לאהוב בכוח – פרק 7

כן. אנחנו כן זוג.
סוף סוף האמת יצאה. הוא אוהב אותי ואני אותו.
שאר החודש, הולך להיות שונה.

נכנסנו למכונית בעוד שצלמים הולכים. נסענו הביתה דרך היער, נייל לא רצה שצלמים יבואו עוד הפעם ויטרידו אותנו שוב.
״זה לא קצת מסוכן?״ שאלתי.
״ממש לא, אני נוסע כאן כמעט כל יום בגלל הפאפארצי המטרידים האלה״ נייל אמר. ״אוקי.. אני סומכת עליך״ אמרתי וחייכתי.
״יופי״ הוא אמר וחייך גם.
הנסיעה עברה די בשתיקה. פה ושם הוא שאל שאלות וגם אני.

הגענו הביתה ונכנסנו. הבית היה ריק. ״חבר׳ה?״ נייל שאל, ויכל לשמוע את ההד של עצמו מרוב שהבית היה שקט. ״איפה הם?״ שאלתי. ״אני יתקשר ללואי״ הוא אמר.

״לואי איפה אתם?״ נייל שאל שהוא התקשר ללואי. ״אנחנו בבריכה, תבואו״ שמעתי את לואי אומר דרך הטלפון והוא ישר ניתק.
״יאללה שימי בגד ים, הם בבריכה״ נייל אמר. ״טוב״ אמרתי.
עליתי לחדר וניגשתי לארון. הוצאתי את הבגד ים הטורקיז שלי. שמתי גופייה וג׳ינס קצר על הבגד ים.

יש לי קצת פחד ממים. לא הייתי בבריכה או בים מגיל שש. שהייתי בת שש כמעט טבעתי בים, ומאז, אני לא נכנסתי לשום בריכה או ים.
אני לא רוצה לספר את זה לאף אחד, כי יחשבו שזה סתם תירוץ לא להיכנס למים.

ירדתי למטה וראיתי את נייל עם הבגד ים שלו. ״את באה?״ הוא שאל. ״כן״ אמרתי. שנינו יצאנו לחצר וראינו את כל החבר׳ה. הארי עם אמנדה, לואי עם לוסי, זאין עם שירז, וליאם עם מאיה. ״היי חבר׳ה״ נייל אמר.
״היי, בואו תיכנסו למים!״ לואי אמר ודחף את לוסי לבריכה.
״לואי!!״ לוסי צרחה. היא משכה את ידו של לואי וכתוצאה מכך לואי נפל גם למים.
נייל הביא את הטייפ הענק שלהם ושם אותו על השולחן. השיר Heart Attack של דמי לובאטו התחיל להתנגן.
״אני מתה על השיר הזה!!״ שירז צעקה.
״גם אני!״ אמרתי ושנינו צחקנו. הארי ואמנדה לא הפסיקו להתנשק, ובאיזשהו שלב זה כבר נמאס. ״הארי תיכנס כבר למים!!״ ליאם אמר ושניהם קפצו למים. ורק אני, שירז, מאיה, אמנדה וזאין נישארנו בחוץ.
״זאין שובב קטן״ לואי אמר וצחק. ״יאללה אנחנו נכנסות?״ אמנדה שאלה. ״בואו נקפוץ ביחד!״ שירז אמרה.
״יאללה״ מאיה אמרה ותוך כמה שניות הן כבר היו במים. רק אני וזאין נשארנו בחוץ. ״גם את מפחדת ממים?״ זאין שאל וחייך. ״סוג של״ אמרתי וצחקקתי.

״מה יש איימי? גם את מפחדת ממים?״ הארי שאל.
״אני לא פשוט לא באלי להיכנס״ אמרתי. ״בואי״ הארי אמר ויצא מהבריכה. הוא הרים אותי וזרק אותי לבריכה, והראש שלי פגע בדפנות הבריכה.

התחלתי לבכות, מאוד כאב לי. ״איימי את בסדר??״ נייל שאל בדאגה. וזה הדבר היחיד שאני זוכרת מאותו לילה.

-מנקודת המבט של נייל-
״איימי את בסדר??״ שאלתי בדאגה. היא לא ענתה והתחילה לבכות.
התחלתי להילחץ. הוצאתי אותה מהמים והושבתי אותה על אחד הכיסאות שהיו שם. התבוננתי בראשה, מנסה לראות אם היא נפגעה. מיששתי את ראשה, ושהרפתי, ידי היו מכוסות בדם. ״אלוהים..״ מלמלתי.
בואו ניקח אותה לבית חולים!!״ לוסי צעקה. כולנו התלבשנו הכי מהר שיכולנו. הרמתי את איימי ונסענו מהר לבית החולים. שמתי שקית קרח על ראשה, מנסה לרכך את הנפיחות.
״סליחה, חברה שלי נפגעה בראש והיא מעולפת״ אמרתי מהר שנכנסתי לבית החולים. ״בסדר, תכניס אותה לחדר ממול, זה חדר הבדיקות״ האחות אמרה.
״בסדר תודה״ אמרתי. זירזתי את הבנים שהרימו את איימי והם הכניסו אותה לחדר הבדיקות. הארי הניח אותה בעדינות על המיטה שהייתה שם.
אני והארי נישארנו בחדר, החזקתי בידה, מתפלל שהכל יהיה בסדר. ״צאו מכאן בבקשה, אנחנו צריכים לעשות בדיקה״ שתי רופאים נכנסו לחדר ואמרו. ״אני יכול להישאר איתה בבקשה?״ התחננתי בפני הרופאים. ״אני מצטער, זה בלתי אפשרי״ הרופא אמר והארי הוציא אותי מהחדר.
מה שחסר לי עכשיו, זה שיקרה לה משהו…

לאחר שעות ארוכות של המתנה, הרופא יצא מהחדר ומבטו מושפל. כבר ידעתי, כבר ידעתי שקרה לה משהו.
״א״אני מצטער, מצבה קשה מאוד… היא פצועה ממש קשה… הסיכויים שהיא תחייה קטנים מאוד..״ הרופא אמר.
לא נכון… בבקשה שהכל חלום… אני לא רוצה שזה יסתיים כל כך מהר…

דמעות התפרצו, אני לא מאמין שזה קורה לי. אהבת חיי, עומדת למות…