם את צריכה מאיתנו עזרה אנחנו כאן.אני לא רוצה שזה יסתבך יותר מדי ואחרי זה לא תוכלי לצאת מזה,אם את רואה שזה מסתבך תדברי איתי או עם אבא,הוא שם איתך והוא יעזור לפתור את זה וגם אני.אם את צריכה עצה או להתייעץ או סתם לדבר עם מישהו את יכולה להתקשר אלי תמיד,בכל שעה-אני אהיה זמינה בשבילך."
היא אמר
"תודה אמא,אני יודעת."
"אני כאן בשבילך."
היא הוסיפה
"גם אני,"עניתי,"למרות שלא נראה לי שתצתרכי אותי."
"אני תמיד צריכה אותך מותק"
היא ענתה והוסיפה
"עם שאר הבנים את מסתדרת? כולם מתיחסים אליך יפה?"
"כן. במיוחד נייל וליאם,התחברתי אליהם יותר."
"אני שחמה מתוקה."
היא אמרה
"אם את רוצה לספר לי את מה שקרה אני כאן בשבילך,זה יעזור לך לפרוק את זה ואת תרגישי יותר טוב. אבל אם את לא רוצה את לא חייבת."
היא אמרה.
"אני אספר לך אבל לא עכשיו כי אני ליד אנשים ואני לא רוצה שישמעו אותי."
"אוקי. את אכלת כבר?"
"לא. ואת?"
"לא. אז אני חושבת שנלך שתינו לאכול ונדבר מאוחר יותר יפה"
"טוב אמא."
"טוב חמודה שלי."
"שיהיה לך יום טוב."
"גם לך.ותזכרי תמיד שאני כאן ושאני מתגעגעת אליך ואוהבת אותך."
היא אמרה
"גם אני,מאוד."
עניתי
"ביי חמודה."
"ביי אמא"
עניתי.
אחרי בערך 3 דקות הגעתי לחדר האוכל.מלאתי לי צלחת בדברים שאני אוהבת-ביצה מקושקשת,2 פרוסות לחם וסלט.ראיתי את אבא שלי יושב באחד מהשולחנות עם שאר הצוות
והתיישבתי לשולחן.
תגיבו ותדרגו!!!!!!!!!!!