לא באמת ביחד-פרק 17-מוקדש לדני שירני SHIRAZ DIANA 1D זואי נועה גילוש אנונימית אנונימיתת

פרק 17
נמ שירן
אז שטפתי את פניי ועייני היו עדיין אדומות מעט
אבל לא הייתה לי ברירה-היתי חייבת לצאת לשם…..
יצאתי מהשירותים והתקדמתי לחדר באוכל
לקחתי צלחת ומילאתי אותה באוכל
כשהגעתי לשולחן זאין כבר ישב שם ועיניו היו אדומות כשלי
יכולתי לשמוע את לואי שישב לידו שואל אותו
"אז לא השלמתם?
לא סידרתם את העניינים בינכם?"
זאין הניד את ראשו לשלילה והשיחה השתתקה כשהגעתי
"שמרתי לך מקום לידי וליד ליאם"
נייל אמר
התיישבתי בין נייל לליאם
השתררה שתיקה מעיקה מאוד
הבנים ניסו לפתח שיחה אבל זה לא כל כך זרם להם כי כל אחד היה שקוע במחשבות שלו
"למה את לא אוכלת?
את רק משחקת עם האוכל שבצלחת שלך-תאכלי"
נייל אמר לי בדאגה
"אין לי תאבון"
עניתי מצוברחת
"אז אם לא לאכול לפחות תשתי-שלא תתיבשי"
ליאם אמר לי מודאג ויכולתי לראות שהוא מחליף מבט עם נייל
שתיתי שלוק ממיץ התפוזים שלי ולא רציתי יותר-
היה לזה טעם תפל ומגעיל
אומרים שהמצב רוח משפיע גם על הטעם של האוכל-
כנראה בגלל זה המיץ טעם ככה-בגלל ההרגשה המחורבנת שלי….
"תשתי עוד-
את לא יכולה לא לאכול ולא לשתות כל היום"
נייל אמר בניסיון לשכנע אותי
"אני לא רוצה עוד
חוץ מזה אכלתי כבר ממקודם בבוקר"
עניתי
"בבוקר זה לא עכשיו"
הוא אמר
"בבקשה-בשבילי"
ליאם הוסיף בקול מתחנן
"טוב טוב
אם אתה כל כך מתעקש"
עניתי מיואשת
"אני לא מתעקש"
הוא ענה וגרם לי להרים גבה
"סתם סתם אני מתעקש"
הוא אמר לקחתי שני ביסים וזה היה הדבר המגעיל ביותר שאכלתי בחיי
זה היה פשוט גועלי
"איכס"
באתי לשתות מהמיץ תפוזים
רק אחרי שלקחתי שלוק נזכרתי כמה מגעיל זה היה ממקודם
בלעתי את השלוק בכל הכוח-מתאמצת לא לירוק את זה או להקיא מזה
וכן זה היה גרוע עד כדי כך…
בלעתי את זה
"טוב אני עולה למעלה"
אמרתי וקמתי
"אבל-"
ליאם בא להגיד ונייל קטע אותו
"תן לה להיות לבד קצת-
זה יעשה לה טוב"
נייל אמר אבל כבר התרחקתי משם…
תגיבו ותדרגו!!!!!!!!!